בתשובה לתובל, 18/07/06 13:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה שלי עם ''יכולת אינטגרטיבית'' הייתה גם עם המשמעות, לא רק עם המילים שנבחרו לתאר אותה. לדעת להפריד בין עיקר לתפל, זה נדרש בכל תחום. יש תחומים בהם זה פחות קריטי - מלחין יכול להרשות לעצמו להתעסק עם שטויות הרבה יותר מטייס קרבי או נהג במירוץ - אבל זה תמיד נדרש. כמו כן, היכולת הזאת לבדה לא שווה כלום. היא גם לא ממש מדידה - בשביל לדעת להפריד בין עיקר לתפל, הוא צריך קודם להבין את התחום היטב. אני אפילו מוכן ללכת רחוק יותר, ולקרוא ל''לדעת להפריד בין עיקר ותפל'' פיקציה. יש פרפקציוניזם, יש אובססיביות לפרטים הקטנים, יש דחף להפוך את החלקים הקטנים למושלמים בגלל שההתעסקות עם הפרטים הגדולים קשה ורוצים לדחות אותה. אבל העדרן של הבעיות האלו לא שקולה ל''יכולת להפריד בין עיקר ותפל'', שהיא פשוט יכולת גלובלית שנדמה לך שאתה מוצא אצל אנשים שפשוט א. מצטיינים בתחומם ב. לא סובלים מהבעיות שתיארית זה עתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"היכולת הזאת לבדה לא שווה כלום. היא גם לא ממש מדידה - בשביל לדעת להפריד בין עיקר לתפל, הוא צריך קודם להבין את התחום היטב" גם חשיבה מופשטת או יכולת רטורית לבד לא שווים הרבה אבל אותה יכולת רטורית יכולה להיות יקרה מפז עבור עו"ד לאחר שלמד את פרטי המקרה. אני גם לא מסכים עם החלק השני של המשפט- יש אנשים שלא מבינים בכלכלה ובעסקים כמו מרצים באוניברסיטה למשל אבל בגלל היכולת הנ"ל יצליחו בעסקים הרבה יותר מכל מומחה- כך שידע והבנה הם לא המרכיבים היחידים של הצלחה. בקשר לפסקה השניה- פרפקציוניסטים ואנשים שאובססיבים בנוגע לפרטים קטנים הם כאלה שנמצאים בצד השלילי של סקאלת הפרדת העיקר והטפל- כלומר הם נמצאים מתחת לממוצע. אבל זה עדיין לא הופך את היכולת הזאת לגלובלית או טריוויאלית, רוב האנשים הם לא אובססיבים בנוגע לפרטים קטנים אבל בכל זאת יש אנשים שמוכשרים במיוחד ביכולת להגיע לשורה תחתונה בזמן קצר (שמתי לב למשל שבאחד הדיונים היה מגיב שהשתלט על כמה מאמרים לא קלים של עשרות עמודים בזמן קצר מאוד והצליח להבין את הנקודות העיקריות שלו- זאת למשל דוגמא ליכולת ש*אין* לרוב האנשים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אומר שאיש לא יכול "להבין" בכלכלה למשל (את הדוגמה אתה בחרת) בלי היכולת הזאת להפרדה בין עיקר וטפל. נתתי דוגמאות לאנשים שיודעים לעשות הפרדה בין עיקר וטפל (כמה פעמים כבר כתבתי בטעות "תפל"? אופס), אבל לא מסוגלים לפעול לפי ההפרדה הזאת. באופן דומה, אני יודע שלא יקרה לי כלום אם קבוצה של מאתיים אנשים שלא ראיתי אף פעם לפני כן ולעולם לא אראה שוב, תחשוב שאני אידיוט, אבל עדיין יהיה לי מאוד קשה לעמוד ולנאום לפניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצלחה של איש עסקים נמדדת ברווחים שלו, נכון שהבנה של איש עסקים בתהליכי מיקרו ומקרוכלכלה יכולה לסייע לו בעסקים אבל אם זה היה המרכיב היחידי בהצלחה אז כפי שוורן באפט אמר פעם '' האנשים העשירים בעולם היו הספרנים''. את הפסקה השניה שלך לא הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טרחתי לכתוב "(את הדוגמה אתה בחרת)" בגלל שהיא לא מצאה חן בעיניי. יש שתי אפשרויות עכשיו: 1. אתה תחליף "כלכלה" ב"פיסיקה", ותגיב שוב. 2. אתה תקפיד להתייחס או לכלכלה, ענף חשיבה אקדמאי (דוגמה שאתה בחרת. להגיד עכשיו שדעתך על כלכלה קרובה לדעתך על אסטרולוגיה היא אופציה שויתרת עליה), או לניהול. לא תעבור מהאחד לשני לנוחיותך. הפסקה השניה באה להבהיר שבפרפקציוניסטים, אובססיביים וכו', התכוונתי לאנשים שמסוגלים לעשות את ההפרדה בין עיקר וטפל, אבל לא מסוגלים לפעול לפיה, מסיבות אחרות - OCD, עצלנות (לדחות את החלק הקשה, גם אם הוא החלק החשוב) וכו'. עוד דוגמה? רוב המאחרים הכרוניים יודעים לקרוא שעון. לא זו הבעיה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הלכתי קצת לאיבוד. אף פעם לא טענת שבפיסיקה הפרדה בין עיקר וטפל היא חשובה במיוחד. אני מסמן לעצמי לחזור לדיון הזה שלא בשעה כזאת. התייחס בינתיים רק לפסקה השניה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |