בתשובה לערן בילינסקי, 16/10/01 14:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה שהצעת זה עדיין אבולוציה. זה פשוט לא אבולוציה בדרך של ברירה טבעית. גם אבולוציה למארקיאנית היא אבולוציה (זו פשוט תאוריה שגויה). הוודאות שלי בכך שמינים מתפתחים ממינים אחרים (איכשהו) היא מלאה. זה שזה קורה ע''י מוטציות מקריות ובדרך של ברירה טבעית (ללא הנחיה של ישות תבונית) - זה כבר לא ''עובדה''. זה פשוט סביר בעליל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם הוודאות שלך היא באמת מלאה? לא חווית אבולוציה בעזרת אחד החושים. ולא "הוכחת" את האבולוציה בצורה מתמטית1. למיטב ידיעתי יש מקרה מתועד אחד של מין של עש שהתפצל לשני מינים - אבל זו לא הוכחה *שתמיד* מינים מתפתחים ממינים אחרים. זו וודאות ברמה מסויימת. לעומת זאת, דוגמת "השמש זרחה הבוקר" (או, לייתר דיוק אם אינך ממשכימי הקום "השמש זורחת כעת") משקפת רמה גבוהה יותר של וודאות, וגם היא, אגב, לא מלאה. 1 מתהיות אלו, כמובן, לא משתמע חו"ח שהייתה פעולה על-טבעית בהיווצרות המינים השונים, וכל הסקה שכזו תהיה שגוייה מבחינה לוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי מהמאמר, מעולם לא תועד מצב של מין שהתפתח ממין אחר. מין על פי ההגדרה הביולוגית, קבוצה שרק זוגות פריטים מתוכה יכולים ליצור צאצאים פוריים. האם אתה בטוח שמקרה העש (האם אתה מתכוון למקרה שבו עשים שינו את צבעם בעקבות זיהום אויר?) שאתה מתייחס אליו הוא אכן התפתחות של מין שונה ולא שינוי מינורי בהרבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה לי פעם לינק מאתר ''הידען'', שאבד לצערי כשעזבתי מקום עבודה קודם, כך שלצערי איני יכול לבדוק (זכרתי שהלינק תיאר של התפצלות מין לשני מינים, ייתכן שאלו לא היו שני מינים). בכל אופן, אי-קיום הוכחה שכזו רק תחזק את סברתי בדבר רמות שונות של ביטחון ב''עובדה'' בלי קשר, קראתי בשבת סיפור קצר של טרי פראצ'ט מתוך אוסף סיפורי פנטזיה, שמתייחס בהומור לנושא ''אבולוציה מואצת בתנאי עקה (סטרס)'' על תרנגולות בצד הכביש בהוליווד. משעשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שקשה להגדיר במדוייק את המונח "עובדה", הרי כל הידוע לנו הינו במידות שונות של וודאות, החל בוודאות העליונה (הcogito של דקארט), וגם על כך יש המערערים וכלה במידע המגיע מצהובון מצוי. האמת בשלושה צעדים קלים: ניתן להחליט לקבוע סט מינימלי (אם כי גדול מאוד, כנראה) ובלתי תלוי של "עובדות יסוד" עם הצמדת "מידת וודאות" (מספר) לכל אחת מהן. לאחר מכן, להחליט שמידת הוודאות של כל הנובע מהן הינו סכום הוודאויות (או הממוצע?) של עובדות היסוד בהן הוא תלוי. עתה נותר רק להחליט מהו הסף הנומרי שוודאות מעליו תזכה את נושאה בתואר הנכסף "עובדה". אז קדימה, לעבודה! (לילדים מתחת לגיל שבעים מומלץ לעשות זאת בהשגחת פסיכיאטר, פילוסוף וקורט גדל). כמעט שכחתי, לגופו של עניין, אני נוטה לחשוב כדובי. תורת האבולוציה הינה אחת התורות היותר וודאיות הידועות היום, ולדעתי גם אחד ההישגים המדעיים הגדולים של המין האנושי (המלצה: "הגן האנוכי", ריצ'ארד דוקינס, מהדורה שנייה, לקרוא לאט) הסיבה לכך היא הכמות האדירה של המידע הבלתי תלוי התומך בכך, כאשר כל תורה חליפית שניתן לחשוב עליה (אוקהם...) הינה הרבה יותר מסובכת או שהופרכה זה מכבר. דרך אגב, נדמה לי שהטענות של כותב המאמר לכורח במכניזם לא אבולוציוני, "טופלו" היטב בדוגמאות וטיעונים ע"י הקוראים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, נראה לי ששימוש באלגוריתם הפשוט שהצעת יראה בבירור עדיפות לאמירה "כעת יש חושך" לעומת "האבולוציה היא נכונה" (אני לא יכול להשתמש במשפט המקורי מסיבות מובנות של מעגליות לכן אני משנה אותו במקצת). שנית, תגובתך עזרה לי למקד אף יותר את תהיותי ומושא התקיפה הנוכחי שלי הוא אותו תער מפורסם. הבעיה עם התער שהוא "חד עד כאב", כלומר המתודולוגיה המדעית המדעית פוסלת אפריורית הסברים "מסובכים יותר". מדוע? כי זו המתודה המדעית. כפי שציינתי בעבר, המדע מספק לנו מודל של המציאות ולא את המציאות עצמה. ואולי המציאות היא דווקא שהתיאוריה המסובכת יותר, עם יותר הנחות יסוד, היא זו שמתקיימת? את דוקינס קראתי, וגם את גולד, ואני מסכים שכמות המידע העקיף מראה על סבירות גבוהה לנכונותה של תיאורית (או מטא-תיאורית) האבולוציה. אך הנתונים לא יכולים לפסול תיאוריה שעדיין לא חשבנו עליה - המצב אינו בהכרח בינארי (אבולוציה או בריאתנות). אגב, אני שב ומזכיר שתגובותי אין בהם כדי לטעון או להוכיח התערבותו של כוח על-טבעי (דבר שאני כופר בו מכל וכל) והן נעשות למטרת פילפול פילוסופי בלבד. שימוש בהם למטרה שאינה המטרה הנ"ל הוא שגיאה לוגית, כפי שכבר פרטתי בתגובה קודמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחורי ההחלטה לבחור את האפשרות הפשוטה יותר, עומדת המחשבה, שאפשרות זאת יותר פשוט להפריך, ואז לעבור לאפשרות הבאה בתור (הפשטות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש משנה, אם אתה מודע לשתיהן תפריך כל אחת בזמנך החופשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שתיים, יש אין סוף (בר מנייה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שרציתי להיות נורא קטנוני ולבלבל את המוח בקשר לבר מניה, לפי מיטב המסורת, אבל וואלה בר מניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא חשבתי על זה עוד קצת, ואני לא לגמרי משוכנע שזה באמת בר מניה, אולי רק אם מניחים הנחה של אנליטיות או משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, ישנם דברים רבים הוודאיים יותר מתורת האבולוציה, למשל, כל חוקי המתמטיקה, ההנחה שמחר תזרח השמש ועוד. רק אמרתי שלהערכתי, מקרב התורות המדעיות, שמטבען הינן מורכבות במידה שמורידה מאוד את וודאותן לעומת האמיתות הפשוטות, לתורה זו רמת וודאות גבוהה יחסית. לגבי ידידנו המשותף אוקהם, נראה לי כי הקריטריון שלו נכון באופן סטטיסטי בלבד. בוודאי היו מקרים בהם התאוריה שנראתה מסובכת יותר, הוכחה כנכונה. למרות זאת, נדמה לי לפתע, כי יש לי הוכחה מופלאה לנכונות טענתו, אם מפרשים אותה באופן מוחלט ולא תלוי ידע. אך קצרה היממה. אולי מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת מצפה. זו גם סתם הזדמנות להזכיר מישהו שהבטיח הוכחה מופלאה רק שלא היה לו מקום בשולי הספר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מששבו אלי כוחותיי בבוקר, משנצטללה הכרתי והשפעת משקה יום אתמול נגוזה, הדברים נראו קצת יותר מורכבים... אך פטור בלא כלום אי אפשר (דווקא כן, אבל זה מה שאומרים): הגישה העקרונית היתה אל התאוריה כמהות אובייקטיבית ולא כמייצגת ידע סובייקטיבי מצטבר. ובכן, אם ניתן היה להשוות בין גודלן של קבוצות הנחות גם ללא הכלה של אחת את השנייה, חשבתי על מין רעיון הלקוח מתחום האלגברה הליניארית. כל הקבוצות של ווקטורים בלתי תלויים באמצעותן ניתן לפרוש מרחב ליניארי נתון (=לבנות הוכחה, לתת הסבר), הן באותו גודל. בהגיון דומה רציתי להראות כי עבור כל שני סטים של הנחות יסוד (אקסיומות) הנחוצים להוכחת משפט (הסבר טענה), ניתן לבחור סט הקטן משניהם כך שנותרות הנחות מיותרות (וחסרות משמעות). ואולם, איני יודע לעשות השוואה כזו וספק אם היא קיימת. לכן, כדי לומר שקבוצת הנחות בלתי תלויה אחת (הדרושה להסבר תופעה) גדולה מרעותה, עליה להכיל אותה. ניתן לכן להשמיט את אותן הנחות שאינן מצויות בקבוצה הגדולה, וכהנחות שאינן נובעות מאחרות ואף אינן משמשות להוכחה, הן חסרות ערך. לא משהו, אבל יותר ממה שקיים פרמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשל בסקיצת ההוכחה ברור גם לך - לא ממש ניתן להשוות בין סטים של הנחות (איזו הנחה "חזקה" יותר מהשניה?) לכן האנלוגיה לוקטורים בלתי תלויים היא אולי יפה, אבל לא עונה לבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו גם דעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריטריון של אוקהם נכון *תמיד* כדרך עבודה. יכול להיות שהתיאוריה המסובכת יותר היא הנכונה (וזה, כמובן, לא נשלל על ידי אוקהם) , אבל רק אם נעבוד בדרכו של אוקהם נוכל לשלול את כל התיאוריות הפשוטות ממנה. דרך אגב, אף פעם (אבל, אף פעם) אי אפשר להוכיח תיאוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דקארט (הילד הרע של הפילוסופיה של השכל, אם כך אפשר לתרגם Mind) מהווה דווקא את קו השבר בין עמעום מושג הוודאות העליונה, בלשונך, ובין תחילת המחקר המודרני של מהות התודעה cogito ומה שקשור אליה - עובדות. כפי שניסיתי להראות במקום אחר שאבד תחת תילי התגובות, וויטגינשטיין טען שעובדה היא משהו שניתן ליצגו באמצעות משפט. אולם ישנם משפטים שבעליל הם שקריים או לפחות מכילים בתוכם אלמנט שיקרי "אנחנו פותחים את הדלת לאליהו הנביא". אי לכך צריך לבדוק את משמעות המשפט, והטענה היא שמשמעות זו נקבעת על ידי מצב האמת של המשפט. אבל עדיין, הדוגמא שנתתי היא אמיתית רק בחלקה. השלב הבא הוא פרוק המשמעות למרכיביה. הראשונה היא משמעות פנימית הנקבעת על ידי המצב המנטלי של הסובייקט, על ידי חושיו - הדלת אכן פתוחה. השניה היא המשמעות החיצונית שתלויה בעולם החיצון - אני שותה מים או מחכה לאליהו (מים, אליהו). אזי, מה משמעות המים? נוזל שנמצא במעינות ונחלים ולפעמים בברז או תרכובת כימית המורכבת משני אטומים מימן ואטום חמצן. אם זה נוזל מהברז אזי משמעות המים היא תפיסתית ומתרחשת במוח ותלויה בחושי. אם זה H2O המשמעות היא חיצונית ותלויה בחומר ובדרישה שאני יודע כימיה. אם אנחנו אוחזים בטענת החיצוניות, הרי שמשמעות איננה במוחי, אבל אם בטענת הפנימיות אז המשמעות היא קונספציה, משמע, המשמעות מקודדת בצבירי ניורונים במוח. כך חודרים בחזרה לוויטגינשטיין שאמר שלמעשה אין עובדות משום שאנחנו שבויים בבקבוק של אידאות וקונספציות. זוהי אחת הנקודות החשובות במדע. בנוסף לנסיון לתאר את המציאות כאוסף של עובדות ותהליכים, בדומה למשל לדת, הוא עוצר ומקשה על על עצם ההנחה ושואל - האם זה אמת? שים לב שעצם השאלה הזו מכילה בתוכה את ההנחה שהאמת מנותקת ממני ומהאובייקט. יוצא שהמדע מבקר את עצם ההנחות שמקיימות אותו ולא שולל את אפשרות שלילתם. החיפוש אחרי משמעות מוביל לשאלה חשובה מאד - מהו הדבר שמשמעות היא התכונה שלו. היינו, אם משמעות היא חיצונית או שאין היא תכונה של דבר אלא קונספציה מוחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם חוויה חושית מספקת. אני חש לעיתים קרובות בתנודות חזקות של הקרקע וסיבוב מואץ של כדור הארץ סביבי. זה קורה לי בעיקר אחרי שתית כמויות מופרזות של אלכוהול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר דרש דקארט שחושינו יכולים להטעות אותנו, ואפילו אפשר להטיל ספק במתמטיקה. עם זאת, אני חושב שאין ויכוח על כך שיש לרובנו דרגה שונה של וודאות לחוויה חושית ולתיאוריה (או מטא-תיאוריה) מדעית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |