בתשובה לעדי סתיו, 11/04/06 12:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת קשה לי להגדיר אותן במדויק, אינטליגנציה, דימוי ציבורי, יכולת מנהיגות, אומץ ציבורי, סבלנות, פשרנות, מוטיבציה, אידיאולוגיה, תחמנות ועוד. נתניהו כן מדבר על סוג של פשרה טריטוריאלית, רק שהוא לא מדבר על שום מעשה חד צדדי, ושהוא שם הרבה מאד תנאים לצד השני. היום נתניהו רחוק מאד מהקונצנזוס, אבל כמו שראינו בשנתיים האחרונות, הקונצנזוס הישראלי גמיש מאד. בסיטואציות בהן, למשל, הקסאמים מתחילים לפגוע בחיי אדם, ממשלת אולמרט נכשלת כלכלית, פרשיות שחיתות מתגלות על ימין ועל שמאל, החמאס מצליח להוציא לפועל פיגועים גדולים, אנשים נפגעים בנסיון פינוי של התנחלות, אולמרט מגיב בצורה קצת יותר מידי קיצונית, החרדים מצליחים להעביר כמה חוקים חדשים ועוד, הקונצנזוס ישתנה מהר מאד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאולמרט החזיק בהרבה מהתכונות האלו בעיני הציבור הרחב עד לשבץ הגדול, שלא לדבר על עד הקמת "קדימה". אני גם לא חושב שהקונסנזוס הישראלי גמיש כל-כך. כבר עשר שנים שראש-ממשלה לא יכול להיבחר בלי לפחות לרמוז לכיוון של ויתור על שטחים. הסכם אוסלו העביר אותנו ממצב של שתי מפלגות גדולות שמתנגדות לפשרה טריטוריאלית לשתי מפלגות שתומכות בה. הליכוד לא הסכים לשינוי הזה, או לפחות להכיר בו בצורה גלויה, ולכן שרון הקים את "קדימה". אני לא רואה לליכוד קיום כמפלגת שלטון פוטנציאלי מבלי שתאמץ קודם את העמדה העקבית של הרוב המוחלט של המצביעים בנושא הקרדינלי ביותר שממשלה בישראל מצופה להתמודד איתו. אתה באמת חושב שכל האסונות המינוריים שתיארת יביאו למצב שהציבור יתמוך בהמשך (או חיזוק) שליטה ישירה בגדה ובעזה? (במיוחד לא פיגועים גדולים, שלא אפשריים מעזה ורק יחזקו את התמיכה בהתנתקות חד-צדדית אם יצאו מהגדה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, זה דינמי מאד. גם נתניהו יותר מרומז על ויתור על שטחים (בתעמולה של הליכוד הציגו את המפה של הליכוד, בלי חלק גדול מהשטחים). על גמישותו של הקונצנזוס הישראלי קל ללמוד כשנזכרים בנצחונו של שרון (''דין נצרים כדין תל אביב'') על מצנע. האמת, אני רוצה להאמין לך, אבל לא מצליח לשכנע את עצמי. מאז הסכם לונדון, יש בפוליטיקה הישראלית מצב של נדנדה שמגבירה את עוצמתה בכל מערכת בחירות. ולא נראה לי שאולמרט יהיה האיש שיפתור את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע מה? אין מספיק נתונים. אנחנו צריכים מודל חדש. אני מציע שהעניין המרכזי הוא שהציבור לא רוצה לראות פלסטינים, לשמוע על פלסטינים עם כל הבכיות שלהם והאלימות שלהם, ובטח לא פיגועים. מי שיכול להבטיח את זה באמינות יזכה בבחירות. אם הוא יעשה את זה באמצעות כיבוש צבאי יעיל יותר, כיבוש בשלט-רחוק, התנתקות חד-צדדית או הסכם-קבע הרבה פחות מעניין את רוב הציבור בימינו. אני לא רואה שנתניהו יכול להבטיח את זה באמינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הסקרים, ב-2001 אילו נתניהו היה מתמודד על ראשות הליכוד הוא היה זוכה בקלות, ואילו הוא היה מתמודד אח"כ על ראשות הממשלה הוא היה זוכה גם כן בקלות. נתניהו לא השתנה מאז, הציבור השתנה. וציבור שמשתנה כל כך מהר מקצה לקצה, גם יכול לחזור אחרוה באותה מהירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה קרה מאז 2001? נתניהו היה שר אוצר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון היה ראש ממשלה... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |