 |
|
 |
||
|
||||
 |
אל תהיה קטנוני. בכל מקרה, האמירה שלך ש''העולם החוויתי הוא ברובו העולם החייתי'' מעניינת כאן, דווקא בגלל שנראה לי שאנחנו לא יכולים לייחס לבעלי-חיים שאינם האדם חוויה של תחושת המשכיות מופשטת, חיבור עם הטרנסצנדנטלי וכאלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ישנה איזו השוואה בין המינים (למקרות שהיא מתחום ההשואה האבולוצינית על מוצא המשותף). חמישה חתכים במימדים כלליים (1) החצנה (של רגשות), (2) מוכנות לשיתוף פעולה, (3) מצפוניות, (4) ארוטיות ו (5) מחשבה פתוחה. איכשהו אפשר אולי לייחס את ארבעת הראשנוים לחיות - כלב נניח מראה רגשות אשם כך שיש לו סוג מסוים של מצפוניות. אבל רק החמישית היא יחודית לאדם, היכולת להיתמודד עם מצבים חדשים ולא צפויים. האם ניתן לקשר את המימד החמישי עם תחושת ההמשכיות המופשטת (כמו למשל אימת המוות ההיא)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, באופן שנדמה לי שהוא די צפוי אני לא מקבל את החלוקה הזאת. "מצפוניות" אנושית לא דומה לרגשות אשם כלביים ו"ארוטיות" אנושית היא דבר המבוסס על מחשבה ופנטזיה ולא מיניות פשוטה. החתך החמישי - מחשבה פתוחה - לא שייך לעולם החוויה אלא לעולם הקוגניטיבי. וכאן ציינתי את המעניין והמתמיה בדברי שכ"ג: הוא פוטר את החוויה כשייכת לתחום ה"חייתי" ולא הרציונאלי, ומצד שני באותו תחום "חייתי" מתקיימת החוויה של הקישור לטרנסצנדנטלי, שהיא חוויה שנדמה לי שאינה חייתית בטבעה (ואיננה משותפת לנו ולחיות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לא שייך לעולם החוויה אלא לעולם הקוגניטיבי''. לדעתי, קשה מאוד להפריד בין שני אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עוזר לנו כל כך. יש לך טיעונים מדוע קשה להפריד בין שני אלה, ומה ההשלכות של הקושי הזה לנושא הנדון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה מהו לדעתך הנושא הנידון, לכן אתקשה לדון בשלכות עליו. אבל הקושי בהפרדה בין החוויה לקוגניציה הוא בזה שהקוגניציה מתערבת, כך נראה לי, כמעט בכל חוויה בחיינו. קח כאב, למשל: חווית הכאב יכולה להיות שונה מאוד אם אנחנו יודעים שהוא ייגמר בקרוב (למשל, זריקה או בדיקת דם), שהוא יימשך זמן רב (למשל, מחלה אנושה, חלילה) או שמשכו איננו ידוע. היא גם יכולה להשתנות על פי השאלה מה "מטרת" הכאב: למשל - קעקועים, פירסינג, הסרת שערות וכיו"ב עניינים קוסמטיים. סביר להניח שאם בחרנו בהם בעצמנו (אללה ירחמו) אנחנו חווים אותם אחרת לגמרי מאשר בשעה שהם נכפים עלינו. או למשל החוויה המינית. "אותן פעולות" מיניות, לכאורה, יכולות להביא לחוויות שונות לחלוטין עם פרטנר אהוב/לא אהוב/מושך/לא מושך; אם המין נתפס כ"אסור", כ"מותר" או כ"חובה"; ועוד פרמטרים שונים ומשונים. וודאי, על אחת כמה וכמה, הקוגניציה מעורבת בכל חוויה שאותה איננו חולקים עם בעלי החיים האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה שלך נראית לי עוד יותר קיצונית מהגישה שאני הצגתי. את מתארת תלות של החוויה בפרשנותה, ולפיכך נראה לי שיש לך מחלוקת עמוקה עם שכ''ג שטוען ש''יש הבדל בין החויה לבין תפיסת העולם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שיש לה מחלוקת עמוקה איתי. בראשית קיימת החוויה. באחרית קיימת התודעה ה"קוגניטיבית", שצריכה, מה לעשות, לקחת בחשבון גם את קיום החוויה. מאחר ולמדנו מזמן שההויה מעצבת את התודעה, מה הקושי בהרחבה שגם התודעה מעצבת את החוויה? צריך רק לזכור שהעיצוב הזה מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה אכן אין בינינו מחלוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דוקא. תגובה 292138 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עומד להגן על תוכן החלוקה אלא אולי על עצם החלוקה. כפי שכתבתי, מצפוניות כלבית אולי לא דומה למצפוניות של בני אדם אבל אתה בהחלט יכול לנסות להראות שקיימת מצפוניות כלבית, שמחזקת את הבסיס החייתי של בני אדם. ארוטיות זה לא רק פנטזיות מיניות אלא גם שימוש במיניות שלא רק לצרכי רביה אלא לשם הנאה, תרבות פנאי, קידום וחיזוק יחסים חברתיים, כמו שקופי על ובני אדם (ואולי עוד בע"ח) עושים. או ארוטיות זה צורות שונות של ביטוי מיניות, כמו אגרסיה, חיבה, קינאה וכו'. קוגנטביות באופן כללי זה חישוביות, ועפ"י החלוקה הנ"ל, הפתיחות חישובית יחודית זה דבר יחודי לבני האדם. השאלה היא אם באמת העולם הקוגנטיבי נפרד מהעולם הרגשי (חוויה זה אולי שילוב של שניהם?). השאלה היא אם אפשר לתאר את המוח כמודל של מחשב, על כל הבעיתיות הכרוכה בזה. האם מודל אקוויפוטנציאלי - מכונה לפתרון חשובי של בעיות כלליות - מתאר באמת את הפעילות הנפשית/מוחית? אחת הדוגמאות של הזוג קוסמיידס הוא "ההתפוצצות הקומבינטורית." אם יש לך 100 אפשרויות של דברים שונים שאתה יכול לעשות בדקה הקרובה - למצמץ בעין, לקרא דף באייל, לפנטז על טיול - תוך כמה דקות תכמוד בפני סידרת עצומה ובלתי אפשרית של התנהגויות ותגובות. צריך מנגנון מנפה שיצמצם את ההיתווספות הקומבינטורית של אפשרויות. האם זה מנגנון קוגנטיבי? סביר יותר שלא. (אני משאיר לך לקשר בין התגובות :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הזוג קוסמיידס" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק טעות מביכה שלי. הכוונה היתה לטוּבִּי וקוסמיידס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מאכזב. חשבתי שאולי היו שם התפתחויות מהגוון הצהבהב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תהיה מילולי. ברור שאני לא מצפה מתרנגולות להגות בחיים שלאחר המוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרנגולות חיות את ההווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם זה בקושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לתרנגולות חופש, כמובן. האחרות לא בדיוק חיות.:) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |