בתשובה להאייל האלמוני, 06/08/06 12:58
התקיפה בבעל בק 401338
לא לגמרי ברור לי מדוע אתה חוזר כל הזמן על עניין חוסר המטרות האסטרטגיות. מטרות כאלה דווקא היו - פירוק החיזבאללה מנשקו, פריסת צבא לבנון על הגבול ו(המצחיק ביותר) השבת הריבונות לממשלת לבנון.
התקיפה בבעל בק 401346
אלו לא מטרות אסטרטגיות-מדיניות, אלו מטרות טקטיות-צבאיות בלבד.
התקיפה בבעל בק 401349
מטרות טקטיות-צבאיות? אנא הסבר.
התקיפה בבעל בק 401350
מטרה טקטית - מטרה של מלחמה לא מוצדקת.
מטרה אסטרטגית - מטרה של מלחמה מוצדקת.
התקיפה בבעל בק 401371
הפוך: מלחמה אינה מוצדקת אם לא הוגדרו לה מטרות מדיניות.
(וזה כמובן תנאי הכרחי אך לא מספיק)
התקיפה בבעל בק 401372
ומטרות אינן מדיניות אלא אם כן הן הוגדרו עבור מלחמה מוצדקת (וזה כמובן תנאי הכרחי אך לא מספיק)
התקיפה בבעל בק 401375
לחלוטין לא נכון. מטרות מדיניות רבות ניתן להשיג ללא מלחמה. רק אם נכשלו כל הדרכים האחרות להשגתן, פורצת מלחמה.
התקיפה בבעל בק 401378
ומה הופך מטרה (כמו "פירוק החיזבאללה מנשקו" "פריסת צבא לבנון על הגבול" או"השבת הריבונות לממשלת לבנון") ללא "מדינית" אלא "צבאית"?
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401383
אתה באמת זקוק לתשובה לשאלות כה טריויאליות?
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401386
כן.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401400
האם אתה רואה בהשמדת צבא כלשהו (בין אם צבא של מדינה, ארגון גרילה או ארגון טרור) משהו מלבד מטרה צבאית?
מאידך, האם אתה רואה בפריסה של צבא כלשהו, משהו מלבד מטרה צבאית?
לגבי השבת הריבונות של ממשלת לבנון על דרום המדינה - זו אמנם מטרה מדינית, אבל טקטית בעיקרה, אם לא תבוא במסגרת הסדר מדיני כולל.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401402
השמדה של אירגון מדיני היא מטרה מדינית.
לפריסה של צבא של יישות מסויימת יש משמעות מדינית (ריבונות של אותה יישות על השטח עליו היא פורסת את צבאה).

מטרות אסטרטגיות חייבות לבוא בסגרת "הסדר מדיני כולל"?
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401421
מדינת ישראל לא דרשה מלבנון להוציא את החיזבאללה מחוץ לחוק כמפלגה פוליטית, רק כארגון צבאי (=פירוק נשקו).
פריסה של צבא היא שאלה צבאית גרידא. אם לדוגמה ישראל בוחרת לפרוס 3 אוגדות בצפון הארץ - זהו צעד צבאי, לא מדיני.
לגבי אסטרטגיה לעומת טקטיקה: מלים רבות נכברו על הגדרותיהם ועל ההבדלים בינהם. לא אכנס לכלל הפרטים בנושא, רק אתמצת זאת בכלליות רבה: מהלך אסטרטגי הוא מהלך שמשנה את חוקי המשחק. האם פריסת צבא לבנון בדרום לבנון תשנה את חוקי המשחק? האם החיזבאללה לא יוכל לשגר טילים מאיזור הבקעה, או למצער להחזיק שם טילים כך שיהוו איום על אזרחי ישראל, לשליפה בכל רגע שנראה לו מתאים? לעומת זאת, הסכם שלום עם ממשלת לבנון, שבא בהמשך וכתוצאה של הלחימה ("להביא את האוייב לשולחן המשא ומתן בתנאים שלך") יהווה שינוי מכריע של חוקי המשחק במזרח התיכון ולמעשה רעידת אדמה תודעתית אצל הערבים. האם יש מהלך שיהווה הפסד יותר גדול לחיזבאללה מאשר חתימת הסכם שלום בין ישראל ללבנון (אפילו אם ישראל תהיה סופר נדיבה כלפי הלבנונים)? טילים ומשגרים שהופצצו ניתן לרכוש שוב. לוחמים שנהרגו ניתן להחליף במגוייסים חדשים, אפילו בונקרים שנהרסו ניתן לבנות מחדש, אבל הסכם כזה יתן מכת מוות לחיזבאללה, ועוד יותר מכך, לשאיפה האיראנית להשתמש בלבנון כ"זרועה הארוכה" לתקיפת ישראל בדרך להשמדתה.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401422
החיזבאללה ללא נשק הוא כבר אירגון אחר.

פריסת צבא בגבול בין מדינות שכנות היא לא שאלה צבאית גרידא. אני חושב שהיום רואים את ההשלכות המדיניות של החלטה כזאת.

ההגדה שלך לאסטרטגיה וטקטיקה שונה מהמקובל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%98%D7%A... פריסת צבא לבנון בדרום לבנון יכולה לשנות את חוקי המשחק.

הסכם שלום לא "יהווה שינוי מכריע של חוקי המשחק במזרח התיכון ולמעשה רעידת אדמה תודעתית אצל הערבים" (איך אני יודע? ראיתי את העתיד והוא מחורבן http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A9%D7%99%D7%A...)
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401430
1. גם אם יש השלכות מדיניות לפעולה צבאית, עדיין זו פעולה צבאית.
2. הערך בויקיפדיה שהבאת כמקור הוא קצרמר, ורחוק מאוד מלמצות את הנושא. מאמרים קצת יותר מעמיקים (אמנם בהיבט עסקי ולא מדיני) בנושא http://www.vancouver.wsu.edu/fac/holt/em534/Goldratt...
3. זוהי דוגמה קלאסית למה שהיה יכול להיות שינוי אסטרטגי. מה לעשות שהיה גם צד שני (במקרה הזה סוריה) שהאסטרטגיה שלו מנוגדת, וטרפד את השינוי האסטרטגי הרצוי לישראל ע"י מהלכים משלו. כפי שכתבתי, הצבת מטרות מדיניות היא רק תנאי הכרחי, אך בודאי לא תנאי מספיק לנצחון במלחמה - הרי אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, מובן שלכל צד יש סטטיסטית 50% סיכוי לנצח בה.
האם היום סוריה תוכל (טכנית) להתנקש בסניורה, אם זה יחתום על הסכם שלום מול ישראל? כנראה שכן. האם התנקשות כזו תטרפד (שוב) הסכם שלום מול ישראל? הנסיון עם ההתנקשות בחרירי מלמד שלא בהכרח.
העכבר ששאג. 401432
"הרי אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, מובן שלכל צד יש סטטיסטית 50% סיכוי לנצח בה."

לי זה לא מובן.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401433
1. אם יש לה השלכות מדיניות היא פעולה מדינית, שמשתמשת באמצעים צבאיים.

2. כאלה הן הגדרות, מעצם הגדרתם.

3. באנגלית אומרים "could have should have would have" אז היה יכול. אז מה?

"אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, מובן שלכל צד יש סטטיסטית 50% סיכוי לנצח בה." לי זה לא מובן, להפך. אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, אז מובן מאליו שלצד המוצלח יותר יש הרבה יותר מ50% לנצח, ולצד המוצלח פחות יש הרבה פחות. לקריאה נוספת: http://www.chinapage.com/sunzi-e.html
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401435
1. לחטיפת החיילים היו השלכות מדיניות. האם היא "פעולה מדינית שמשתמשת באמצעים צבאיים"?
3. כלומר, כשלון השגת המטרה האסטרטגית לא אומר בהכרח שלא היה נכון להציבה מלכתחילה.

ב"סיכוי סטטיסטי" אני מתכוון שסטטיסטית, בכל מלחמה יש צד מנצח וצד מפסיד. במחשבה שניה, יש לא מעט מלחמות ששני הצדדים מפסידים בהן (למשל בריטניה וצרפת, שהנצחון שלהן במלה"ע II עלה להן באימפריות שלהן ובמעמדן העולמי כמעצמות), ולכן הסיכוי (הסטטיסטי) קטן מ50%. אין לזה קשר לסיכוי שכל צד חושב שיש לו לפני המלחמה (בגלל שהוא רואה עצמו כיותר חזק, יותר מתקדם טכנולוגית, יותר מאורגן, יותר נחוש או כל סיבה אחרת)
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401442
1. אלה ההגדרות הלא הגיוניות שלך. אולי הגיע הזמן לנסח אותם מחדש.

3. זה גם לא מעיד שהדבר הכי חכם לעשות הוא לנסות ולחזור עליהם עוד הפעם.

כמו שתיקנת, יש מלחמות בהם שני הצדדים מפסידים. כמו ששכחת, יש מלחמות בהם גם שני הצדדים מנצחים (כמו מלחמת יום כיפור), ככה זה שלא תמיד המטרות סותרות. וחשוב מזה, כשיש לך מצב של מלחמה צפויה, אתה יכול לקבל את ההחלטה לא להכנס למחמה בהתאם ליכולת ההערכה שלך באשר לסיכוייך להשיג את מטרותיך, הסיכוי הזה הוא לעיתים רחוקות 50% ומי שנכנס למחמה על סמך זריקת מספר כמו 50%, הוא מדינאי עלוב.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401443
1. מה לא הגיוני בהן?
3. זה לא בהכרח מעיד שזה הדבר הנכון, וגם לא בהכרח מעיד שזה הדבר הלא נכון. יש לשקול את המצב הנוכחי במנותק מ"טראומת לבנון" שרבים ממנהיגינו לוקים בה, שאינה רלבנטית למצב הנוכחי, ואז להחליט.

(4) א. איך בדיוק שני הצדדים ניצחו במלחמת יום כיפור? אילו מטרות מדיניות השיגה מדינת ישראל במלחמה?
ב. אני מסכים איתך שאנו מונהגים ע"י מנהיגים עלובים.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401447
1. שרק אתה מצליח להבדיל ביניהם.

3. מי שלא לומד מההיסטוריה יאלץ לחזור עליה שוב. יש ללמוד טוב טוב את טעויותיהם של מנהיגי העבר, על מנת שלא לחזור על טעויותיהם.

4.א. ישראל השיגה את המשך השליטה בסיני, עזה, רמת הגולן והגדה. ישראל השיגה את הפסקת מלחמת ההתשה. בתווך הארוך, ישראל השיגה הסכמי שלום עם ירדן ומצרים, ביטול החרם הערבי ופיצול העולם הערבי.
ב. אתה מסכים עם עצמך.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401453
א. ישראל הפסידה את השליטה בחצי מסיני, "המשך שליטה" זה מקסימום תיקו.
ב. ב*טווח* הארוך, מה הקשר בין מלחמת יום כיפור להסכמי השלום עם מצרים וירדן? לפי הטענות (של הצד שלך, למשל תגובתה של רוני ערמון כאן: http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=Ne...) לפחות, מצרים היתה מוכנה להסכם שלום תמות סיני גם לפני יום כיפור.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401454
א. כשהמטרה שלך היא להמשיך לשלוט, המשך שליטה זה ניצחון.

ב. לא יודע מה זה ''הצד שלי'', אתה לא הראשון בעולם שמעלה טענות מגוחכות, וטענות מגוחכות של אחרים לא הופכות את שלך לסבירות יותר.
התשובה נמצאת בגוף השאלה 401731
למה הסכם שלום של לבנון עם ישראל הוא מכת מוות לחיזבאללה? אם הוא יצהיר שהוא לא מקבל את ההסכם ולא מתפרק מנשקו, אתה באותו מצב מולו כמו עם סתם פרישה של צבא לבנון ללא הסכם שלום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים