בתשובה לערן בילינסקי, 19/04/00 0:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועכשיו אני אנסה לעשות סינתזה מסויימת בין הגישה הכללית, האידאולוגית של אנשלוביץ (ושאר העולם) לגישה הפוליטית-מעשית שאתה ואני ניסינו להעלות כאן. השתכנעתי בערכה של הגישה המעשית בנסיון לנתח ולחזות את החלטות הפוליטיקאים. אבל אני בהחלט לא מרגיש מחוייב לה, כאשר אני צריך להחליט (נאמר, בבחירות או במשאל). אני מרשה לעצמי, למשל, לנקוט בשיקולים מוסריים. לכן, לא *פסול* מצד אנשלוביץ להכריע בשאלת הגולן על פי אידאולוגיה. אבל, הבנת הגורמים הפוליטיים מאחורי העניין יכולה רק לסייע, ולחסוך תסכולים על הפוליטיקאים ה"טפשים", ה"שקרנים", וכו'. ובתשובה לאנשלוביץ: אם יש משהו בניתוח של בילנסקי, אז, מה לעשות, המשוואה שלך של "שטחים או שלום" היא באמת לא משוואה נכונה. זה שרוב אזרחי ישראל והתפוצות מבוססים בה מינקותם לא מסייעת. אתה יכול לשכנע עד מחר את מיטב מעבדי-הסיסמאות השמאלניים שהאגף שלך של המשוואה נכון יותר, אבל (שוב, אם הגישה של בילנסקי ושלי נכונה) אז גם אתה וגם הם טוחנים את מי הכנרת לשווא. נכון שאני מוצא את עצמי בבעייה מסויימת, כיוון שהשיטה לניתוח הפוליטי שאימצתי בהתלהבות ובשכנוע, מותירה אותי חסר כל בטחון באשר לפרטים הנובעים ממנה, ואני חי בחוסר ידיעה כרוני. אבל, כמו שאמר סוקראטס, מי שיודע שהוא לא יודע חכם יותר ממי שחושב שהוא יודע, אבל טועה. באשר לגולן, לפחות, מצבי נוח: ארבעה ראשי ממשלה בישראל, בעלי מזג פוליטי שונה (לכאורה, לפחות) אצו להיפטר מהגולן. מכאן, אני נוטה לחשוב שסביר להניח שזה טוב לבטחון ישראל. ומצד שני, גם האידאולוגיה השמאלנית שלי (שאני לא מתבייש בה, כי היא נובעת משיקולים מוסריים מסויימים) דוחקת בי לתמוך ב"הסכמי שלום" - אפילו שאני יודע שהפוליטקאים בכלל לא מתכוונים לזה, אז בתודעת רוב האנשים באזור זה משמעותי מאוד, ובכיוון הנכון, ולזה כשלעצמו יש ערך. לכן, אם ההסכם יגיע למשאל, אצביע בעד ללא היסוס. בהחלט לא אהיה בטוח שזה טוב, אבל כן אהיה בטוח ש*על פי הידוע לי מראש*, זו החלטה נכונה מצידי. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |