|
||||
|
||||
אני מסכים, זה דינמי מאד. גם נתניהו יותר מרומז על ויתור על שטחים (בתעמולה של הליכוד הציגו את המפה של הליכוד, בלי חלק גדול מהשטחים). על גמישותו של הקונצנזוס הישראלי קל ללמוד כשנזכרים בנצחונו של שרון (''דין נצרים כדין תל אביב'') על מצנע. האמת, אני רוצה להאמין לך, אבל לא מצליח לשכנע את עצמי. מאז הסכם לונדון, יש בפוליטיקה הישראלית מצב של נדנדה שמגבירה את עוצמתה בכל מערכת בחירות. ולא נראה לי שאולמרט יהיה האיש שיפתור את המצב. |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה? אין מספיק נתונים. אנחנו צריכים מודל חדש. אני מציע שהעניין המרכזי הוא שהציבור לא רוצה לראות פלסטינים, לשמוע על פלסטינים עם כל הבכיות שלהם והאלימות שלהם, ובטח לא פיגועים. מי שיכול להבטיח את זה באמינות יזכה בבחירות. אם הוא יעשה את זה באמצעות כיבוש צבאי יעיל יותר, כיבוש בשלט-רחוק, התנתקות חד-צדדית או הסכם-קבע הרבה פחות מעניין את רוב הציבור בימינו. אני לא רואה שנתניהו יכול להבטיח את זה באמינות. |
|
||||
|
||||
לפי הסקרים, ב-2001 אילו נתניהו היה מתמודד על ראשות הליכוד הוא היה זוכה בקלות, ואילו הוא היה מתמודד אח"כ על ראשות הממשלה הוא היה זוכה גם כן בקלות. נתניהו לא השתנה מאז, הציבור השתנה. וציבור שמשתנה כל כך מהר מקצה לקצה, גם יכול לחזור אחרוה באותה מהירות. |
|
||||
|
||||
אז מה קרה מאז 2001? נתניהו היה שר אוצר? |
|
||||
|
||||
שרון היה ראש ממשלה... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |