 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז מה אומרים ביפן על הרומן המשולש בין קואיזומי, בוש ואלביס? יום ההולדת של קואיזומי זהה ליום הולדתו של אלביס פרסלי, וקואיזומי הוא מעריץ גדול של המלך. לפני כמה שנים הוא מכר 200000 עותקים של תקליט בו הוא שר אלביס, והיום המטוס הנשיאותי לוקח אותו לביקור בגרייסלנד. בוש, אותו קואיזומי השווה לגרי קופר מ"דו-קרב בצהרי היום," אוהב להתאהב (זכורים התמוגגתו מפוטין, השבחים שהוא חלק לראש פימה הכושל באמצע הסמטוכה של קתרינה "אחלה עבודה, בראוני," וכיוב'), מה עוד שבימים טרופים אלה, כשביהמ"ש העליון ("שלו") הפנה לו כתף קרה ואצבע צרידה בנושא גואנטנמו, ושאפילו הבסיס האוונגליסטי שלו מראה סימנים של שחיקה מסוימת, בוש וממשלו זקוקים לכל טיפת אהבה שתחזיר מעט צבע ללחייהם ממעמקי 30 וכמה אחוזי התמיכה הציבורית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבליטו כאן את העובדה שאלביס, סליחה, קויזומי אכל סטייק מבשר אמריקאי והודיע כי הוא מרגיש בטוח (זאת לאור ההיסטריה היפנית לנוכח מחלת הפרה המשוגעת אשר התגלתה במספר משלוחים). אני סבלתי את הפרסומת המעצבנת הזו לאלבום של קויזומי כך שתסלח לי אם אני לא אחזור ואפתח את אותה הטראומה. יפן מזדקנת, מפזרת מליונים על קמפיין לציד לוותנים כאשר רוב היפנים בכלל לא מעוניינים לאכול מהבשר הזה, סקנדלים כלכליים ופוליטיים רודפים כותרות של מערכת חינוך מאובנת וכושלת - וקויזומי שר אלביס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שהיחסים הקרובים שהוא רקם עם ארה''ב נתונים תחת ביקורת חריפה מחוגים שונים ביפן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
LOL המשפט הזה נכון כבר 150 שנה ללא הפסקה חוץ מזמן המלחמה, החל מהיום בו אדמירל פרי נכנס עם הספינות השחורות שלו למפרץ טוקיו.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עכשיו יש את ענין שיגור חיילים יפניים למשימות שאינן הגנה על הבית, כפי שהחוקה (שהוכתבה ע"י מקארתור) דורשת. זה לא משנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיילים (אם אפשר לקרוא להם כך) חוזרים הביתה בימים אלו. הדור ששרד את המלחמה כבר פחות דומיננטי והסטודנטים של היום, בניגוד לשנות החמישים והשישים, אינם נושאים את רגש האשמה והסלידה מהמלחמה. למרות הרגשות הלאומיים שעולים בחוגים שונים בחברה היפנית צריך להבין שהחוקה של מקארתור כבר באמת איננה רלוונטית בחלק המתייחס לצבא היפני. היום כבר אין וואקום באסיה ואף אחד לא רואה את יפן משתוללת מבלי שסין תמעך אותה בהזזת ישבן. היפנים, בצעד די הגיוני, מתאימים את עצמם למציאות בה סין הופכת להיות מעצמת על ומצד שני כיום כבר לא ניתן להסתמך על ארה''ב בעיניים עצומות ככח מגן. עדיין, קשה לתאר את הנוער היפני זונח את טיפולי עור הפנים וסלוני היופי ועולה על מדים, אלא אם כן פייר קארדן יודיע שזה באופנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, האופנה ביפן היא באופנה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |