 |
השאלה שלך מזכירה לי כתבה, רדודה במיוחד (וסליחה על ההשוואה) שעסקה בהבדלים בין נשים וגברים, ובפרט - בהבדלים בין מתבגרים למתבגרות.
אחת משורות המחץ של התוכנית הייתה - 'מחקרים מראים כי האיזור במוח שאחראי על תפיסה מרחבית אצל בנים בגיל ההתבגרות גדול בהרבה מהאיזור המקביל אצל בנות'. טדאם - הוכחנו סופית שיש הבדל אמיתי, ביולוגי, בין נקבות אנושיות לזכרים אנושיים.
בפועל, כמובן, אפשר היה לדעת את זה בלי מחקר, רק על סמך העובדה שבנים הצליחו במבחני תפיסה מרחבית טוב יותר מבנות. יש קורלציה ברורה בין גודל של איזורים במוח לבין היכולות הקוגניטיביות שלנו - ואין כאן הוכחה לכלום, כי האזורים האלה מתפתחים בהתאם לאימון שהם מקבלים.
למעשה, הנחת העבודה של כולנו, כולל הרוב המכריע של הפסיכו-תראפיסטים, היא שהמוח הוא המקום שבו מתבצעת החשיבה. אם זה המצב, ברור שלכל מחלות הנפש מקור גופני - כמו שלכל המחשבות והרגשות מקור גופני, וגם לשינויים באופן המחשבה שגורם הטיפול הפסיכותראפי יש מקבילות גופניות.
השאלה היא שאלה של יעילות - האם הטיפול הפסיכותראפי יעיל יותר או פחות מזה התרופתי - ולא שאלה של הצדקה. בפועל, ואני בטוח שטלי תסכים איתי, ברוב המקרים טיפול הטוב ביותר הוא טיפול משולב של פסיכותראפיה ושל תרופות - בהנחה שקיימות תרופות למצב הספציפי, ושתופעות הלוואי לא נוראיות מדי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש