 |
לא אמרתי ''יאללה''. למעשה הייתי בהחלט יכולה להזדהות עם תחושת העקירה, העזיבה הכפויה של בית אהוב או יישוב מוכר, לו היתה מתוארת ככזו. סגירת ברזי האמפתיה באה כתגובה לא לעקירה, גם לא להשוואה של העקירה למי שמת. היא היתה תוצאת המניפולציה הקטנה שעשה הכותב (כן, מניפולציה. זה לא היה דימוי - זו היתה הכנסת הקורא לעולם המושגים של המוות, כדי לגלות בסוף המסדרון שמדובר בעקירה ולא במוות).
את בעצם אומרת שזו לא מניפולציה, אלא הכותב, בהיותו שייך ל''צד הראשון'', באמת רואה את שתי הפרידות באותה עוצמה רגשית. ובכן, אני לא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש