בתשובה לקהלת, 10/05/06 18:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בנוסף לאמירה המכלילה שהערבים שקרנים, אולי אפשר להסתכל על עניין אמירת האמת גם באור פסיכולוגי. היכולת לבטא את המחשבות בכנות משקפת אווירה של אמון ובטחון. בהעדר אמון ומתוך תחושת הסכנה, נולד השקר. דוגמאות: א. העלמת מס. אזרחים המאמינים שעובדים במנגנון הממשלתי עושים כמיטב יכולתם למען הציבור ייטו יותר לדווח על הכנסותיהם האמיתיות. ב. העתקה במבחנים. סטודנטים המרגישים שניצבת מולם מערכת אטומה שאינה נותנת להם סיכוי הוגן מרמים יותר במבחנים (לפי כמה מחקרים, זו תופעה נפוצה בקרב סטודנטים ערבים, רוסים, ורבים אחרים). ג. היחסים בין קהילה סגורה וחשדנית לבין מוסדות השלטון. ככל שהשלטון אוהד יותר, גדלה הנכונות לשתף עמו פעולה ונוצר רצון וצורך בכנות משני הצדדים. נראה לי שהערבים אינם שונים בעניין זה משאר בני האדם. ייתכן שיש להם קודים תרבותיים שאיננו מבינים (דוגמה לקוד תרבותי המאפשר "שקרים מוסכמים": המנהל האמריקאי הטיפוסי, המגיע בבוקר לעבודה ומספר לכולם שהוא מרגיש נפלא, ללא כל קשר להרגשתו האמיתית). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |