בתשובה לקהלת, 10/05/06 17:00
שיעור בלוגיקה 384465
סמיילי • בתשובה לקהלת יום ד', 10/5/2006, 17:11
רגע אחד. האלמוני בתגובה 384308 לא דיבר על לגנוב, אלא דיבר על לשקר. אתה ביקשת ממנו שיוכיח שיש היתר לשקר לגויים בספרי ההלכה. המאמר של דעת אמת מדבר על הרבה נושאים, אבל אני קישרתי לסעיף ז' "טעות הגוי", ולא לסעיף ה. "גזילת וגניבת הגוי". http://www.daatemet.org.il/daathalacha/he_gentiles3....
שיעור בלוגיקה 384472
קהלת • בתשובה לסמיילי יום ד', 10/5/2006, 18:03
היו שתי תגובות, הראשונה "ההיתר - ואפילו העידוד - לשקר לגויים קיימים בספרי הלכות עד עצם היום הזה."' כמדומני זו לא האלמונית המקורית.
ו"אינני יודעת אם זה מופיע באינטרנט, אבל בספרי הלכות מסחר מהשנים האחרונות שקראתי בתור לרופא הדתי שלי, בסוף *כל* פרק שהגעתי אליו, הופיע סעיף שאמר שהכל תקף לעסקים עם יהודים בלבד. לגבי הגויים - מותר לשקר, להונות, להרבות במחיר ועוד כהנה וכהנה הפגנות של מידות טובות. ולא זו בלבד, אלא שזה אף משובח."
בכל מקרה דובר על עידוד ושבח, כשהקטע אליו קישרת מראה על כך שישנם מפרשים הטוענים שאין איסור. מכאן המרחק עד לעידוד הוא גדול מאוד, וגם זאת רק לדעת חלק מהפרשנים (דבר שכל ספר הלכה בן ימינו חייב לציין).
שיעור בלוגיקה 384476
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ד', 10/5/2006, 18:18
זו הייתה האלמונית המקורית.
שיעור בלוגיקה 384524
סמיילי • בתשובה לקהלת יום ה', 11/5/2006, 9:53
היו 384,524 תגובות. ועדיין, התגובה שלי התייחסה לתגובה ספציפית שלך שהתייחסה לתגובה ספציפית של אלמוני.

בכל מקרה, אתה צודק, יש מפרשים הטוענים שאין איסור, יש הטוענים שיש איסור. זה מה שרציתי להגיד. ולצורך כך, הבאתי את הקישור שאמר את מה שרציתי להגיד, ועשה את זה בצורה מוצלחת ממה שאני הייתי עושה את זה.
שיעור בלוגיקה 384526
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ה', 11/5/2006, 10:46
בנוסף לאמירה המכלילה שהערבים שקרנים, אולי אפשר להסתכל על עניין אמירת האמת גם באור פסיכולוגי. היכולת לבטא את המחשבות בכנות משקפת אווירה של אמון ובטחון. בהעדר אמון ומתוך תחושת הסכנה, נולד השקר.

דוגמאות:

א. העלמת מס. אזרחים המאמינים שעובדים במנגנון הממשלתי עושים כמיטב יכולתם למען הציבור ייטו יותר לדווח על הכנסותיהם האמיתיות.

ב. העתקה במבחנים. סטודנטים המרגישים שניצבת מולם מערכת אטומה שאינה נותנת להם סיכוי הוגן מרמים יותר במבחנים (לפי כמה מחקרים, זו תופעה נפוצה בקרב סטודנטים ערבים, רוסים, ורבים אחרים).

ג. היחסים בין קהילה סגורה וחשדנית לבין מוסדות השלטון. ככל שהשלטון אוהד יותר, גדלה הנכונות לשתף עמו פעולה ונוצר רצון וצורך בכנות משני הצדדים.

נראה לי שהערבים אינם שונים בעניין זה משאר בני האדם. ייתכן שיש להם קודים תרבותיים שאיננו מבינים (דוגמה לקוד תרבותי המאפשר "שקרים מוסכמים": המנהל האמריקאי הטיפוסי, המגיע בבוקר לעבודה ומספר לכולם שהוא מרגיש נפלא, ללא כל קשר להרגשתו האמיתית).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות