בתשובה לתמר, 12/07/06 18:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם, כשימאס לך להתלהם, תחליטי לנסות להפיג את השעמום עם תגובה עניינית, אני עדיין אהיה מעוניין בה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להתלהם? אני? כולה ניסיתי להיות קצת צינית. ניתוח טקסטים היה דוגמא אחת בלבד, אין צורך להיטפל דווקא אליה. מישהו כבר כתב פה יכולת אינטגרטיבית וחשיבה אסוציאטיבית. שניהם נראים לי כמו כשרונות ראויים, שאינם כלולים בהכרח ב'חשיבה מופשטת'. אני חוזרת על הטענה העיקרית שלי: חשיבה אנליטית או מופשטת היא דוגמא אחת בלבד לטוח הכשרונות שיכול להפיק המוח האנושי. בחירתה כדוגמא המייצגת, משקפת את נטייתם של עורכי הסקר, ואם לשפוט לפי התוצאות - גם של מצביעיו. אין בזה שום דבר רע, אבל זה מוטה. זה הכל. והאמת, אם כבר סגנון, קצת הגזמת הפעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הסברת איך, למה או מה זה: ניתוח טקסטים, יכולת אינטגרטיבית, חשיבה אסוציאטיבית, חשיבה אנליטית, וכו'. אולי זה מעיד על חסר אצלי דווקא, אבל כל הבשר שאני מצליח למצוא בהודעות שלך מתמצה ב"למה אין שם ברשימה משהו שאני יכולה לבחור?! זה לא עולה בקנה אחד עם האקסיומה הראשונה שלנו - שאני מוכשרת." התגובה שלי מסוגננת מדי לטעמך? אוקיי, מעכשיו והלאה אדאג להחמיץ בכל הודעה כמה סימני פיסוק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תמר, אבל יכולת אינטגרטיבית בעצם כוללת בתוכה את היכולת לחבר בין נושאים ולהפריד בין עיקר לתפל. היא יכולה לשמש מנהלים טובים או כל אדם שצריך לקבל החלטות ( פוליטקאים, אנשי צבא, אנשי עסקים) . יכול להיות בנ''א עם חשיבה מופשטת, ויצירתי שלא ידע לקבל החלטות טובות וכשיגיע ל''תכלס'' של ניהול או קבלת החלטות לא יתפקד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אוסיף שכישרון לניתוח טקסטים כולל יכולת אסוציאטיבית טובה וחוש לאנלוגיות, המאפשרים זיהוי הקשרים אינטרטקסטואלים, ואת ההמיומנות הלא-טריוויאלית לבניית תמונה-מנטלית של טיעון מורכב (או תיאור סיטואציה סבוכה ומסועפת) מתוך מלל רב (אם כי אני הייתי כולל את כל זה תחת ''כישורי שפה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים רבים מחשיבים בתור ניתוח טקסטים גם את ''זה היה ממש מסובך אבל הצלחתי (לא להירדם) בכל זאת''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם חשובה היכולת לשלוט בשלפוחית השתן. שנוסיף גם את זה לרשימה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גם חשובה היכולת לשלוט בשלפוחית השתן. שנוסיף גם את זה לרשימה?" טיעון חזק ביותר. ולמרות זאת, יכולת אינטגרטיבית והיכולת להפריד בין עיקר לתפל יכולות לסייע לאנשים בתפקידים רבים ( ניהול, עסקים, קבלת החלטות בפוליטיקה ובצבא, מחקר אקדמי) והיכולת לשלוט בשלפוחית השתן היא יכולת שנדרשת בפחות מקצועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: מי שיש לו יכולת אינטגרטיבית מבין שאין צורך לכלול ברשימה את היכולת לשלוט בשלפוחית השתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק, רואים שיש לך יכולת אינטגרטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא שמעתי על אסטרונום אחד שקיפד את חייו בגלל שלא יכול לשלוט בשלפוחית השתן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם הוא צריך להיות חבר כבוד באייל, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי שתשתמש ביכולת האינטגרטיבית שלך כדי לקשר בין הדברים שבהודעה האחרונה שלי לדברים שבהודעות הקודמות: * כל הכישורים שברשימה מורכבים משילוב של הרבה כישורים אחרים. * אם אני נפלא מבחינת כשרון אטומי כלשהו, אבל אין לי את הכשרונות האטומיים הנחוצים כדי שהוא יבוא לידי ביטוי בשום מקום, זה לא מעניין אף אחד חוץ מאת סבתא שלי, שרוצה להאמין שאני מאוד מוכשר. שאר העולם מתעניין בתוצאות. את רוב העולם מעניין איך אתה ברכישת שפות, לא איך אתה בזכירת מילים שמתחילות באות י' שראית כתובות פעמיים ושמעת בקול רם שלוש פעמים, בטווח של יומיים. * "יכולת אינטגרטיבית" נשמע מאוד כמו פטפוט ניו-אייג'. אולי לך זה לא מפריע - וזה בסדר - אבל אותי זה מאוד מטריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא ניקח שני אנשים לדוגמא- יצחק תשובה ורפול. שניהם הגיעו הכי גבוה שאפשר בתחומים שעסקו- ולשניהם אין אינטילגנציה גבוהה במובן האקדמי לפחות. מה לדעתך הם היו צריכים לענות אם הם היו משתתפים בסקר הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסקר כאן פונה אל האיילים, לא אל כלל האוכלוסיה. לו היה סקר במקום אחר, לא באייל, יצחק תשובה היה יכול לענות באופציית כשרון מסחרי-פיננסי. בשביל רפול ז''ל היו צריכים להמציא אופציה ייחודית, ''נורא מטומטם אבל תחמן טוב''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי והיו לנו עוד כמה "מטומטמים" כאלו, רק טוב היה צומח מזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפול ''נורא מטומטם אבל תחמן טוב'' ואתה נורא מתוחכם אבל לא יודע לכתוב. תכמן, לא תחמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת איננה מילה עברית רשמית אלא מילת סלנג. במילון הסלנג של רוביק רוזנטל מופיע גם כך וגם כך. ב"תחמן" כתובה ההגדרה, וב"תכמן" יש הפניה אל "תחמן". במילון אבן-שושן משנות השמונים המילה אינה מופיעה כלל. בגוגל מופיע "תחמן" 31,200 פעמים, ו"תכמן" - 1,150. את/ה לא יודע/ת את זה - אבל להגיד *לי* - "לא יודע לכתוב" - זאת השטות הכי אידיוטית שיצא לך להגיד בכל ימי חייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב שם מה המקור של תחמן חוץ משיבוש של תכמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר זה להיפך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה כמובן להיפך: "תכמן" זה כמו מכמן, מכמונת, להכמין. ל"תחמן" אין מקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילון רוזנטל מופיע תחמן, תחמון, תחמנות, תחמני - כלומר נכלולי, מחבל תחבולות, משטה וכו'. נאמר כי הפועל נטבע בשנות החמישים בחיל האויר. דעה של קצין קבע בפנסיה (לא על אחריותי): "תחמן" בא מן "חמ"ן", ר"ת של חיל מודיעין, כלומר כנ"ל - מישהו שמשטה, מסתיר את פעולותיו האמיתיות וכיו"ב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתיר ומכמין זה אותה משמעות. אולי פשוט בחיל האוויר של שנות החמישים היה מישהו בקיא במקורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן, אבל מילות סלנג ''צומחות מלמטה'', והסיכוי שיבואו דווקא משורשים מן המקורות שהם נדירים בשימוש בימינו הוא זעיר ביותר, ובייחוד בצבא. הסיכוי כי מילת סלנג ובייחוד סלנג צבאי תבוא משורש כ.מ.נ, הוא בערך כסיכוי שהמילים ''לחפף'', ''חפיף'', ''לזמבר'', ''זאפטה'', ''לחרופ'', ''מסמורקק'' ועוד רבות מסוג זה - יתגלו כביטויים תלמודיים. אבל אולי, הכל יכול להיות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי שבצירוף מקרים מדהים תיכנס לסלנג המילה ''תחמן'', בלי קשר לזה שהיה קיים במקורות השורש כ.מ.נ. שמשמעותו זהה, הוא סיכוי אפילו יותר נמוך. (חישבתי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז כמחווה גם לך וגם לאורי פז: ניצחת! (וכדי שנצחונך יהיה מלא, לא אשאל מה היה החישוב והאם נלקחה בחשבון תיאוריית ה"חמ"ן", שנשמעת לי לא רעה :-] ) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיהו אורי פז, שחולק איתי את קבלת המחווה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 230456 (וכדי לקבל מושג, כדאי, כרגיל, לקרוא את כל הפתיל - ובכלל את כל כתביו של האיש רב הפעלים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משמעותו של השורש כ.מ.נ. רחוקה מלהיות זהה לזב של ח.מ.נ.. ''לתחמן'' איננו להסתיר אלא לעשות מניפולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגדרת מילונית של תכמן באחת התגובות לעיל. משורש כ.מ.נ כבר נוצרה המילה מכמונת, שהיא קרובה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מכמונת'' היא, אכן, קרובה יותר - אבל גם היא איננה זהה כלל וכלל. המכמונת תופסת את ''טרפה'' מן המארב, ועוצרת אותו. התחמון ''מפעיל'' אותו בצורה הרצויה למתחמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה. בתגובה 398372 במקום משמעות זהה, משמעות קרובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קרובה *יותר*" לא הופכת אותה ל"קרובה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 398363 הגדרת תכמן מי שמחבל תחבולות ומסתיר את כוונותיו האמיתיות. משמעות הפועל להכמין היא להסתיר, ומכמונת היא ללא ספק סוג של תחבולה. לכן, לדעתי, מדובר במשמעויות קרובות. האם אתה בטוח שבשעה זו אתה רוצה לדון אם הם יותר קרובות או פחות קרובות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 398363 איננה שלי. מאידך גיסא, הדיון הזה מעייף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר בעיני להניח שהשורש של תחמן, ת.ח.מ, הוא צורה מנוונת של השורש ת.ח.כ.מ התנייני, שנוצר מהשורש ח.כ.מ. בגלל השוואים שנוצרו בהצבת השורש המרובע בבניינים ובמשקלים השונים (למשל התואר ההיפותטי ''תחכמן''), היה קשה להגות את הח' והכ' הצמודות והן חוברו (וכך נולדו ''תכמן'' ו''תחמן'' המתחרים). מי שבאמת מבין בלשון יוכל לפי מודל זה להחליט האם הח' צריכה לבלוע את הכ' (הצורה שנראית לי יותר טבעית) או הכ' את הח', אם בכלל יש קריטריונים למקרה כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להסכים אתך, אם כי גם ההסבר של חמ''ן נשמע לי לא רע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתהליכים כאלה לוקח זמן לקרות, והיינו מצפים למצוא עדות של הצורה המסורבלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיפשת? אבל אני צריך לתקן את התיאוריה הקודמת: השורש אינו ת.ח.מ, אלא כמובן ת.ח.מ.ן, והוא גרסה מנוונת של ת.ח.כ.מ.ן המחומש, שורש תנייני בפני עצמו. בכל מקרה, כל מיני כיווצים בשורשים מרובעים/מחומשים בין אותיות כל כך דומות, כמו במקרה דנן, הם טריוויאלים וכמעט אוטומטיים, ובכלל לא בטוח שהייתה תקופה כזאת. סביר שהמילה נוצרה בדיבור ושם פשוט לא שמעו את הכפילות וכשהמילה נכתבה לבסוף כבר לא ידעו מה בדיוק לכתוב ומכאן גם הכפילות תחמן/תכמן. הגיית המילים תואמת הצבת השורש המרובע/מחומש ת.ח.(כ.)מ.נ בבניינים ובמשקלים השונים. בקשר לחמ"ן, נשמע לי מופרך לחלוטין, ולדעתי קל לראות שאין משקל או בניין שבהם הצבת ח.מ.נ יוצרת אף אחת מההטיות שבשימוש (תחמן, תיחמן). מתחמן הוא פועל בבניין פיעל, לא בבניין התפעל. בקיצור, סיפור נחמד שפשוט לא עומד במבחן המציאות. גם התיאוריה שהכול נובע מהשורש כ.מ.נ. פשוט לא עובדת, מאותן סיבות בדיוק. אם יש הסבר, הוא לא אחד מאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת תיאוריה מאוד יפה לטעמי. (הרבה יותר משאר הטיעונים כאן) ובכל זאת היא מעלה כמה שאלות: השורש ת.ח.כ.מ. הוא חדש יחסית. האם היה בשימוש באותה תקופה? לא מוכרים לנו שרידים של צורת הביניים "תחכמן", או של השורש המחומש שלה. איך נוספה ה-נ בסוף השורש? כלומר מהי המילה בבסיס השורש התנייני? תופעת הכיווצים בשורשים מרובעים - האם אפשר לראות דוגמא דומה לענייננו? נראה שהפועל ת.כ.מ.נ. (בפיעל) נוצר מהשם "תכמן" ולא להיפך. לכן אין סיבה להניח שה-ת היא שורשית. ולבסוף, המילה "תחכמן" היא עד כדי כך קשה להגייה, שלא סביר שהיא נוצרה מלכתחילה, לעומת החלופה "מתחכם" למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא בשורשים תנייניים. שורשים תנייניים נוצרים כאשר לוקחים שם שנוצר משורש שהוצב במשקל כלשהו ועושים לו "רוורס אנגנ'ניריניג" שגוי במקצת. למשל, בימינו אמרים "פרשן כדורגל" (נוצר מהשורש פ.ר.ש במשקל קטלן), ולעיתים קרובות אומרים שמישהו "מפרשן" משחן כדורגל, ולא "מפרש". יש המון דוגמאות לתהליך: לתפעל, לשדרג, לתרגל, לחשבן ועוד המון. זה בעצם מין מקרה פרטי מיוחד של פעלים שמניים, שנוצרו פשוט משמות, כמו "לקמבן" או "לטלפן". לשאלותיך: באיזו תקופה? לא עשיתי מחקר על הנושא אלא עניתי לפי הצורה כפי שהיא בשימוש היום. ההתאמה של השורש לבניינים השונים היא התאמה של השורש המרובע ת.ח.מ.נ או ת.כ.מ.נ, שהוא צורה תניינית מנוונת שנוצרה מהצבת השורש ת.ח.כ.מ במשקל קטלן (כמו פרשן או קמצן וכולי). לדעתי המילה המקורית הייתה כנראה "תחכמן" למשך זמן קצר, ובאופן טבעי וכמעט מיידי, בהחלט ייתכן שלפני שנכתבה, הפכה ל"תחמן". השורש ת.ח.כ.מ הוא תנייני בעצמו - "תחכום". כיווצים אני לא זוכר כרגע אבל אני אחפש. אתה צודק, הפועל תכמן נוצר מהשם - בתהליך של גזירה שורש תנייני. אני זז לפני שגוררים לי את האוטו. השורה האחרונה שלך בעצם מתארת את אותו תהליך שאני מדבר עליו בדיוק: מ"מתחכם" יצרו את ת.ח.כ.מ, מהצבתו במשקל קטלן יצרו את *תחכמן-->תחמן, ומגזירתו של האחרון את השורש ת.ח.מ.ן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב זה שיפור משמעותי של התיאוריה, וברוך שפטרנו מהשורש המחומש (לטובת ההסבר ההגיוני עם משקל קטלן). תיקון קטן: תחכום היא מילה במשקל תפעול עם שורש ח.כ.מ. וגם בסיס לשורש התנייני ת.ח.כ.מ. המילה היחידה שאני מכיר מהשורש התנייני היא מתוחכם, שנשמעת לי מאוד חדשה (ומכאן בעיית האנכרוניזם). עדיין הבעיה המרכזית כאן היא "החוליה החסרה" (מסומנת בכוכב): תחכום (ח.כ.מ) -> מתוחכם (ת.ח.כ.מ) -> *תחכמן (ת.ח.כ.מ) -> תחמן/תכמן (ת.ח.כ.מ) -> מתחמן/מתכמן (ת.ח.מ.נ / ת.כ.מ.נ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל את כל הערותיך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו לקח בחשבון שאולי מקור המילה "תחמן" בכלל ביידיש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המלה תחמן אני המצאתי ב 1984, מעולם לא שמעתי אותה לפני כן. המטרה היתה לתרגם את המלה מניפולטור. עשיתי ראשי תיבות של תחבולן עם מניפולטור ויצא תחמן.הקיצור נשמע לי טוב אז השתמשתי בו. תפס לאט אבל בתחילת שנות התשעים נהיה נפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמדתי גם אני לכתוב: זה לא יתכן משום שהמילה נמצאה בשימוש שוטף ב-76, ואולי עוד קודם, אבל אז נמלכתי בדעתי: הנה יש בחור בשם נחום, ויש לו דבר אחד להתגאות בו. מה בצע בהעמדת דברים על דיוקם? והנה באתם שניכם ושברתם לי את ההתאפקות. במה יתגאה נחום עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבניין ציון ינוחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת גם קצת התעצלתי, ולא קראתי את כל הפתיל המחכים הזה, אלא נתפסתי בשם הדיון המקורי: "מהו הכישרון הבולט ביותר שלך?". חשבתי לתומי שנחום התייחס לשאלה הזו כשכתב מה שכתב (כאמור, התעצלתי לקרוא את הפתיל). אם אכן נחום מונה את "המצאת" המילה תחמן בתור "הכישרון הבולט שלו", חס מלקלקל. כעת, משקראתי ונוכחתי שהתקיים כאן דיון ארוך ומקיף במקור המילה, ברור שלא צריך להשאיר הבלותה שכזו ללא מענה. ומעט יותר לעניין: אהבתי את הניתוח של מאור במעלה הפתיל, אבל קצת הופתעתי שהוא השאיר מחוץ לניתוח שלו את המלים "מתחכם" ו"התחכמות", שלדעתי היו מחזקות את הניתוח. וגם אנו ננוחם בבניין ציון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שנחום אכן לא שמע את המלה בשנהותיה הראשונות והמציא את התחמנות מחדש לגמרי בכוחות עצמו" בסך הכל זה די מתבקש. רני, למשל, המצאתי את המלה "משיבון" כשהאוביקט עצמו רק הגיע לארץ - אבל ברור שהאקדמיה לא הסתמכה עליי בעניין זה: זו פשוט המלה המתבקשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה מילים אפשריות אחרות ל"מזכירה אלקטרונית" - מענון. הודענית. תזקול (תזכורת + קול). ועוד מיני תפלצות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שגבי ניצן הציע ''שמעון''. חבל שלא התקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי זכור שהקרדיט ל''שמעון'' מגיע למירב מיכאלי, אבל לא מצאתי לזה עכשיו תימוכין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי הצעה כזו - אבל לווקמן, אם אינני טועה. (ולווידאו: ראובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמעט בטוח שיש להעדיף את הזכרון של יובל ושלך על פני הבלגן שמתרוצץ במוחי, אבל אצלי זה עדיין רשום כמו משהו שגבי ניצן הציע ב"כותרת ראשית". הוא אפילו דן ביתרון של זה על פני "שמעונה" (למה "מזכירה אלקטרונית" שאל, ולא "מזכיר"? בואו נלחם בדוגמה שעבודת מזכירוּת נעשית בידי נשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי לחפש לזה סימוכין ונתקלתי בפתיל כמעט זהה מהאייל. לא מקשרת אותו כאן, כדי למנוע גליץ' במאטריקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מכירה ''שמעון'' לווקמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר כמוך ושהוא הגדיל והציע לבטא את זה "שימוֹן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתיבה בן יהודה, לעומת זאת התנגדה. לא לשימוש בשמות אנשים לתאור חפצים (היא הביאה כדוגמא מהאנגלית את אחינו יעקב, הלא הוא הג'ק, לו היא הציעה לקרוא בעברית "יורם"), אלא לכך ששמעון הוא שם כללי למערכת שמע, לאו דווקא ל walk men, שייחודו בהיותו מכשיר המיועד לצועדים, ולכן הוא ראוי להיקרא צעדיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאמור (לא רק "אמור" - זו האמת ההיסטורית), האדבוקט הקולני ביותר ל"שמעון" היה גבי ניצן בטורו ב"כותרת ראשית" (יכול להיות שקראו לטור "בגבו למצלמה"?), ובגרסה של ניצן דובר במכשיר שלבסוף זכה בשם "משיבון", ולא בווקמן. ניצן תיחדש עוד כמה תיחדושים בטור ההוא - נדמה לי גם "מפורסתם", ועוד אחדים. "יורם" לג'ק לא הכרתי - נשמע טוב, אבל לא עדיף "יהורם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר צעדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הצועדים מאזינים תוך כדי צעידה! לכן אולי עדיף "אוזנע". (על משקל "חוגלה"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכי תתווכחי עם נתיבה בן יהודה, לא אתי. חוץ מזה שאוזנע זה על משקל אורנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה שלי היא שלשניים האלה יש איזה יכולת ''תכלסית'' להפריד בין עיקר לתפל- הם אולי לא היו יכולים לנמק את ההחלטות שלהם בויכוחים באייל אבל לפעמים ידע, רטוריקה ואפילו יצירתיות ( שלפעמים עומדת ביחס הפוך ל''קומנסנס'' ) לא מספיקים כדי להצליח ולקבל החלטות טובות. זהו- הצלחתי לענות על השאלה בלי להגיד ''יכולת אינטגרטיבית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שלי עם ''יכולת אינטגרטיבית'' הייתה גם עם המשמעות, לא רק עם המילים שנבחרו לתאר אותה. לדעת להפריד בין עיקר לתפל, זה נדרש בכל תחום. יש תחומים בהם זה פחות קריטי - מלחין יכול להרשות לעצמו להתעסק עם שטויות הרבה יותר מטייס קרבי או נהג במירוץ - אבל זה תמיד נדרש. כמו כן, היכולת הזאת לבדה לא שווה כלום. היא גם לא ממש מדידה - בשביל לדעת להפריד בין עיקר לתפל, הוא צריך קודם להבין את התחום היטב. אני אפילו מוכן ללכת רחוק יותר, ולקרוא ל''לדעת להפריד בין עיקר ותפל'' פיקציה. יש פרפקציוניזם, יש אובססיביות לפרטים הקטנים, יש דחף להפוך את החלקים הקטנים למושלמים בגלל שההתעסקות עם הפרטים הגדולים קשה ורוצים לדחות אותה. אבל העדרן של הבעיות האלו לא שקולה ל''יכולת להפריד בין עיקר ותפל'', שהיא פשוט יכולת גלובלית שנדמה לך שאתה מוצא אצל אנשים שפשוט א. מצטיינים בתחומם ב. לא סובלים מהבעיות שתיארית זה עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היכולת הזאת לבדה לא שווה כלום. היא גם לא ממש מדידה - בשביל לדעת להפריד בין עיקר לתפל, הוא צריך קודם להבין את התחום היטב" גם חשיבה מופשטת או יכולת רטורית לבד לא שווים הרבה אבל אותה יכולת רטורית יכולה להיות יקרה מפז עבור עו"ד לאחר שלמד את פרטי המקרה. אני גם לא מסכים עם החלק השני של המשפט- יש אנשים שלא מבינים בכלכלה ובעסקים כמו מרצים באוניברסיטה למשל אבל בגלל היכולת הנ"ל יצליחו בעסקים הרבה יותר מכל מומחה- כך שידע והבנה הם לא המרכיבים היחידים של הצלחה. בקשר לפסקה השניה- פרפקציוניסטים ואנשים שאובססיבים בנוגע לפרטים קטנים הם כאלה שנמצאים בצד השלילי של סקאלת הפרדת העיקר והטפל- כלומר הם נמצאים מתחת לממוצע. אבל זה עדיין לא הופך את היכולת הזאת לגלובלית או טריוויאלית, רוב האנשים הם לא אובססיבים בנוגע לפרטים קטנים אבל בכל זאת יש אנשים שמוכשרים במיוחד ביכולת להגיע לשורה תחתונה בזמן קצר (שמתי לב למשל שבאחד הדיונים היה מגיב שהשתלט על כמה מאמרים לא קלים של עשרות עמודים בזמן קצר מאוד והצליח להבין את הנקודות העיקריות שלו- זאת למשל דוגמא ליכולת ש*אין* לרוב האנשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומר שאיש לא יכול "להבין" בכלכלה למשל (את הדוגמה אתה בחרת) בלי היכולת הזאת להפרדה בין עיקר וטפל. נתתי דוגמאות לאנשים שיודעים לעשות הפרדה בין עיקר וטפל (כמה פעמים כבר כתבתי בטעות "תפל"? אופס), אבל לא מסוגלים לפעול לפי ההפרדה הזאת. באופן דומה, אני יודע שלא יקרה לי כלום אם קבוצה של מאתיים אנשים שלא ראיתי אף פעם לפני כן ולעולם לא אראה שוב, תחשוב שאני אידיוט, אבל עדיין יהיה לי מאוד קשה לעמוד ולנאום לפניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחה של איש עסקים נמדדת ברווחים שלו, נכון שהבנה של איש עסקים בתהליכי מיקרו ומקרוכלכלה יכולה לסייע לו בעסקים אבל אם זה היה המרכיב היחידי בהצלחה אז כפי שוורן באפט אמר פעם '' האנשים העשירים בעולם היו הספרנים''. את הפסקה השניה שלך לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרחתי לכתוב "(את הדוגמה אתה בחרת)" בגלל שהיא לא מצאה חן בעיניי. יש שתי אפשרויות עכשיו: 1. אתה תחליף "כלכלה" ב"פיסיקה", ותגיב שוב. 2. אתה תקפיד להתייחס או לכלכלה, ענף חשיבה אקדמאי (דוגמה שאתה בחרת. להגיד עכשיו שדעתך על כלכלה קרובה לדעתך על אסטרולוגיה היא אופציה שויתרת עליה), או לניהול. לא תעבור מהאחד לשני לנוחיותך. הפסקה השניה באה להבהיר שבפרפקציוניסטים, אובססיביים וכו', התכוונתי לאנשים שמסוגלים לעשות את ההפרדה בין עיקר וטפל, אבל לא מסוגלים לפעול לפיה, מסיבות אחרות - OCD, עצלנות (לדחות את החלק הקשה, גם אם הוא החלק החשוב) וכו'. עוד דוגמה? רוב המאחרים הכרוניים יודעים לקרוא שעון. לא זו הבעיה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הלכתי קצת לאיבוד. אף פעם לא טענת שבפיסיקה הפרדה בין עיקר וטפל היא חשובה במיוחד. אני מסמן לעצמי לחזור לדיון הזה שלא בשעה כזאת. התייחס בינתיים רק לפסקה השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אחר, (פרטו)" -> כושר מנהיגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מנהיגות'' היא המילה שאני הכי שונא. הייתי מעדיף שיתיימר ל''כשרון פוליטי'' שהביא אותו לעמדה, ו''כשרון ניהולי'' שאיפשר לו להצטיין במלאכתו בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנהיגות אינה מתמצה בכשרון להגיע לעמדת כוח ו/או בכשרון ניהולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרט בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להשתבץ ב''חברותיות וכריזמה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לגמרי בטוחה אם מנהיגים הם בהכרח חברותיים, אבל יכול להיות שאת צודקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטגוריה היא בעצם "חברותיות ו/או כריזמה". לשתי התכונות יש מאפיינים וניואנסים שונים ודומים. מי שהוא מסמר הערב במסיבות אולי לא יצליח להנהיג אפילו את דיירי הבניין שלו לתשלום ועד בית. ומי שהוא כריזמטי לעילא יכול להיות בבסיסו גם מיזנטרופ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהיכולת הנ''ל יותר קרובה להיבט הראשון שכתבת מאשר לשני. היכולת לחבר בין דברים שונים. היכולת לראות את השונה והקשור בין דברים. ההיבט השני שכתבת הוא פן שולי יותר של זה. אם אני לא טועה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |