|
||||
|
||||
לא באוזני. בעברית, ל''עבד'' יש גם קונוטציות פחות שליליות (אליעזר עבד אברהם, וכולי). עובד כפיה ישר מעלה אצלי קונוטצוית של שואה, בגדים מפוספסים וגדרות תייל. |
|
||||
|
||||
צודק. כל אחד והקונוטציות שמדברות אליו. |
|
||||
|
||||
למרות ערפול המושגים והערבוביא המסויימת שיש ביניהם (גם לשונית), קיים הבדל במעמדם המשפטי של העבד ועובד הכפייה. ''עבד'' הוא קניין פרטי. בין אם באמצעות השתלטות אלימה (חטיפה, שבי מלחמה), בין כמקנת כסף או במעמד קניין מלידה - העבד הוא קניינם הפרטי של אדם, משפחה, מוסד, רשות, שליט, מדינה וכו'. מבחינת המעמד, עבודת הכפייה איננה עבדות - זאת למרות שבפועל, חיי עובד הכפייה הם כחיי עבד (ואף קשים מאלה, במקרים מסויימים). בפועל, חירותו של עובד הכפייה ניטלה ממנו באמצעי כוחני (עפי''ר - באמצעות שליחתו למקום כליאה מרוחק וסגור), אך אין מוכרים וקונים אותו. עובדי הכפייה הם בד''כ אסירים, מתנגדים פוליטיים ושבויי מלחמה, וחירותם ניטלת מהם ע''י גוף שלטוני - בין אם במדינתם שלהם או במדינה זרה. הם אינם נתונים בידי אדם פרטי או משפחה. עכש''י - בד''כ הם אינם מקימים משפחות משלהם, בעלות מעמד רשמי, במקום שביים (עפי''ר, במקומות אלה יש הפרדה קפדנית בין גברים לנשים, שלא כמו בחוות הדרום בארה''ב, למשל, בתקופת העבדות). במצבים מסויימים תקופת עבודת הכפייה מוקצבת מראש, שלא כמו העבדות, שהיא לכל החיים אלא אם כן קנה העבד את חירותו בכסף. בני זוגם של עובדי הכפייה ובפרט צאצאיהם - אינם משתייכים אוטומטית לאדם פרטי או לגורם השלטוני הכופה. עבודת הכפייה היא מונח יותר חדש ממושג העבדות (אינני מעיזה לבטא כאן את השערתי הלא מלומדת לגבי נסיבות הולדתו של המונח ולגבי גילו), וככל שזה יישמע אירוני - עבודת הכפייה יש בה יותר ''מודרניות'', מבחינת המודעות לזכויות הפרט. |
|
||||
|
||||
התיאור שלך נשמע לי מוזר מאוד. האם הוא מתאים לעובדי הבכפייה שהיו בגרמניה הנאצית? ועבדים - האם יש "עבדים של רשות או מוסד"? |
|
||||
|
||||
לפי ויקי העברית כנראה שהתאור הזה נכון. פעם ארמון המלך או הקיסר היו הרשויות, כך שזה נכון גם לגביהם, אבל הניסוח הזה "אדם, משפחה, רשות" נראה לי כמו סוג של ניסוח כאילו "משפטי" כללי שבא להקיף כל מיני אפשרויות. |
|
||||
|
||||
לא מדובר שם על עבדים של מוסד או רשות, כך שהניסוח הוא, לכל הפחות, אנכרוניסטי. ולא מדובר על זמן קצוב של עבודת כפייה, לפחות לא אצל הנאצים. |
|
||||
|
||||
מתוך תגובה 382246: "ב*מצבים מסויימים* תקופת עבודת הכפייה מוקצבת מראש, *שלא כמו העבדות*, שהיא *לכל החיים*...". נושא מחנות הריכוז הנאציים הוא רחב מכדי להקיפו כרגע בפורמאט זה. מכל מקום, אציין רק כי קיימים הבדלים בין הגדרות ייעודם הרשמי של המחנות לבין אופן תפקודם הסופי, במהלך המלחמה ובאופן אינטנסיבי ככל שקרב סיומה. עקרונית, לפחות כמצב תקדימי, היו שני סוגי מחנות: א. מחנות השמדה, חלקם הוקמו עוד לפני המלחמה, ואליהם נשלחו היהודים הן ככוח עבודה והן למטרת ה"פתרון הסופי". ב. מחנות עבודה שהוקמו במהלך המלחמה בארצות הכיבוש, ולפחות - "על הנייר" - לא נועדו ליהודים בלבד ולא למטרת רצח המוני, אלא לניצול אוכלוסיות שונות ככוח עזר בהנעת מכונת המלחמה. לגבי אלה, שוב - "על הנייר" - ניתן לדבר על קיצוב זמן (כל זמן שהמלחמה לא נסתיימה). בסופו של דבר, כידוע, נתערבבו היוצרות ובכל המחנות מצאו מיליוני כלואים את מותם, אך זהו עניין לדיון אחר. "אנכרוניסטי"? שיהיה. אם כי זה לא בדיוק עניין של אנאכרוניזם אלא של מציאת הגדרת-גג שתכסה כמה שיותר אפשרויות היכולות להיקשר, במישרין או בעקיפין, בנושא. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |