בתשובה לגיא וינר, 24/04/00 11:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר, אז ה"סימז" מזכירים את הממלכה שבנה טרורל למלך אקסלסיוס במסע השביעי. ה"קיבריאדה" של סטניסלב לם, כמובן. אגב הסיפור הזה ממש - המסע השביעי בקיבריאדה - היווה מקור ההשראה למשחק שבנה את חברת המשחקים שלימים יצרה את ה"סימז". אני מדבר על "סימ-סיטי", למי שלא זיהה. אני, אגב, מסכים לחלוטין עם דובי והחלטתו לפרסם את המאמר. משחק מחשב הוא מוצר תרבות בדיוק כמו דיסק או ספר; אף אחד לא יתלונן על "רמה נמוכה" אם "האייל" יפרסם ביקורת לספר שרמת ההתעניינות הציבורית (או התעניינות הקוראים) בו תהיה נמוכה משמעותית מרמת העניין ב"סימז". אבל ספר זה תרבותי וחשוב, משחק מחשב – נו באמת. אסף (שוודאי זיהה את הקשר לסיפור של לם) טען שהנושא חייב להיות "בתחום העיסוק המוצהר של האתר". התחום הנ"ל כולל "תרבות". משחקי מחשב הם בפירוש מוצר תרבותי, שלא בשונה בספר או דיסק. ומכאן שלעניות דעתי, התלונה אינה מוצדקת. ובנוסף: אין כל פסול בפרסום מאמרים שלא מעניינים את *כל* הקוראים. עדיף מאמרים שמעניינים מאד חלק מהקוראים (ובתנאי שמאמרים שונים יכוונו לקוראים שונים, והמגזין לא יהפוך לממוקד לחלוטין) על מאמרים שקצת מעניינים את כל הקוראים. אז היו כאלה שהתלוננו כשדובי פרסם ביקורת (לא מפרי עטו) על ספר שיחות עם ליבוביץ', ויש כאלה שמתלוננים על פרסום ביקורת למשחק מחשב. אני מניח שבאיזה שהוא שלב כולם יתרגלו לרעיון שיתכנו מאמרים שלא ממש מעניינים אותם אישית, ואין כל פסול בכך. כמובן שעדיפים מאמרים שמעניינים מאד את כולם (ויש די הרבה כאלה באייל, אני שמח לומר) אבל לא כל המאמרים חייבים להיות כאלה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אגיב במרוכז למספר התגובות שקראתי עד כה: דובי לא הגיב במפורש לשאלתי, אך אני מבין מתגובתו שהוא היה מפרסם את המאמר הלז לו נשלח לו מאת מחבר פלוני. טוב ויפה. לפחות אינו צבוע. מה שנותר הוא לדון בהתאמתו או אי-ההתאמה של המאמר למנדט של כתב-עת זה. קטונתי מלהתווכח על קוצו של יוד בהגדרת האתר, שכן לא היתה לי יותר מנגיעה ועצה פה ושם בדיונים שקדמו להקמתו. אם דובי וטל סבורים שהאתר עוסק בכל "מוצר תרבות" (והרי גם פחיות קוקה-קולה עם תמונות של גברים חשופי-חזה הן מוצרי תרבות, לא כן?), כנראה שכך הדבר, ולא נותר לי אלא לרטון לעצמי, כפי שנרמז כאן, על המאמר אשר אינו רלבנטי בעיני. אדגיש שוב, שאיני קובל על שהמאמר אינו מענין. למעשה, גיליתי בו מידה של ענין. אך הנקודה היא אחרת, לטעמי: הנקודה היא שלתפיסתי (שכאמור, בטלה מול תפיסת מפעילי האתר - עובדה המקובלת עלי לחלוטין), המאמר נמצא מחוץ למנדט העיסוק של כתב-העת. קריטריון מידת הענין שהמאמר מעורר אינו קריטריון רלבנטי בדיון אודות גבולות העיסוק של המגזין. דוגמה: בטוחני שרבים מקוראי האייל יתענינו מאוד לקרוא מאמר מפורט המנתח בקפידה את נתוני המניות הישראליות בוול-סטריט, והמציע תובנות מחכימות (ואולי מעשירות!) אודותן, אך איני סבור שהאייל הוא המקום לפרסום מאמר זה. כך, אם כן, קריטריון הענין אינו שיקול בקביעת עצם התאמת _נושא_ המאמר (וזאת לפני בדיקת _איכות_ תוכנו) לתחום העיסוק של האייל. אקווה שהבהרתי מעט יותר את עמדתי, ואסתפק בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדרבה: פחיות קוקה-קולה עם תמונות של גברים חשופי-חזה, ונתוני המניות בוול-סטריט עם תובנות מחכימות ומעשירות, שניהם נשמעים נושאים נפלאים למאמרים באייל. בתנאי, כמובן, שהמאמרים יהיו מספיק מעניינים, או לחילופין משעשעים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |