|
||||
|
||||
אם נצא מנקודת הנחה שבכל יום נסעה האם באוטובוס באותה השעה, הרי שברור שבשבע בבוקר בחורף, השמש לא נמצאת באותה זווית כמו בשבע בבוקר בקיץ. השאלה הנשאלת כאן היא, איך לאחר כל אותן שנים, היא לא השכילה ללמוד לתפוס את הצד הטוב,זה שהשמש לא מסנוורת בו, באוטובוס? |
|
||||
|
||||
לא נוסעת באוטובוס, ולכן היא לא יכולה להימנע מהסנוור. אור - הניתוח בהחלט יפה, אבל כדאי שתזכור מי הקהל שלך. אתה באייל הקורא ולא בסמינר חוגי, ואמרתו של יעקבסון היא בשום אופן לא ''מפורסמת עד בחילה'' (מעטים פה האנשים ששמעו עליו בכלל) |
|
||||
|
||||
לאט לאט לאוירה פה ואני חייב לציין שהיא מאוד נעימה בעיני. משעשע מאד פה. לגבי יעקבסון, אני נתקל באמרה הזו (הגאונית כשלעצמה בעיני) ממש יותר מדי. דבר אחר שכבר מתחיל להיות מאוס הוא האבחנות בין מסמן למסומן וכאלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |