בתשובה לטלי וישנה, 27/04/06 15:05
סוף עידן הפסיכולוגיה ? 381404
ערן בילינסקי • בתשובה לטלי וישנה יום ו', 28/4/2006, 8:50
האם כל מחלות הנפש נמצאו כבעלות מקור גופני? אם כן, אז מה ההצדקה, בעצם, להמשך קיום הפסיכולוגיה? האם מישהו בדק פעם אם הטיפול הפסיכולוגי מפעיל בגוף שינויים כימיים דומים/זהים לתרופות פסיכיאטריות?
סוף עידן הפסיכולוגיה ? 381406
טלי וישנה • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 28/4/2006, 8:57
סביר שכן, אם כי יש מחלות שהבסיס הביולוגי שלהם יותר מוצק (רקע גנטי ברור, שינויים מוחיים מבניים, ידע לגבי המנגנון וכדומה).

יש מחקרים שמראים שינויים כימיים מוחיים לאחר טיפול פסיכולוגי. מחקר אחד שזכור לי הוא שינויים מוחיים לאחר טיפול התנהגותי בהפרעה כפייתית. נושא שנמצא עכשיו במחקר אינטנסיבי הוא טיפול קוגניטיבי לדיכאון. יש הוכחות ברורות ליעילות, ולמיטב זכרוני יש מחקרים שעוסקים גם בביטויים המוחיים הקשורים בהשפעת הטיפול.
סוף עידן הפסיכולוגיה ? 381476
חמוטל ירון • בתשובה לערן בילינסקי יום ו', 28/4/2006, 18:38
לאו דווקא.
ואני אחלק את תשובתי לשתי קטגוריות שבהן הפסיכותירפיה עוזרת .

א. ישנם מחקרים שתומכים בהשפעה של טכניקות פסיכולוגיות על תהליכים כימיים במוח.
הדבר נכון לגבי טכניקות טיפול CBT (טיפול קוגנטיבי בהביוריסטי), לגבי EMDR. ולא מזמן קראתי מחקר שמצביע על שינויים כימיים במוח כתוצאה מטיפול דינמי ששכיח כל כך במחוזותינו.

ב. מעבר לזה יש חשיבות לתהליכים טיפוליים לעיצוב ושינוי התנהגות.
חלק מההפרעות וחלק מההתנהגויות *גם* במחלות הנפש הן פרי של מערכת אמונות והתנהגויות שנגזרות מהן, במקרים כאלו טכניקות שמיצרות שינוי באמונות ועל ידי כך בהתנהגויות הנגזרות מהן אמנם אינן מכחידות את המחלה או את ההפרעה שמקורה פיזיולוגי - אבל מסייעות להתמודדות טובה יותר ויעילה.

הכלל הזה נכון לאוטיזם, פיגור, לדכאון, ולכל הפרעות האישיות. מחקרים מצביעים על יעילות הטיפול הפסיכולוגי גם בסכיזופרניה - מחלת הנפש הקשה ביותר. בעיקר בשלבים שמעבר למצב האקוטי.כאשר על השלב האקוטי הסוער של המחלה ניתן להשתלט כיום (לא לרפא אבל לשלוט בעוצמתו, משכו ותכיפותו ) ביעילות ומהירות בזכות הדור החדש של תרופות אנטי פסיכוטיות.

כאשר שוכח הגל האקוטי פסיכוטי יש לפסיכותירפיה ערך רב לשיפור איכות החיים של הלוקים , של משפחתם הקרובה ולחברה כולה.
סוף עידן הפסיכולוגיה ? 381754
דרומי • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 30/4/2006, 0:11
השאלה שלך מזכירה לי כתבה, רדודה במיוחד (וסליחה על ההשוואה) שעסקה בהבדלים בין נשים וגברים, ובפרט - בהבדלים בין מתבגרים למתבגרות.

אחת משורות המחץ של התוכנית הייתה - 'מחקרים מראים כי האיזור במוח שאחראי על תפיסה מרחבית אצל בנים בגיל ההתבגרות גדול בהרבה מהאיזור המקביל אצל בנות'. טדאם - הוכחנו סופית שיש הבדל אמיתי, ביולוגי, בין נקבות אנושיות לזכרים אנושיים.
בפועל, כמובן, אפשר היה לדעת את זה בלי מחקר, רק על סמך העובדה שבנים הצליחו במבחני תפיסה מרחבית טוב יותר מבנות. יש קורלציה ברורה בין גודל של איזורים במוח לבין היכולות הקוגניטיביות שלנו - ואין כאן הוכחה לכלום, כי האזורים האלה מתפתחים בהתאם לאימון שהם מקבלים.

למעשה, הנחת העבודה של כולנו, כולל הרוב המכריע של הפסיכו-תראפיסטים, היא שהמוח הוא המקום שבו מתבצעת החשיבה. אם זה המצב, ברור שלכל מחלות הנפש מקור גופני - כמו שלכל המחשבות והרגשות מקור גופני, וגם לשינויים באופן המחשבה שגורם הטיפול הפסיכותראפי יש מקבילות גופניות.
השאלה היא שאלה של יעילות - האם הטיפול הפסיכותראפי יעיל יותר או פחות מזה התרופתי - ולא שאלה של הצדקה. בפועל, ואני בטוח שטלי תסכים איתי, ברוב המקרים טיפול הטוב ביותר הוא טיפול משולב של פסיכותראפיה ושל תרופות - בהנחה שקיימות תרופות למצב הספציפי, ושתופעות הלוואי לא נוראיות מדי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות