|
ייתכן שזה נכון לגבי חלק מהאנשים, אבל האפקט הזה ודאי לא עובד עליי. ראשית, האלהת הצבא לא צמחה כאן בעשור האחרון, אלא מאז קום המדינה. ונהפוך הוא: דווקא בעשור האחרון, לטעמי לפחות, היא ירדה מאוד. שנית, לא העליתי בדעתי שננצח במהירות וללא הרוגים. אני כבר עמדתי על דעתי כשפרצה מלחמת לבנון הראשונה. בעיקרון, גם אולמרט ופרץ היו אמורים לעמוד על דעתם אז, הם *קצת* יותר מבוגרים ממני, אבל לרוע המזל - אם הם עשו זאת - ייתכן שמשקלם היה כבד מדי, והיא נמחצה בתהליך. שלישית, הרגנו להם הרבה יותר אנשים ממה שהם הרגו לנו. הרבה מאוד אנשים. זה חלק ממה שנורא.
אבל צצה במוחי מחשבה אחרת בינתיים: אולי זה משום שעל החיילים אנחנו יודעים מראש שהם צעירים יחסית, בריאים יחסית וכשירים יחסית. כלומר, עתידם עוד לפניהם. כמו שגם ילדים הרוגים זה דבר מאוד עצוב. אזרחים באופן כללי? פשוט אין לדעת.
|
|