 |
העיריה שואבת את זכות קיומה מהחוק, אותו חוק מטיל בכוונה מגבלות על שר הפנים בדרכו לביטול קיומה של עיריה זו או אחרת. אין עוררין על כך שהשר הוא הגורם הממונה, אבל השליטה שלו רחוקה מאוד מאבסוליטית ושרירותית.
נשווה רגע תרחיש חמור פחות, אשר דורש מהשר פחות מאמצים מבחינת דרישות החוק. רוצה השר להחליף את ראש העיר. אפילו אם ראש העיר אינו ממלא את תפקידו, חייב השר קודם להזהיר ורק אחרכך לפטר, חייב לקבוע תאריך חדש לבחירות ואינו יכול למנוע (לפחות אין לו סמכות מתוק החוק שצוטט) מהמפוטר להתמודד שוב על התפקיד. נשווה זאת לבוס אמריקאי טיפוסי, שמודיע ברוגע על הפיטורים ומבקש מהשומר ללוות את המפוטר לכניסה, כשכרטיס הכניסה שלו כבר בוטל וכל נסיון כניסה לשטח הבניין יגרום להזעקת המשטרה.
יחסי שר-ראש עיר הם רחוקים מאוד מיחסי עובד-מעביד ויחסו לעיריה רחוקה מאוד מיחסה של חברה לנכס כזה או אחר. המחוקק (לדעתי בצדק) לא מגביל את זכויותיו של השר, אבל הוא כן מכניס הרבה סייגים וחובות, כאלו שיבטיחו יכולת התמודדות הוגנת בבית המשפט. החוק כאילו מכוון מראש (בחוק זה, להבדיל ממקומות בהם הוא סתם נדחף) להצר ידי הממשלה במקרה של עוול.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש