 |
כמה הלכות ומדרשים על בית הכנסת:
"אמר רבי יצחק: מנין שהקב"ה מצוי בבית הכנסת? שנאמר 'אלוהים ניצב בעדת אל"'. (בבלי ברכות ו, ע"א)
"בשעה שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, עונין 'יהא שמיה הגדול מבורך', הקב"ה מנענע ראשו ואומר 'אשרי המלך שמקלסין אותו בביתו כך"'. (ברכות ג, ע"א).
"ר' אבא, רבי חייא בשם רבי יוחנן: צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפילה ומה טעם? בכל המקום אשר אזכיר את שמי - 'אשר תזכיר את שמי' אין כתיב כאן, 'אלא בכל המקום אשר אזכיר"'. (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד)
על-פי ההלכה גדול שכרו של המתפלל בבית הכנסת במנין, מהמתפלל יחידי.
בנוסף על כך, אסור לעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, כיוון שהדבר נראה כאילו ההולך בז לעבודת ה'.
אין נוהגין להתפלל במקום פרוץ (בית-יוסף על טור אורח חיים, סימן צ')
על-פי התורה, הקב"ה נמצא בכל מקום:
" ומפני שמחויב האדם להיות תמיד אימת בוראו עליו יהיה צנוע בכל מעשיו שהצניעות והבושת מביאין לידי הכנעה לפני השי"ת לפיכך מי שישן ערום בלא חלוק כשיקום טוב ליזהר שלא ישב ואח"כ ילבש חלוקו שמיד כשישב הוא מגולה אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב ונמצא כשיקום הוא כבר מכוסה *ואל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו אשר לפניו כחשיכה כאורה*" (שולחן ערוך, חלק אורח חיים, סימן ב').
חסיד אמיתי יאמר לך שהקב"ה אתו גם כשהוא בתור לקופאית, ואם תהיה לך סבלנות לשמוע, הוא גם יסביר לך את זה בפרוטרוט.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש