|
בוויכוח הזה אנו מתחילים קצת לחזור על עצמנו וגם לי לא נותר אלא לחזור על דברים שאמרתי, אולי בהדגשת היבטים מסוימים. האם אני מצדיק "התקפות שלוחות רסן על אזרחים" ? אני חושב שהפצצות בעלות הברית על דרזדן וערי גרמניה והרג בלתי לוחמים: נשים וילדים, אפשר להגדירם כך, וכפי שכתבתי קודם אני אכן מצדיק זאת. הגרמנים הם אלה שקבעו חוקי משחק כאלה, ובעלות הברית לא יכלו להרשות לעצמן להיות בעלות מוסריות יתר, כי זה כבר מעבר למוסר: זו טיפשות, מה שקרוי בלשוננו "להיות פראייר". האם אצדיק הרעלת בארות ? בתנאים מסוימים - בודאי. תאר לעצמך שלנו ולאויבנו ישנן מערכות דומות מסוג זה: על שולחנו של המנהיג בכל צד יש שורה של כפתורים, "כפתור הרעלה" לכל באר בצד השני. אויבנו מתחילים להרעיל את בארותינו בזו אחר זו. מה נגיד ? "אתם פויה, אבל אנחנו לא נעשה דברים כאלה…" ? אני חושב שזה אלף בית. אין כאן שום בעיה מוסרית. ככה זה גם בטבע. העכבר לא יתנפל על הפיל בגלל שידע שהפיל לא ירשה לעצמו לדרוך עליו מסיבות מוסר. לו היו בטבע חוקי מוסר כאלה (אגב, לדעתי חוקים של איפה ואיפה, מה שמותר לאחד אסור לאחר הם בדיוק היפוכו של מוסר) היה בלגן לא נורמלי. הדוגמא שהבאת של הפעלת גזים מרעילים ע"י נאצר בתימן (שאפשר להוסיף לה גם את הפעלת הגזים ע"י סאדם חוסיין כנגד הכורדים, ואולי גם את הפעלת פצצות האטום ע"י האמריקאים כנגד היפנים) דווקא מחזקות את דעתי. בכל המקרים האלה צד אחד הפעיל אמצעים שלא היו בידי אויבו, והוא ידע שאין אפשרות לאויב לענות לו באותה דרך. חוסר הסימטרייה הוא שגרם להפעלת אמצעים כאלה. אילו לצד השני היו אותם אמצעים, והראשון היה יודע שיש נכונות בצד השני לענות לו בהם (ללא הנכונות הזאת, לאמצעים האלה לא היה שום ערך), קרוב לודאי שהוא לא היה מפעיל אותם, והכל היה נשאר במחסן, בכל שלושת הדוגמאות האלה.
|
|