|
||||
|
||||
כי זה רק הרחבה של הבנת הנשמע או זיהוי ניואנסים. אם חברה טובה שלך אומרת לך שהיא עצובה את יכולה לדעת שהיא עצובה. אם היא עושה פרצוף עצוב את יכולה לדעת שהיא עצובה. אם חבר שלה זרק אותה את יכולה לדעת שהיא עצובה. אם היא לא עונה לטלפונים את יכולה לדעת שהיא עצובה. וכו' וכו'. המחשבות (לפחות אלו שחשוב לקרוא) תמיד נותנות סימנים חיצוניים. מזעריים ככל שיהיו, אפשר ללמוד לזהות אותם. זה רק (''רק''...) עניין של להתאמן באמפתיה, רגישות, חיבור לעצמך ואמון בעצמך. |
|
||||
|
||||
כשחושבים על זה, בעצם כבר יש לכולנו טלקינזיס, שליטה באיתני הטבע, יכולת לעוף, יכולת לראות דרך קירות, ראייה למרחוק, שמיעת-על ועוד. זה רק עניין של טכנולוגיה. נתנו לנו כמעט כל מה שרצינו, אבל אנחנו מסרבים להכיר בזה, כי אנחנו מדמיינים אופן אחר שבו המשאלות הללו היו אמורות להתגשם. קצת מטופש, לא? |
|
||||
|
||||
השליטה באיתני הטבע היא עדיין חלקית ביותר. |
|
||||
|
||||
למשל בשלט רחוק. |
|
||||
|
||||
שלט רחוק זה אוברקיל. משחר ההיסטוריה יש לבני האדם כלי הרבה יותר מגוון, יעיל וזול - אמא. |
|
||||
|
||||
מה לגבי היכולת לשכנע אנשים בצדקתנו המוחלטת? לפי דעתי, זו הבחירה האולטימטיבית. בהתחלה חששתי, כי אז לא יהיה לי עם מי להתייעץ, אבל מנקודת מבט גלובלית, זה יכול להביא את העולם למצב הרבה יותר טוב ממה שהוא היום. רק תנו לי את היכולת ותארגנו לי סדרת פגישות עם מנהיגי העולם! אני מבטיחה שלום עולמי, מעבר למכוניות סולריות, שיקום של יבשת אפריקה בלי נפגעים (אני אשכנע אותם לא להלחם!). כמובן, זה יהפוך אותי לדיקטטורית. אבל סמויה. :) |
|
||||
|
||||
אפרופו דיקטטורה סמויה: "סיירת החלל נצחון" – סטניסלב לם, למי שאוהב ללכת עם, להרגיש בלי – מד"ב. בטח לא המקום היחיד בו מוזכר הרעיון, אבל האחרון בו נתקלתי. |
|
||||
|
||||
קצת קיטשי, אבל לא רע: |
|
||||
|
||||
הממ. כל מילה בסלע. אבל מה אם מתקיים המקרה (הנדיר, אבל האפשרי) שאפשר לתאר במילותיו של זאב רווח "אתם עב-דתם עלי"? _____ ברקת, מחוברת לעצמה ומישהו זרק את המפתח. |
|
||||
|
||||
הדיון מתקדם לכיוון המסקנה שיש לנו כבר את כל הכוחות העל-טבעיים שהוזכרו? אם גם נגיע למסקנה הזאת, האייל הקורא הולך להתעצב מחדש כארגון דוגמת אקס-מן? כלומר, באופן פורמלי הפעם? |
|
||||
|
||||
האייל כבר מעוצב מחדש. בתוך 24 שעות יגיעו אליך שני נציגים, ואני מציעה לא להתנגד. |
|
||||
|
||||
נו, באמת. את מתחילה כמו אולמרט - מודיעים למחבלים שעומדים להפציץ אותם, ונותנים להם הזדמנות מפלאה לעזוב את המקום... |
|
||||
|
||||
אני לא מאמינה, סוף סוף מגשימים לי פה חלום ילדות, להיות חלק מארגון של מוטרציות עם יכולות על טבעיים. מתי ידפקו לי בדלת, אני צריכה להיות מוכנה עם הארגזים כבר? (איפה זה נמצא? לקחת בגדים לחורף או לקיץ?). אבל לצערי, חוץ מיכולת טלקינטית מפוקפקת למדי ואולי ראיית-הנוולד קלושה , אין לי שום כישורים מיוחדים (אני לא מסוגלת לעוף, לא לראות מבעד לקירות וכו' וכו', כמו חלק מפתיע מהגולשים פה). ברקת, אולי בכל זאת תקחו אותי אתכם, אני מבטיחה להיות מועילה! |
|
||||
|
||||
את חלק מתוכנית אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
בערך. תארזי קרטוני ביצים. הרבה קרטוני ביצים. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין אנשים שצריכים לנסוע לקצה העולם בשביל גרסה מדוללת של מה שיש להם בבית. |
|
||||
|
||||
אתה מנסה לגרום לי לקנא בבית שלך? (אה, ולפני שתעיר על "מוטרציות" - זה מוטציות) |
|
||||
|
||||
בשביל זה צריך לחדד את הרגישות. אבל כל המסרים (החשובים, לא ''על איזה מספר אני חושב עכשיו'') עוברים, כך או אחרת. אין דרך לחסום אותם בפני מבט חד מספיק. |
|
||||
|
||||
יש אומנם סימני שפת גוף שמעידים שאדם משקר. אבל זה בערך כמו לחפש נפט לפי סימני נפט ולפי אינדוקציה - בכלל לא דומה למפה מדוקדקת שמסומנות בה כל בארות הנפט הפעילות, ומה גודל המאגר בכל אחת מהן. מעבר לזה, אני חושבת שקריאת מחשבות היא יכולת שכוללת הרבה יותר (איכותית ולא כמותית) מאשר בדיקה של "אמת או שקר"1. המבט החד שלך יכול לגלות אולי שמי שעומד מולך באמת מתכוון לדבריו, אבל לא את מה שעובר לו בראש: אסוציאציה לזיכרון ילדות שלעולם לא תדעי עליו, משהו ששכח לקנות בסופר ונזכר בדיוק עכשיו, דימוי יצירתי שיש לו בראש כלפייך וכולי. זרם התודעה שוצף ורחב ידיים. 1 זה למרות התגובה הקודמת שלי. |
|
||||
|
||||
אבל בכל זאת אני מניחה שגם את חווית פה ושם תחושה מאוד ברורה שאת יודעת בדיוק מה חושב האדם שלפנייך, לא? |
|
||||
|
||||
לא. לא מה הוא חושב. אולי ''הוא משקר'' או ''הוא נבוך'' או ''הוא פועל על טייס אוטומטי'', או ''הוא בוטח בי'' או ''גם הוא נזכר עכשיו במאורע ההוא ששנינו לא מדברים עליו''. אבל זה לא בדיוק תיאור מקיף של מה שהוא חושב. ובטח לא במילים שלו. זה צל של צל של האובייקט המבוקש. |
|
||||
|
||||
טוב, זו התחלה. תמשיכי לעבוד על זה... |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהוא רחב ידיים. עמוק, כן. שוצף, לפעמים. מפותל, אולי. מסועף, גם. אבל בכל זמן נתון הוא דוקא די נקודתי, ואנחנו מצליחים להסתכל על כולו, ולא להתבלבל. לא? |
|
||||
|
||||
ממש לא. |
|
||||
|
||||
ממש לא. בסירות הים ייעבר ובאוניות גדו(הו)לות. |
|
||||
|
||||
ואפרופו קריאת מחשבות, ממליצה מאוד על ''הארץ הרבגונית'', שבין היתר מתאר בצורה יפה ניואנסים של צלילה למוחו של אדם אחר. |
|
||||
|
||||
אם כל הכבוד ליכולת לאבחן ''היא עצובה'', או ''היא שמחה'', כלומר מצבים נפשיים כלליים מאוד, שניתן להבחין בהם בנקל גם אצל בע''ח לדוגמא, לא בכדי מזכירים ''מחשבות'' בביטוי ''קריאת מחשבות''. |
|
||||
|
||||
אני קוראת מחשבות, אבל דיסלקטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |