בתשובה לסמיילי, 07/06/06 10:28
"המונוליטיות של כל הדעות"? 389996
בלי קשר לכתבה:

יש לי קושיה דקדוקית: מותר לכתוב
"*זה אינו מקרי* שחברת החשמל היא חברה מתקדמת מאוד, גם בסטנדרטים מערביים. זה *אינו מקרי*, ועל אף שמאוד לא נעים להיתקע במעלית או להיוותר בלי מזגן באמצע החום, *זה גם אינו מעודד*."
?
ה"אינו" נשמע לי מוזר, אולי בגלל ה"זה".

בכל אופן הכתבה קצת מעצבנת. שורת הסיום שלה לא רלוונטית ולא נכונה.
לא נכונה - כי "הציבור בישראל" (הטוקבקיסטים בהארץ?) יעמוד בעוד שעתיים הפסקת חשמל בשנה (מישהו בכלל שם לב ל 150 דקות בשנה הקודמת?) - והעובדה שהפסקת חשמל *מכוונת* מעצבנת אותו נראית לי טריוויאלית ולא מעידה על כלום. מעבר לכך הציבור לא מחבב וועדי עובדים בחברות ממשלתיות.
לא רלוונטית - כי הציבור כל כך רחוק מלהיות זה שקובע אם יבנו או לא יבנו עד שבכלל לא אותו מנסים לשכנע.

הפרטת חברת החשמל במתכונת המתוכננת נראית לי כאיוולת מהמדרגה הראשונה ולא ברור לי מי יצא נשכר מכך.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390065
מצאת לך את מי לשאול שאלות בעברית...

בכל אופן, אני לא מסכים איתך בקשר למאמר, ובקשר להפרטה, למיטב הבנתי, מדובר על פתיחת יצור החשמל (לא ההובלה) לתחרות, ולא הפרטה של חברת החשמל כמו שהיא. הפרטה (להבידל מפתיחה לתחרות) תמיד נראית לי כמו איוולת, שהנשכרים היחידים מזה הם הזכיינים (הבדר''כ מקורבים) שמקבלים מהמדינה מונופול רווחי במחיר מציאה.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390076
לפי מיטב הבנתי, לא מדובר אפילו בתחרות עכשיו, אלא בשינוי מבני בתוך חברת החשמל.
הכוון הכללי לעתיד הרחוק הוא שמירת ההולכה במתח גבוה כמונופול ארצי, ופתיחת יצור החשמל בתחנות הכוח, והובלה מקומית במתחים נמוכים, לתחרות כזאת או אחרת, בפיקוח רשות החשמל.
לפי החוק כרגע, חברת החשמל תצטרך להפעיל תחנות כוח חדשות ע"י חברות בנות, כשלב מקדים לרפורמה. לכך מתנגד ועד העובדים.

במאמר בגלובס מצאתי כתוב כך:
"לחברת החשמל אין צורך בהגדלה נוספת של הרזרבה ... יש לה בהקמה עוד שלוש תחנות: צפית, חגית וחיפה, שיתנו עוד 1,500 מגה-וואט, ושיהיו מוכנות בהדרגה עד 2008 או 2009.
אבל, כדי לקבל רישיון הפעלה חוקי, חייבות שלוש התחנות המוכנות להירשם כחברות-בנות. זה החוק. רק שוועד העובדים מתנגד לרישום חברות הבנות, כי הוא מאמין, בצדק, שזהו הצעד הראשון לשינוי המבני שהוא מתנגד לו."

יתכן שבעיות התחזוקה שהתעוררו לאחרונה הן סוג של לחץ לאשר הפעלת התחנות החדשות במתכונת הישנה.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390079
לזה התכוונתי כשכתבתי שיש יותר מגורם אחד (ועד העובדים) שיש לו אינטרס לשבש את הספקת החשמל. מצד אחד זה יכול להיות אמצעי להתנגד לתיאגוד וחלוקה ומצד שני זה יכול להיות אמצעי בעד תיאגוד וחלוקה. אולי מישהו שם רוצה לשבור את הכלים כדי שאיזה פוליטיקאי יחליט שהוא רוצה לבנות את הקריירה שלו על ריסוק ועד העובדים החזק במדינה.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390068
זה *לא* מקרי ש*אינו* לא רלוונטי כאן...
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390098
אתה יכול להרחיב? יש איזה כלל שמבהיר את הסוגיה?
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390136
אני דווקא הייתי בוחר ב''אין זה מקרי''.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390188
טוב, אלה הניסוחים של מדע המדינה...
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390146
נראה לך מוזר, כי זו אנגרית (תרגום מילולי של It isn't accidental). כמו כל שאר המשפט, אגב.

בעברית אפשר לומר "אין זה מקרה ש..." או "זה לא מקרה ש...", כאשר "לא" במקרה זה הוא מילת שלילה פשוטה ולא תוסף מסוג be ודומיו (שכחתי את השם הגנרי שלהם).

מוזר עוד יותר: כבר ראיתי גם באייל משפטים מסוג "הבית הוא אינו גדול".
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390190
''הבית הוא אינו גדול'' זו פשוט פליטת מקלדת. היה צ''ל ''הבית הוא ננו-גדול''.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390210
:-)))
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390295
be ודומיו - אוגד.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390300
נכון, תודה.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390294
אני מקווה שאני לא כושל כאן בזכרוני, אבל הנה הסבר שששמעתי פעם מעוזי אורנן (ואיני בטוח אם זה בקונצנזוס בין הבלשנים, או שמא זו תיאוריה פרטית שלו; לי זו נשמעת תיאוריה אפשרית, אבל לא מחויבת): הצורה הבסיסית לשימוש ב"אין" לשלילה היא: "אין" + נושא + נשוא שמני (כולל, כמובן, פועל בזמן הווה) - "אין הבור מתמלא מחולייתו", "אין זה מקרי שחברת החשמל מתקדמת". הצורה "יוסי אינו אוהב גלידה" היא קיצור ל"יוסי, אין הוא אוהב גלידה"; "יוסי" כאן הוא בתפקיד התחבירי של ייחוד (כמו "התפוח, נתתי אותו לרותי".

נראה, אם כך, שאם אפשר לומר "אין X ...", אז אפשר גם לומר "X אינו...", ורק להטות את "אינו" לפי המין של X. ולפיכך, אם תקין לכתוב "אין זה מקרי ש...", תקין גם לכתוב "זה אינו מקרי ש...".

אבל נבדוק יותר בזהירות, ונפרק את המשפט הנידון לפי אורנן: "זה, אין הוא מקרי ש...". ממש לא עובד: "הוא" לא יכול (למיטב הבנתי) להתייחס למשפט המשועבד, ובוודאי ש"זה" לא יכול להיות ייחוד שלהם.

הוצעו כאן ההצעות הברורות: "אין זה מקרי ש...", "זה לא מקרי ש...". אבל מה דעתכם לקצץ עוד קצת - "לא מקרי ש..."? באוזני זה נשמע יותר אלגנטי, אבל אשמח לשמוע דעות נוספות.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390301
אתה צודק, כי ה"זה" במשפטים הללו גם הוא שאול מהתחביר האנגלי. העברית אוהבת משפטים מסוג "לא יפה ללכלך", "לא טוב היות האדם לבדו" (ולא "זה לא טוב להיות לבד"... אנגרית!). למרבית הצער, כולנו חוטאים לפעמים בתוספת המיותרת, בין היתר כי היא כל כך שכיחה בשפה המדוברת, ואני חושבת שזה מעגל שמזין את עצמו.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390345
''לא במקרה''.
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390421
כמובן!
"המונוליטיות של כל הדעות"? 390423
מזל טוב!
(*לגמרי* לא במקרה):)...
מקרה שיקרה אם אפשר במקרה‏1 390691
בעצם, אני לא בטוח שזה עדיף. את המשפט "לא במקרה חברת החשמל היא חברה מתקדמת מאוד" אפשר לקרוא בשתי הטעמות שונות. אפשר להטעים את "לא במקרה", ואפשר לומר אותו נמוך יחסית, לנשום ולהטעים יותר את "מתקדמת מאוד". בקריאה הראשונה ההדגשה היא של האי-מקריות, כאשר היותה של החברה מתקדמת הוא, במשתמע, כבר ידוע. בקריאה השניה, החידוש הוא שהיא מתקדמת, והאי-מקריות היא הערת אגב.

הוספת פסיק תורמת לעידוד קריאת המשמעות השנייה, אבל זו לא תרומה חזקה, והיעדר פסיק לא מהווה חיזוק של ממש לקריאה הראשונה. כדי להכריח את הקורא להבין את הפירוש הראשון, אולי עדיף בכל זאת "לא מקרי שחברת החשמל...", או "לא מקרה הוא שחברת החשמל...".

1 סופו של בית שנפתח ב"אור החשמל מדגדג". במקרה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים