בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/04/00 8:33
שלש תשובות 3981
שלום וברכה דב,

ראשית, בקשר לקצינים הסוריים. התייחסתי לכך כ"רע במיעוטו" מה שבטוח זה ש - Two Wrongs don't make a Right. (מצטער, יש דברים שלא עוברים טוב לעברית).

שנית, גם למלחמה יש כללים, זה שכולם בוחרים להפר אותם זה עניין אחר (כי הם נוקטים גישה מעשית) המצרים השתמשו בגז חרדל בתימן ב-‏1962 ולנו בצה"ל יש רימוני "גז מתפוצץ" אם אתה זוכר משיעורי נשק. אבל, כמדינה שטענה נגד "טרור של ממשלות" באירן, סוריה, עירק, לוב ועוד יש לי קצת בעייה עם טיעון שכזה. עד לאיזה אמצעים היית מוכן אתה להתקדם? הרעלת מקורות המים בלבנון? התקפות שלוחות רסן על אזרחים? לאן?

גישתך היא גישה של "מידה כנגד מידה" גישה זו נידונה מראש לכישלון כיוון שהיא אינה מאפשרת פשרה וויתור - האם תצדיק גם "גאולת דם" הנהוגה במגזרים מסויימים במדינה ובעולם, הרי גם זו "מידה כנגד מידה" ?
אשר להגבלה - לא ארחיב יותר מדי אך אשמח להפנות אותך לחלק ב' של עיתון הארץ של סוף השבוע או של ערב פסח (מצטער, אני לא מוצא את המאמר במהדורה ה- on-line ) שטוען שהחיזבאללה כלל לא היה מעוניין בשחרור 13 העצורים אלא ב-‏40 עצורים אחרים.

ולבסוף לעניין בג"ץ, בית הדין פועל כאן בשטח שלא מופה - אין חוק האומר כי מותר או אסור להחזיק עצירים ללא משפט. בעצם יש חוק שאומר שאסור - חוק יסוד כבוד האדם וחרותו (אתה מוזמן לעיין בו באתר הכנסת - כתוב שם אדם ולא אזרח בתשובה לטענה הצפוייה) אך כל זה לא מהעניין, החזקת הלבנונים היא החלטה פוליטית וככזו לדעתי היא נתונה למבחן בג"ץ. תאר לעצמך שהממשלה היתה מוציאה הוראת שעה האוסרת על חבישת כיפה או כל סממן דתי (לא רק יהודי) אחר בבתי הספר, כדי למנוע מתיחות דתית. האם גם אז היית טוען שהממשלה היא סוברנית לעשות ככל העולה על דעתה או שבמסגרת הפרדת הרשויות וכוח הפיקוח ההדדי של רשות אחת על השניה (הכנסת ע"י חקיקה, הממשלה ע"י צווים וביהמ"ש ע"י פסקי דין תקדימיים) היית פונה בשם החירות לזעוק על החופש שנגזל מבני האדם. אכן הבג"ץ אינו אלוהים, אבל גם הממשלה לא.

האמת שהיו כאן ארבע הערות וארבע תגובות.
חג שמח,

ערן.
שלש תשובות 3991
בוויכוח הזה אנו מתחילים קצת לחזור על עצמנו וגם לי לא נותר אלא לחזור על דברים שאמרתי, אולי בהדגשת היבטים מסוימים.
האם אני מצדיק "התקפות שלוחות רסן על אזרחים" ? אני חושב שהפצצות בעלות הברית על דרזדן וערי גרמניה והרג בלתי לוחמים: נשים וילדים, אפשר להגדירם כך, וכפי שכתבתי קודם אני אכן מצדיק זאת. הגרמנים הם אלה שקבעו חוקי משחק כאלה, ובעלות הברית לא יכלו להרשות לעצמן להיות בעלות מוסריות יתר, כי זה כבר מעבר למוסר: זו טיפשות, מה שקרוי בלשוננו "להיות פראייר".
האם אצדיק הרעלת בארות ? בתנאים מסוימים - בודאי. תאר לעצמך שלנו ולאויבנו ישנן מערכות דומות מסוג זה: על שולחנו של המנהיג בכל צד יש שורה של כפתורים, "כפתור הרעלה" לכל באר בצד השני. אויבנו מתחילים להרעיל את בארותינו בזו אחר זו. מה נגיד ? "אתם פויה, אבל אנחנו לא נעשה דברים כאלה…" ? אני חושב שזה אלף בית. אין כאן שום בעיה מוסרית.
ככה זה גם בטבע. העכבר לא יתנפל על הפיל בגלל שידע שהפיל לא ירשה לעצמו לדרוך עליו מסיבות מוסר. לו היו בטבע חוקי מוסר כאלה (אגב, לדעתי חוקים של איפה ואיפה, מה שמותר לאחד אסור לאחר הם בדיוק היפוכו של מוסר) היה בלגן לא נורמלי.
הדוגמא שהבאת של הפעלת גזים מרעילים ע"י נאצר בתימן (שאפשר להוסיף לה גם את הפעלת הגזים ע"י סאדם חוסיין כנגד הכורדים, ואולי גם את הפעלת פצצות האטום ע"י האמריקאים כנגד היפנים) דווקא מחזקות את דעתי. בכל המקרים האלה צד אחד הפעיל אמצעים שלא היו בידי אויבו, והוא ידע שאין אפשרות לאויב לענות לו באותה דרך. חוסר הסימטרייה הוא שגרם להפעלת אמצעים כאלה. אילו לצד השני היו אותם אמצעים, והראשון היה יודע שיש נכונות בצד השני לענות לו בהם (ללא הנכונות הזאת, לאמצעים האלה לא היה שום ערך), קרוב לודאי שהוא לא היה מפעיל אותם, והכל היה נשאר במחסן, בכל שלושת הדוגמאות האלה.
לאיזה אמצעים הייתי מוכן להתקדם 4052
השעשוע הצהל''י התורן, קרי להוריד בבירות את השאלטר, הוא לא יותר ממפגן כוח פאתטי ומיותר שבנסיבות מעט יותר נורמליות היה מהווה קאזוס בלי ממש
אבל כולם יודעים מי שולט בלבנון ולשם מה
לכן כפי שאוזכר בכתבה שריפת שדות הסמים של ריפעת אסד וחבר מרעיו בלבנון נראית לי פעולת תגמול הרבה יותר שפויה והגיונית מאשר פגיעה נוספת באזרחי לבנון
שממילא שונאים את הסורים לא פחות מכפי שהם שונאים אותנו
ויותר מכל היו רוצים שיניחו להם לנפשם
פגיעה בתשתיות'' היא פגיעה באזרחים''
פגיעה בשדות הסם היא בסה''כ פגיעה בעסקים השחורים המשמשים למימון הרודנות העלאוית השנואה בסוריה
ולפגיעה מעין זו לא תהיה, ולא צריכה להיות, התנגדות מפנים או מחוץ.
צר לי על ההתנסחות המליצית, אני עייף

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים