|
||||
|
||||
מחוק פקודת העיריות1: "11. ראה השר, כי רצוי הוא שתושבי אזור פלוני יחדלו מהיות עיריה – אם משום שזו משאלתם על רוב בני העיר שבאותו אזור ואם מסיבה אחרת – רשאי הוא לצוות על עריכת חקירה בדבר אותו אזור ובמשאלתם של בני העיר שבו על ידי ועדת-חקירה, ולאחר עיון בתסקיר הועדה רשאי הוא, לפי שיקול-דעתו, לבטל דרך אכרזה את העיריה ולהורות, לפי הצורך, בדבר הקניית כל נכס מנכסיה, והנכס יוקנה לפי ההוראות." לפי שיקול דעתו. כאמור. עיון נרחב יותר בפקודה יגלה לנו ששר הפנים הוא זה שרשאי לייסד עיריות בישראל, להרחיב או לצמצם אותן, לאחד או לחלק. ומכיוון שבידיו הסמכות הבלעדית ליצור עיריות, בידיו הסמכות הבלעדית לבטל. אם ירצה, יוכל להחליט, על פי שיקול דעתו, לאחד את כל העיריות לכדי עיריה אחת ארצית. והנה עוד סעיף רלוונטי לדיון הנוכחי: "141. (א) נראה לממונה שמועצה או שראש העיריה נמנעים, ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליהם בפקודה זו או בכל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו. (ב) (1) לא מילאו המועצה או ראש העיריה אחרי הצו בתוך הזמן המצוין בו, רשאי הממונה למנות אדם מתאים, למילוי החובה או לביצוע העבודה. (2) מינה הממונה אדם מתאים רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת העיריה; הוראות פסקה זו לא יחולו מקום שאדם מקבל שכר או הוצאות מהעיריה. (3) לענין זה, "אדם מתאים" – לענין צו שהופנה כלפי המועצה, ראש העיריה או אדם מתאים אחר, שמינה הממונה; לענין צו שהופנה כלפי ראש העיריה, אדם מתאים שמינה הממונה." ועוד: "143. (א) בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים: (1) המועצה נחשבת כמועצה שחדלה לפי סעיף 137(ב); (2) המועצה או ראש העיריה אינם ממלאים עוד, לדעת השר, את התפקידים שהוטלו עליהם לפי הפקודה או בכל דין אחר או שאינם מנהלים כשורה את תחום שיפוטה לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וכל זאת לאחר שהזהיר אותם; (3) ועדת חקירה מצאה כי המועצה או ראש העיריה אינם עשויים למלא את תפקידיהם כראוי לרבות התפקידים שהוטלו עליהם כועדה מקומית לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, והמליצה לפני השר על סיום כהונת ראש העיריה או על פיזור המועצה." כל אלו רק מוכיחים שעל פי החוק הקיים, לשר הפנים יש סמכות מוחלטת בכל ענייני הרשויות המקומיות, והן כפופות לו באופן מלא (יצויין כי הסעיפים שהבאתי הם מפקודת העיריות, ולא בחנתי פקודות נוספות שעוסקות במועצות מקומיות ושאר ירקות. אני מניח שתוכנן דומה). יתר על כן - כל החוקים העוסקים בנושא הם פקודות מנדטוריות. לאחרונה דווקא היה ניסיון לחוקק "חוק עיריות" שיחליף את הפקודה הקיימת, ויפעל כדי להפוך את העיריות לעצמאיות יותר, אבל דווקא ראשי העיריות עצמם הביעו התנגדות רבתי: http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/428/995.html . וסתם פרט משעשע: בחיפושי אחר החוקים הרלוונטיים הגעתי לאתר של "ישראל ביתנו" שם הם מתגאים בהצעת החוק שלהם, לפיה תוטל חובה על כל עיריה לתפעל אתר באינטרנט... |
|
||||
|
||||
אני חולק על מסקנותיך.לאור האמור בחוק, השר אינו יכול לבטל את קיומן של הרשויות המקומיות מהיום למחר, אלא לכל היותר להורות על ועדה שתתיעץ עם התושבים, תגיש את מסקנותיה (שיכולות להיות תפורות, אבל עדיין העובדות יבצבצו להן). לאחר מכן יגרר דיון בבית המשפט האם בוצע או לא בוצע עיון כראוי, והאם הכוונה ב''לפי שיקול דעתו'' לשיקול דעתו המתעלמת מהמציאות (כבר היו דברים מעולם). |
|
||||
|
||||
אתה מסכים איתי שבאופן עקרוני, אם העיריה שואבת את הזכות לקיומה מהחלטת שר הפנים, הרי שהוא זה שרשאי לבטל אותה או להחליף אותה? שום - אם בית המשפט יחליט שהעניין כן או לא מוצדק לא רלוונטי כרגע. האם אתה מסכים שהסמכות נתונה בידו להחלפת נבחרי ציבור בשלטון המקומי? |
|
||||
|
||||
העיריה שואבת את זכות קיומה מהחוק, אותו חוק מטיל בכוונה מגבלות על שר הפנים בדרכו לביטול קיומה של עיריה זו או אחרת. אין עוררין על כך שהשר הוא הגורם הממונה, אבל השליטה שלו רחוקה מאוד מאבסוליטית ושרירותית. נשווה רגע תרחיש חמור פחות, אשר דורש מהשר פחות מאמצים מבחינת דרישות החוק. רוצה השר להחליף את ראש העיר. אפילו אם ראש העיר אינו ממלא את תפקידו, חייב השר קודם להזהיר ורק אחרכך לפטר, חייב לקבוע תאריך חדש לבחירות ואינו יכול למנוע (לפחות אין לו סמכות מתוק החוק שצוטט) מהמפוטר להתמודד שוב על התפקיד. נשווה זאת לבוס אמריקאי טיפוסי, שמודיע ברוגע על הפיטורים ומבקש מהשומר ללוות את המפוטר לכניסה, כשכרטיס הכניסה שלו כבר בוטל וכל נסיון כניסה לשטח הבניין יגרום להזעקת המשטרה. יחסי שר-ראש עיר הם רחוקים מאוד מיחסי עובד-מעביד ויחסו לעיריה רחוקה מאוד מיחסה של חברה לנכס כזה או אחר. המחוקק (לדעתי בצדק) לא מגביל את זכויותיו של השר, אבל הוא כן מכניס הרבה סייגים וחובות, כאלו שיבטיחו יכולת התמודדות הוגנת בבית המשפט. החוק כאילו מכוון מראש (בחוק זה, להבדיל ממקומות בהם הוא סתם נדחף) להצר ידי הממשלה במקרה של עוול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |