|
||||
|
||||
1. גם אם יש השלכות מדיניות לפעולה צבאית, עדיין זו פעולה צבאית. 2. הערך בויקיפדיה שהבאת כמקור הוא קצרמר, ורחוק מאוד מלמצות את הנושא. מאמרים קצת יותר מעמיקים (אמנם בהיבט עסקי ולא מדיני) בנושא http://www.vancouver.wsu.edu/fac/holt/em534/Goldratt... 3. זוהי דוגמה קלאסית למה שהיה יכול להיות שינוי אסטרטגי. מה לעשות שהיה גם צד שני (במקרה הזה סוריה) שהאסטרטגיה שלו מנוגדת, וטרפד את השינוי האסטרטגי הרצוי לישראל ע"י מהלכים משלו. כפי שכתבתי, הצבת מטרות מדיניות היא רק תנאי הכרחי, אך בודאי לא תנאי מספיק לנצחון במלחמה - הרי אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, מובן שלכל צד יש סטטיסטית 50% סיכוי לנצח בה. האם היום סוריה תוכל (טכנית) להתנקש בסניורה, אם זה יחתום על הסכם שלום מול ישראל? כנראה שכן. האם התנקשות כזו תטרפד (שוב) הסכם שלום מול ישראל? הנסיון עם ההתנקשות בחרירי מלמד שלא בהכרח. |
|
||||
|
||||
"הרי אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, מובן שלכל צד יש סטטיסטית 50% סיכוי לנצח בה." לי זה לא מובן. |
|
||||
|
||||
1. אם יש לה השלכות מדיניות היא פעולה מדינית, שמשתמשת באמצעים צבאיים. 2. כאלה הן הגדרות, מעצם הגדרתם. 3. באנגלית אומרים "could have should have would have" אז היה יכול. אז מה? "אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, מובן שלכל צד יש סטטיסטית 50% סיכוי לנצח בה." לי זה לא מובן, להפך. אם שני הצדדים מציבים לעצמם מטרות אסטרטגיות במלחמה כוללת, אז מובן מאליו שלצד המוצלח יותר יש הרבה יותר מ50% לנצח, ולצד המוצלח פחות יש הרבה פחות. לקריאה נוספת: http://www.chinapage.com/sunzi-e.html |
|
||||
|
||||
1. לחטיפת החיילים היו השלכות מדיניות. האם היא "פעולה מדינית שמשתמשת באמצעים צבאיים"? 3. כלומר, כשלון השגת המטרה האסטרטגית לא אומר בהכרח שלא היה נכון להציבה מלכתחילה. ב"סיכוי סטטיסטי" אני מתכוון שסטטיסטית, בכל מלחמה יש צד מנצח וצד מפסיד. במחשבה שניה, יש לא מעט מלחמות ששני הצדדים מפסידים בהן (למשל בריטניה וצרפת, שהנצחון שלהן במלה"ע II עלה להן באימפריות שלהן ובמעמדן העולמי כמעצמות), ולכן הסיכוי (הסטטיסטי) קטן מ50%. אין לזה קשר לסיכוי שכל צד חושב שיש לו לפני המלחמה (בגלל שהוא רואה עצמו כיותר חזק, יותר מתקדם טכנולוגית, יותר מאורגן, יותר נחוש או כל סיבה אחרת) |
|
||||
|
||||
1. אלה ההגדרות הלא הגיוניות שלך. אולי הגיע הזמן לנסח אותם מחדש. 3. זה גם לא מעיד שהדבר הכי חכם לעשות הוא לנסות ולחזור עליהם עוד הפעם. כמו שתיקנת, יש מלחמות בהם שני הצדדים מפסידים. כמו ששכחת, יש מלחמות בהם גם שני הצדדים מנצחים (כמו מלחמת יום כיפור), ככה זה שלא תמיד המטרות סותרות. וחשוב מזה, כשיש לך מצב של מלחמה צפויה, אתה יכול לקבל את ההחלטה לא להכנס למחמה בהתאם ליכולת ההערכה שלך באשר לסיכוייך להשיג את מטרותיך, הסיכוי הזה הוא לעיתים רחוקות 50% ומי שנכנס למחמה על סמך זריקת מספר כמו 50%, הוא מדינאי עלוב. |
|
||||
|
||||
1. מה לא הגיוני בהן? 3. זה לא בהכרח מעיד שזה הדבר הנכון, וגם לא בהכרח מעיד שזה הדבר הלא נכון. יש לשקול את המצב הנוכחי במנותק מ"טראומת לבנון" שרבים ממנהיגינו לוקים בה, שאינה רלבנטית למצב הנוכחי, ואז להחליט. (4) א. איך בדיוק שני הצדדים ניצחו במלחמת יום כיפור? אילו מטרות מדיניות השיגה מדינת ישראל במלחמה? ב. אני מסכים איתך שאנו מונהגים ע"י מנהיגים עלובים. |
|
||||
|
||||
1. שרק אתה מצליח להבדיל ביניהם. 3. מי שלא לומד מההיסטוריה יאלץ לחזור עליה שוב. יש ללמוד טוב טוב את טעויותיהם של מנהיגי העבר, על מנת שלא לחזור על טעויותיהם. 4.א. ישראל השיגה את המשך השליטה בסיני, עזה, רמת הגולן והגדה. ישראל השיגה את הפסקת מלחמת ההתשה. בתווך הארוך, ישראל השיגה הסכמי שלום עם ירדן ומצרים, ביטול החרם הערבי ופיצול העולם הערבי. ב. אתה מסכים עם עצמך. |
|
||||
|
||||
א. ישראל הפסידה את השליטה בחצי מסיני, "המשך שליטה" זה מקסימום תיקו. ב. ב*טווח* הארוך, מה הקשר בין מלחמת יום כיפור להסכמי השלום עם מצרים וירדן? לפי הטענות (של הצד שלך, למשל תגובתה של רוני ערמון כאן: http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=Ne...) לפחות, מצרים היתה מוכנה להסכם שלום תמות סיני גם לפני יום כיפור. |
|
||||
|
||||
א. כשהמטרה שלך היא להמשיך לשלוט, המשך שליטה זה ניצחון. ב. לא יודע מה זה ''הצד שלי'', אתה לא הראשון בעולם שמעלה טענות מגוחכות, וטענות מגוחכות של אחרים לא הופכות את שלך לסבירות יותר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |