|
||||
|
||||
למרבה הצער, זה משפט די פרקטי. |
|
||||
|
||||
כלומר? |
|
||||
|
||||
לא נוח לי לגונן על גנדי, אבל למרות שנראה לי שתפקיד ממלא מקום יושב ראש הכנסת הוא חסר כל חשיבות, ומי שיודע אחרת מוזמן לתקן אותי, עשויה להיות איזושהי בעיה במימוש השילוב המוחלט של ערביי ישראל במערכת השלטון. אני לא מתכוון להסביר למה, גם בגלל שאני בדעה הפוכה קצת, ואני חושב שהמצב שמצדיק אמירה כזו הוא תוצאה של מדיניות מטופשת ורעה, ושאמירה מסוג זה לכשלעצמה היא חלק מהמנגנון שגרם לניכור של ערביי ישראל אלינו. בכל מקרה, גם אם אתה חושב שמה שגנדי אמר הוא לא נכון, זה לא אומר שמה שגנדי אמר הוא גזעני. יכול מישהו לבוא ולתת לך הרבה טיעונים שאינם אמונה בנחיתותם הגזעית (או נחיתותם התרבותית) ושיסבירו למה יש במינוי כזה אספקטים שליליים מבחינות מסויימות, לדעתו. אז נראה לי שהמשפט הזה לא מרשיע את גנדי בביטוי דעות גזעניות. האמירה של גנדי דומה לאמירה שלי: "לא ייתכן שגזען יהיה ממלא מקום יו"ר הכנסת", שהיא בטח לא אמירה גזענית, אלא מבטאת את ההעדפות האינטרסנטיות שלי בנוגע לזהותו של מאייש התפקיד רם הדרג הנ"ל. בכלל, נראה לי שהביטוי "לא ייתכן" הוא שקצת הבהיל אותך. אולי עדיף שתחליף אותו ב"אני מתנגד לכך" או "זה קצת יעצבן אותי". אוך, הייתי יכול לכתוב את המלבן הזה בשורה אחת. |
|
||||
|
||||
נואף מסאלחה כיהן סגן יושב ראש הכנסת בכנסות ה12 וה-14, כך שבוודאי שכן יתכן, שערבי ימלא תפקיד זה. עובדה. אם אני מתנגד לכך, שערבי, כל ערבי, באשר הוא ערבי, ומפני שהוא ערבי, ימלא תפקיד, שכפי שציינת הוא סמלי בעיקרו, האם אין כאן אלמנט של גזענות, או לכל הפחות של אפליה בוטה על רקע מוצא/לאום? |
|
||||
|
||||
אפליה יש, בטח. אבל אפליה היא לא גזענות. (זה פחות או יותר מה שהייתי צריך לכתוב במלבן הקודם, אבל המילה אפליה לא עלתה בדעתי באותו רגע. אגב, בפינת מאור גרינברג עושה מעצמו אידיוט: לא צריך להיות "הפליה"?) |
|
||||
|
||||
מה ההבדל בין אפליה מוצהרת על רקע מוצא/לאום לבין גזענות? האם מקורם של היהודים והערבים הוא בכלל בגזע שונה? אם לא האם יכול בכלל יהודי להיחשב לגזען על סמך דעותיו (יהיו אשר יהיו) כלפי ערבים? |
|
||||
|
||||
יכולה להיות גזענות בלי (ה/א)פליה ויכולה להיות ה(כנראה ששניהם תקניים)פליה בלי גזענות. אני יודע שזה רעיון די ברור, אבל בגלל שאני אוהב דוגמאות, אני לא יכול לעצור את עצמי, והנה ההמחשה: אליפלט הוא בודק מבחנים ששונא כושים, אבל מכיוון שאין שמות על המבחנים (וגם כושים אין כל כך), אין הפליה. זלמן מחפש דוגמנית מזג אוויר, וכושיות מתמזגות עם המסך הכחול (אני לא יודע למה), אז הוא לא ייקח כושיות. והמילה גזענות האמת לא מתאימה, אתה צודק. מעניין, איזו מילה כן מתאימה? |
|
||||
|
||||
הגיע הזמן להכיר בכך ששימוש במילה יוצר לה לעיתים משמעיות השונות מאלו המילוניות, ולאחר שאלו משתרשות, קל יותר לקבלן מאשר לשרשן. דוגמה קלאסית לכך היא המילה "וירטואלי" שבמקורה משמשת לציון דבר מוחשי, אמיתי, מעשי, ואילו בפי העם הינה בדיוק להיפך. ישנן עוד דוגמאות רבות. למעשה, כל הסלנג בנוי על עקרון המשמעות הנרכשת. דבר דומה קרה לגזענות. משתמשים במילה זו כדי לציין "שימוש או אמונה בדעות קדומות כנגד קבוצת אוכלוסיה בעלת מאפיינים דתיים, לאומיים או גזעיים דומים" (מתוך מילון אפופידס מעברית, עמוד 6 אחרי הסוף). זה לא אומר שצריך למהר ולאמץ כל עיוות מזדמן של השפה, חלילה, אך עיוותים שהוכיחו שרידה לאורך די שנים, אולי אין טעם להמשיך ולהיאבק בם. |
|
||||
|
||||
Virtual functions in abstract classes?
|
|
||||
|
||||
סחתיין על השליטה ב++C. לצערי, החל ממחר אתדרדר לג'אוה. אני רק מקווה שהדבר לא יטפישני כליל עד ישתכחו ממני השפה על ניביה השונים (בורלנד, ++VC)ולא אוכל עוד להבין את הערתך. ולענייננו: כוונתי היתה לשימוש הנפוץ בפי העם (שעימו אני חלוק באופן כללי) למילה "וירטואלי" לציון דבר שקרי, לא ממשי, לא מעשי. זאת, בניגוד למשמעותה המקורית של המילה. לילה טוב. |
|
||||
|
||||
גם בC++ הכוונה של פונקציה וירטואלית היא לפונקציה שמימושה לא (בהכרח) יהיה כאן, כמו בשימוש שלה בשפה. |
|
||||
|
||||
כתבת בבורלנד? שנים כמהתי למישהו לחלוק איתו את הבוז שלי לויז'ואל C כנגד גדודי המתכנתים זבי החוטם שלא יודעים מימינם ומשמאלם היוצאים בטורים מהאוניברסיטה ומדקלמים כתוכי "אין, אין כמו ויז'ואל", בלי דעת ובלי יכולת להעריך את החן והנועם של בורלנד. נעים לפגוש ידיד נפש, אבל זה כבר מאוחר מדי. |
|
||||
|
||||
פעם הבורלנד היה יותר טוב, אבל כבר הדביק את הפער. מעבר לזה אין ביסוס למה שאמרת, VS לא היה מושא הערצה של אף מתכנת. |
|
||||
|
||||
ובפינת הספקולציה: הדוגמא של "וירטואלי" נחמדה מאוד. נראה לי שהכל התחיל במושג virtual reality. אני לא יודע למה המונח הזה נבחר מלכתחילה, אבל לאחר שנבחר, ותורגם ל"מציאות מדומה", המשמעות החדשה היכתה שורש, ונראה לי שבעיקר בשימושה על ידי דוברי עברית. |
|
||||
|
||||
תרגום יותר נכון של virtual reality היה "מציאות לכל דבר ועניין", רוצה לומר, זו (הכוונה להמצאה של Jaron Lanier) איננה מציאות במובן הפורמלי של המלה, אך מכל בחינה אחרת היא עונה על ההגדרה של מציאות במלואה. |
|
||||
|
||||
''מציאות למעשה'', ''מציאות בפועל''. |
|
||||
|
||||
לא "מציאות מעושה"? (נשמע כמו מאוסה...) |
|
||||
|
||||
אני חושב ש''מציאות ממש'' קרוב יותר לרוח המקור, אם כי הקשר בין המילים (ועוד יותר, בצירוף ''מציאות ממשית'') מוביל לבעייתיות כלשהי. |
|
||||
|
||||
השאלה היא אם מנסים לתרגם את הצירוף virtual reality או למצוא מקבילה עברית ל-virtual. מה שניסיתי לעשות הוא האחרון. המילה virtual מבטאת שתי תכונות בו-זמנית: א. אי-אמיתיות (virtual כהיפוך של real) ב. דמיון לדבר האמיתי מבחינה מעשית לא הצלחתי למצוא מילה עברית המכילה בו-זמנית את השתי המשמעויות האלה (המילה "זיוף" אינה מתאימה, כמובן). בכל זאת, אני חושב שהמילה "למעשה" רומזת גם על א', בעוד ש"ממש" דווקא שוללת את א'. לדוגמא: "Virtually unbreakable" הוא "למעשה בלתי-שביר" (ברור שיש משהו שכן יכול לשבור את זה, אבל לכל עניין מעשי, זה בלתי-שביר). |
|
||||
|
||||
האם virtually משמעותו אינה "כמעט לגמרי"? we're virtually there - אנחנו כמעט שם. פחות או יותר אותה משמעות כמו practically, במקרים מסויימים. על כן, התרגום המתאים ביותר, לדעתי האישית, היה צריך להיות "כמעט מציאות". |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי פרוש המילה virtually הוא למעשה או בעצם. (לדוגמא: Bill Gates can buy virtually everything) מכאן הצעתי לתרגום Virtual Reality ל"מציאות מעושה". |
|
||||
|
||||
קראתי את ההודעה שלך באיחור מסויים, והיא מוצאת חן בעיני. ''מציאות מעושה'' בניגוד לעולם הממשי שהוא ''מציאות מאוסה''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |