בתשובה לרון בן-יעקב, 30/06/06 16:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
LOL המשפט הזה נכון כבר 150 שנה ללא הפסקה חוץ מזמן המלחמה, החל מהיום בו אדמירל פרי נכנס עם הספינות השחורות שלו למפרץ טוקיו.
|
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עכשיו יש את ענין שיגור חיילים יפניים למשימות שאינן הגנה על הבית, כפי שהחוקה (שהוכתבה ע"י מקארתור) דורשת. זה לא משנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החיילים (אם אפשר לקרוא להם כך) חוזרים הביתה בימים אלו. הדור ששרד את המלחמה כבר פחות דומיננטי והסטודנטים של היום, בניגוד לשנות החמישים והשישים, אינם נושאים את רגש האשמה והסלידה מהמלחמה. למרות הרגשות הלאומיים שעולים בחוגים שונים בחברה היפנית צריך להבין שהחוקה של מקארתור כבר באמת איננה רלוונטית בחלק המתייחס לצבא היפני. היום כבר אין וואקום באסיה ואף אחד לא רואה את יפן משתוללת מבלי שסין תמעך אותה בהזזת ישבן. היפנים, בצעד די הגיוני, מתאימים את עצמם למציאות בה סין הופכת להיות מעצמת על ומצד שני כיום כבר לא ניתן להסתמך על ארה''ב בעיניים עצומות ככח מגן. עדיין, קשה לתאר את הנוער היפני זונח את טיפולי עור הפנים וסלוני היופי ועולה על מדים, אלא אם כן פייר קארדן יודיע שזה באופנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, האופנה ביפן היא באופנה? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |