|
||||
|
||||
חשבתי על דרך אחרת להסביר מה שהוא בעיניי מובן מאליו. ידוע שלסוריה יש מאגרים של טילים שיכולים להגיע לכל מקום בישראל, בכמות רבה הרבה מזו של חיזבאלה, וגם ידוע שיש להם נשק כימי שיכול לגרום נזק סביבתי, ובהתקפת פתע של טילים אחת הם יכולים לגרום לעשרות אלפי הרוגים אצלנו בקרב האוכלוסיה. למה הם לא עושים זאת ? בגלל אהבת האדם שבהם ? מה נעשה אם יחליטו לממש את יכולתם ? האם נתחיל לחפש את הבונקר שבו נמצא הרמטכ"ל שלהם ? מובן מאליו שעליהם לצפות לפגיעה בעריהם כתגובה מידית. כל היחסים בין מדינות שיש ביניהן מצב עוינות כמו הודו ופקיסטן שלכל אחת מהן יש נשק גרעיני מבוססים על כך. חשוב על כך, וחשוב במה שונה בעצם לבנון והחיזבאלה שמקבל, כפי שנמסר, "כל תמיכה" מצבא לבנון. במקרה של חיזבאלה וגם עזה, הם פשוט הצליחו לדפוק לנו משהו בשכל. האמת היא שכאשר אני חושב על כך, אני מתחיל ממש לפחוד. הסורים לא עושים זאת כי הם יודעים שאנו יכולים להזיק להם עשרות מונים. אבל הם לא יודעים שכפי הנראה לעולם לא נעשה זאת כי "לא יפה לפגוע באזרחים", וכך יחשבו גם רוב משתתפי האייל בשעת המבחן וההחלטה, או אלה מתוכם שינצלו מהטבח. ולכן אין להם כל סיבה לפחוד, והם יכולים להתחיל את הטבח. |
|
||||
|
||||
אולי כדאי לך לשקול הסבר הרבה יותר טריביאלי. מדוע לסורים לירות טילים משטחם על ישראל כאשר שלוחיהם הלבנונים (החזב-אללה) עושים זאת עבורם בהצלחה לא מבוטלת? ("צדיקים", מלאכתם וגו'). אבל מחשבות מסוג זה הן כנראה מנת חלקם של אלו אשר "נדפק להם השכל". הרי כל אדם אינטלגנטי מבין שהמציאות היא מחזה מוסר שכל כולה נועדה להוכיח את צדקת התזה האלמותית "הכה בערבים והצל את המולדת". בקרן זוית צנועה זו, בין אזעקה לאזעקה, ברצוני להביע את סירובי להשתתף בחגיגת הקונצנסוס. אני מאחל לאולמרט-פרץ הצלחה בכל מעשה ידיהם, אך איני רואה סיבה מיוחדת להאמין בכך. שני החברים נושאים איתם רקורד שבלשון המעטה אינו מכיל הצלחות מופלאות. בחירת אנשים בעלי עבר של ביצועים כושלים לתפקיד מובילי האומה היא נצחון האופטימיות על הנסיון. מבלי להכנס לאיסטרטגיות מן הכורסא, ברצוני לציין כי הצורך בקיומם של גורמים שיאזנו ויבקרו את הקשקשת, הרהב והבטחות השוא של הממסד הבטחוני-הייטקי הן בבחינת מובן מאליו לכל אדם בן זמננו שהוא בר-תבונה. האם אולמרט-פרץ כשירים למלא את המשימה הזאת? ימים ידברו. |
|
||||
|
||||
אני יודע שיש משהו מעצבן בכך שאדם כותב דבר-מה (X) במלים ברורות, ואז בא אלמוני ושואל אותו: "אתה באמת חושב שX?" ובכל זאת אני אשאל: אתה באמת חושב שאם עשרות אלפים- אתה יודע מה, עשרת אלפים- אתה יודע מה, אלף1- אנשים ייהרגו במדינה מהתקפת טילים סורית, עדיין תהיה התנגדות משמעותית לתגובה בכל הכוח האפשרי של מדינת ישראל? אתה באמת חושב שההתנגדות לפגיעה באזרחים בצד השני בזמן שאצלנו יושבים במקלטים ונהרגו כמה עשרות (?) אזרחים וחיילים בשבוע האחרון2, תישאר בעינה גם לכשייהרגו אלף? 1אתה כתבת "עשרות אלפים", אבל זה נראה לי אפוקליפטי מדי ומוזר אפילו לדון בכך 2 מרץ, המפלגה הקיצונית בשמאל הציוני שיש שיגדירו כא-ציונית, נמנעה אתמול בהצבעה על הצעת אי-האמון במצב הזה, ולפי מה שקראתי גורמים בה מתחו ביקורת על כך שלא התייצבה לימין הממשלה באופן ברור. וזה במצב הנוכחי, של מקלטים ושל כמה עשרות הרוגים לכל היותר. |
|
||||
|
||||
ומה קרה באינתיפאדה? למעלה מ1000 הרוגים לא? בפרט, יותר מ400 איש בשנה אחת. |
|
||||
|
||||
שאלה: איך מרצ היא א-ציונית? חלק משמעותי מציבור הבוחרים שלה הוא אולי א-ציוני, אבל אני לא רואה את זה בא לידי ביטוי בשום צורה בהתבטאויות או בפעולות של מנהיגיה ונבחריה. מה אתה אומר? |
|
||||
|
||||
הם בעד מדינת כל אזרחיה, או במלים אחרות נגד מדינה יהודית. |
|
||||
|
||||
מרצ בעד מדינה יהודית שהיא מדינת כל אזרחיה וטוענת שאין סתירה בין השניים. אבל כן, זה מספיק כדי שאפשר יהיה לטעון ש(1) דווקא יש סתירה בין השניים ו(2) שמרצ מחויבת לשני יותר מלראשון, ולכן בעצם לא מחויבת לראשון בכלל. אני לא יודע אם דווקא לזה אלמון התכוון. בכל מקרה, זו איזושהי הכרה של מרצ ברעיונות א-ציוניים. |
|
||||
|
||||
(1) יש סתירה מהותית בין מדינת לאום (כולל כמובן מדינה יהודית) לבין מדינת כל אזרחיה. (2) מרצ מחויבת למדינת כל אזרחיה. הכללת הביטוי הראשון נראית כמס שפתיים לחוק ותו לא. |
|
||||
|
||||
(1) תלוי איך אתה מגדיר מדינה יהודית ואיך אתה מגדיר מדינת כל אזרחיה. אם אתה מדבר על סתירה בדברי מרצ אתה צריך להראות זאת לפי הגדרותיה. עוד לא שמעתי את הקונצנזוס של מרצ מדבר על ביטול חוק השבות, למשל. (2) באותה מידה אתה יכול לומר ש"מדינת כל אזרחיה" הוא מס שפתיים שמטרתו לגנוב עוד חצי מנדט מחד"ש. |
|
||||
|
||||
העניין לא קשור להגדרה של "מי יהודי" או "מהי זהות יהודית" ושאר דיונים שבקונצנזוס. ישנם שני מודלים של מדינות בקצות הציר: מדינת לאום, המיועדת לשמש כבית לאומי לעם מסויים, גם אם יש בתוכה מיעוטים כאלה ואחרים (הם יכולים ליהנות מזכויות אישיות יותר או פחות, ואפילו מאוטונומיה, אבל הם מובדלים מהרוב), ומדינות כל אזרחיהן (למשל מדינות מהגרים כארה"ב ואוסטרליה) שהן נייטרליות מבחינת התרבות "הרשמית". על הציר יש מדינות דו או תלת (ויותר) לאומיות (בלגיה, שווייץ), לא "דרך ביניים" בין הנ"ל. יתר על כן, המודל שמרצ מדברים עליו אינו מדינת כל אזרחיה (כי כידוע, מדובר על שני עמים), אלא למעשה מדינה דו לאומית - יהודית ערבית, בדומה לבלגיה. על מרצ להסביר כיצד הם מיישבים את הסתירה הנ"ל (אשמח אם תראה לי היכן זה נעשה ע"י אחד מבכירי המפלגה) 2. א. מבחינה מתמטית, קהל המצביעים המתנדנד בין מרצ לעבודה גדול בהרבה מזה שמתנדנד בין חד"ש למרצ, כך שאין הגיון בשטות שכתבת, שברור שנכתבה רק כדי להתנצח. (ביקשת? קיבלת) ב. מלכתחילה לא דיברתי על שיקול אלקטורלי, אלא על מוראו של החוק, הקובע כי מפלגה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לא תוכל להתמודד בבחירות. למרות שברי שאף הרכב של בג"ץ בהרכבו הנוכחי לא ימלא אחרי החוק במקרה זה, הם לא רוצים לקחת את הצ'אנס. גם ההד התקשורתי (והיה סמוך ובטוח שמפלגות הימין יעשו מכך מטעמים) גרוע מספיק מבחינתם. |
|
||||
|
||||
אז לשיטתך, מרצ אומרת שהיא בעד מדינת כל אזרחיה (כי היא א-ציונית) שהיא גם מדינה יהודית (כדי שועדת הבחירות לא תפסול אותה), ובעצם מתכוונת לא לזה ולא לזה אלא למדינה דו-לאומית? קצת מסובך לי. נראה לי הרבה יותר פשוט להניח שהם מתכוונים למדינה יהודית שנותנת שוויון זכויות נרחב, וזהו. אמנון רובינשטיין כתב על זה לא מעט ספרים, שחלקם נסקרו פה. אני לא יודע אם הוא נחשב "בכיר" בעיניך, אבל הוא איש מרצ ללא-ספק. 2.א. אני חושב שמספר מצביעי מרצ שהם מצביעי עבודה בפוטנציה שנרתעו מ"גם יהודית, גם כל אזרחיה" בטל בשישים (אם הוא קיים בכלל) לעומת מספר מצביעי חד"ש ומפלגות ערביות שחשו נוח פתאום להצביע לשיקוץ הציוני בגלל ה"כל אזרחיה" הממולמל. 2.ב. אם בית המשפט לא יפסול אותם, אז מן הסתם "ההד התקשורתי" מתורגם אך ורק לשיקול האלקטורלי שעליו מלכתחילה לא דיברת. אז לא הבנתי. חוץ מזה, אם מרצ היא באמת א-ציונית וההצהרה על מחויבות למדינה יהודית זה רק כסת"ח משפטי, למה להצהיר על כך בשלטי חוצות? עדיין לא הבנתי למה אתה חושב שמרצ א-ציונית. הבנתי למה אפשר עקרונית לטעון זאת (וזה מה ששאלתי מלכתחילה, וסייגתי את תגובה 397990 בהתאם), אבל לא הבנתי למה זה טיעון רציני. אני חושב שצריך קצת יותר מססמת בחירות פשרנית בקמפיין אחד ספציפי. משהו כמו הצהרות נגד חוק השבות, הצעה לשינוי "התקווה" או הדגל, וכיו"ב. אתה לא מסכים? |
|
||||
|
||||
בוש והיכלם לך, חסר דע. אמנון רובינשטיין הוא איש שינוי (מה איש שינוי, הוא הקים את שינוי), לא מרצ. בתקופה מסויימת, כאשר היה איחוד בין rats, mapam veshinui, הוא היה ח"כ מטעם הרשימה המאוחדת, ודי ברור (לי לפחות, הוא כמובן מעולם לא אמר זאת) שהוא פרש מהמפלגה בגלל אכזבתו מתהליך הגלישה לעבר השוליים הסהרוריים של השמאל. מאז הוא תקף את השמאל לא פעם ולא פעמים על האנטישמיות שלהם. האם מישהו מבכירי מרצ היה חותם על מאמר כזה (על שני חלקיו)? או זה? |
|
||||
|
||||
זה לא ''קמפיין אחד ספציפי'' זה המצע של מרצ כפי שהוצג בבחירות האחרונות (ואי לכך, הרלבנטי). מרצ, שהיתה עד לא מכבר מפלגה ציונית, גלשה למחוזות השמאל הסהרורי הפוסט-ציוני. כל עוד הם לא ישנו את המצע שלהם - הם אינם ציוניים. |
|
||||
|
||||
rats? מצחיק מאד. |
|
||||
|
||||
מפלגה שטוענת שהיא בעד "מדינת כל אזרחיה" במדינה שיש בה רוב של 80%, מיעוט של 20%, ועוד כמה שברי אחוזים, היא בעצם בעד מדינה דו לאומית (הרוב והמיעוט), אלא אם כן היא בעד חופש הגירה והתאזרחות של עוד לאומים, אני אשמח אם תחדש לי. |
|
||||
|
||||
א. כמה ערבים הצבעיו למרצ? מספרם בטל בשישים. ב. אני בטוח שמצע מרצ נוסח ע"י משפטנים, שהיו מודעים לחוק הנ"ל. |
|
||||
|
||||
האם גרמניה אינה מדינת כל אזרחיה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |