בתשובה לדובי קננגיסר, 23/04/00 18:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אף על פי ששיבש אותו משחק את סדר יומך, אין די בזאת להצדיק פירסום טור העוסק בו ללא איזשהו ערך מוסף. דומני שראוי למאמרים באייל לענות על לפחות אחד משני הקריטריונים להלן: א. חשיפת מידע, הבעת דעה, או סקירת ענין, וזאת בתחום העיסוק המוצהר של האתר (ראה כותרת האתר). ב. הזמנה ומתן בסיס ורקע לדיון בנושא כלשהו, וזאת בתחום העיסוק המוצהר וגו'. לדעתי, טורך לא עונה על אף אחד מהם. לשם ההמחשה, שווה בנפשך את הסיטואציה הדמיונית הבאה: הימים ימי בצורת, אין חומר טוב לפירסום באייל, ומצב הרוח הלאומי שפוף. פלוני שולח לך טקסט קולח (וכתוב היטב) המתאר את התמכרותו החדשה למשחק מחשב זה או אחר (הלפלפז!), ואת השפעת ההתמכרות דנן על חייו השוטפים. בתוקף תפקידך כעורך, עליך להחליט: האם היית מפרסם את זה? נ.ב. אמנם איני תורם מאמרים פרי עטי לאייל (...ענה לביקורת המתבקשת), ועם זאת, דומני שמותר לי, ככל קורא, להביע מורת רוח משיקול דעת העורך. אני חש זלזול מצדך בפרסום טור כזה. אין חומר לפרסום? לא נורא: יוכלו המאמרים *שכן* ראוי היה לפרסם להשאר בעמוד הראשון עוד יום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני לתומי חשבתי שכן מדובר בהבעת דעה - חיובית - על מוצר תרבותי. כן, כן, משחק מחשב, בדיוק כמו סרט, ספר או דיסק, הוא מוצר בידורי, ועל כן חלק מהמארג התרבותי. אז אין לנו מדור ביקורת קבוע על משחקי מחשב, כי לא ראינו לנכון לכלול קטגוריה שלמה לנושא הזה, אבל אם קורה שיש אחד, ועוד כשמדובר במשחק כה פופולארי - אין שום רע, לטעמי, להכניס את הטור המדובר לשורת המאמרים המתפרסמים כאן. בפעם הבאה אני אדאג לדחוף פנימה את המילה ''נראטיב'', אז הכל יהיה בסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסף, אתה מפספס נקודה קטנה. אילו ה"סימס" היה עוד משחק "הרוג-את-האויב-בתלת-מימד", ניחא. אולם מדובר במוצר בלתי-שיגרתי שדי בא כדי "לשבור את החוקים" בתעשייה השבלונית הזאת: אופרת סבון במקום פצצות ורובים? סימולציה של פרבר שקט במקום לכבוש את היקום? ואנשים ממש קונים את זה?!?! בתור תופעה תרבותית כזאת, אותי אישית, כקורא של האייל, מעניין לשמוע עליו. אחרי הכל, אם הייתי רוצה לקרוא רק על פוליטיקה, הייתי קורא את "הארץ"... דרך אגב: ה"סימס" כל הזמן מזכיר לי סיפור מד"ב ישן של דייוויד לייק בשם "בריאת עולם". מומלץ למי שמתעניין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז ה"סימז" מזכירים את הממלכה שבנה טרורל למלך אקסלסיוס במסע השביעי. ה"קיבריאדה" של סטניסלב לם, כמובן. אגב הסיפור הזה ממש - המסע השביעי בקיבריאדה - היווה מקור ההשראה למשחק שבנה את חברת המשחקים שלימים יצרה את ה"סימז". אני מדבר על "סימ-סיטי", למי שלא זיהה. אני, אגב, מסכים לחלוטין עם דובי והחלטתו לפרסם את המאמר. משחק מחשב הוא מוצר תרבות בדיוק כמו דיסק או ספר; אף אחד לא יתלונן על "רמה נמוכה" אם "האייל" יפרסם ביקורת לספר שרמת ההתעניינות הציבורית (או התעניינות הקוראים) בו תהיה נמוכה משמעותית מרמת העניין ב"סימז". אבל ספר זה תרבותי וחשוב, משחק מחשב – נו באמת. אסף (שוודאי זיהה את הקשר לסיפור של לם) טען שהנושא חייב להיות "בתחום העיסוק המוצהר של האתר". התחום הנ"ל כולל "תרבות". משחקי מחשב הם בפירוש מוצר תרבותי, שלא בשונה בספר או דיסק. ומכאן שלעניות דעתי, התלונה אינה מוצדקת. ובנוסף: אין כל פסול בפרסום מאמרים שלא מעניינים את *כל* הקוראים. עדיף מאמרים שמעניינים מאד חלק מהקוראים (ובתנאי שמאמרים שונים יכוונו לקוראים שונים, והמגזין לא יהפוך לממוקד לחלוטין) על מאמרים שקצת מעניינים את כל הקוראים. אז היו כאלה שהתלוננו כשדובי פרסם ביקורת (לא מפרי עטו) על ספר שיחות עם ליבוביץ', ויש כאלה שמתלוננים על פרסום ביקורת למשחק מחשב. אני מניח שבאיזה שהוא שלב כולם יתרגלו לרעיון שיתכנו מאמרים שלא ממש מעניינים אותם אישית, ואין כל פסול בכך. כמובן שעדיפים מאמרים שמעניינים מאד את כולם (ויש די הרבה כאלה באייל, אני שמח לומר) אבל לא כל המאמרים חייבים להיות כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגיב במרוכז למספר התגובות שקראתי עד כה: דובי לא הגיב במפורש לשאלתי, אך אני מבין מתגובתו שהוא היה מפרסם את המאמר הלז לו נשלח לו מאת מחבר פלוני. טוב ויפה. לפחות אינו צבוע. מה שנותר הוא לדון בהתאמתו או אי-ההתאמה של המאמר למנדט של כתב-עת זה. קטונתי מלהתווכח על קוצו של יוד בהגדרת האתר, שכן לא היתה לי יותר מנגיעה ועצה פה ושם בדיונים שקדמו להקמתו. אם דובי וטל סבורים שהאתר עוסק בכל "מוצר תרבות" (והרי גם פחיות קוקה-קולה עם תמונות של גברים חשופי-חזה הן מוצרי תרבות, לא כן?), כנראה שכך הדבר, ולא נותר לי אלא לרטון לעצמי, כפי שנרמז כאן, על המאמר אשר אינו רלבנטי בעיני. אדגיש שוב, שאיני קובל על שהמאמר אינו מענין. למעשה, גיליתי בו מידה של ענין. אך הנקודה היא אחרת, לטעמי: הנקודה היא שלתפיסתי (שכאמור, בטלה מול תפיסת מפעילי האתר - עובדה המקובלת עלי לחלוטין), המאמר נמצא מחוץ למנדט העיסוק של כתב-העת. קריטריון מידת הענין שהמאמר מעורר אינו קריטריון רלבנטי בדיון אודות גבולות העיסוק של המגזין. דוגמה: בטוחני שרבים מקוראי האייל יתענינו מאוד לקרוא מאמר מפורט המנתח בקפידה את נתוני המניות הישראליות בוול-סטריט, והמציע תובנות מחכימות (ואולי מעשירות!) אודותן, אך איני סבור שהאייל הוא המקום לפרסום מאמר זה. כך, אם כן, קריטריון הענין אינו שיקול בקביעת עצם התאמת _נושא_ המאמר (וזאת לפני בדיקת _איכות_ תוכנו) לתחום העיסוק של האייל. אקווה שהבהרתי מעט יותר את עמדתי, ואסתפק בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה: פחיות קוקה-קולה עם תמונות של גברים חשופי-חזה, ונתוני המניות בוול-סטריט עם תובנות מחכימות ומעשירות, שניהם נשמעים נושאים נפלאים למאמרים באייל. בתנאי, כמובן, שהמאמרים יהיו מספיק מעניינים, או לחילופין משעשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להשיג עוד קודים אני יודעת קו אחד את קוד הכסף אנה מיסרו לי קודים תודה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע איפה את יכולה לימצוא הרבה מאוד קודים. א.כנסי לגוגל ב.רישמי:סימס בעיברית ג.נסי להיכנס לכול התוכנות ולחפס בכל מקום באתר עד שתגיעי לטבלה ארוכה ובה כתוב להלן:קודים תערוכת בית עובדות על סימס. היכנסי לקודים ותימצאי הרבה קודים שאת לא מכירה כולל העלעת כסף לחמישים אלף שקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איי, יהונתן, יהונתן. אני רואה שקיבלת את העצה שלי באופן חלקי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |