בתשובה ליהונתן אורן, 18/03/06 18:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא בטוחה מהו לדעתך הנושא הנידון, לכן אתקשה לדון בשלכות עליו. אבל הקושי בהפרדה בין החוויה לקוגניציה הוא בזה שהקוגניציה מתערבת, כך נראה לי, כמעט בכל חוויה בחיינו. קח כאב, למשל: חווית הכאב יכולה להיות שונה מאוד אם אנחנו יודעים שהוא ייגמר בקרוב (למשל, זריקה או בדיקת דם), שהוא יימשך זמן רב (למשל, מחלה אנושה, חלילה) או שמשכו איננו ידוע. היא גם יכולה להשתנות על פי השאלה מה "מטרת" הכאב: למשל - קעקועים, פירסינג, הסרת שערות וכיו"ב עניינים קוסמטיים. סביר להניח שאם בחרנו בהם בעצמנו (אללה ירחמו) אנחנו חווים אותם אחרת לגמרי מאשר בשעה שהם נכפים עלינו. או למשל החוויה המינית. "אותן פעולות" מיניות, לכאורה, יכולות להביא לחוויות שונות לחלוטין עם פרטנר אהוב/לא אהוב/מושך/לא מושך; אם המין נתפס כ"אסור", כ"מותר" או כ"חובה"; ועוד פרמטרים שונים ומשונים. וודאי, על אחת כמה וכמה, הקוגניציה מעורבת בכל חוויה שאותה איננו חולקים עם בעלי החיים האחרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה שלך נראית לי עוד יותר קיצונית מהגישה שאני הצגתי. את מתארת תלות של החוויה בפרשנותה, ולפיכך נראה לי שיש לך מחלוקת עמוקה עם שכ''ג שטוען ש''יש הבדל בין החויה לבין תפיסת העולם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שיש לה מחלוקת עמוקה איתי. בראשית קיימת החוויה. באחרית קיימת התודעה ה"קוגניטיבית", שצריכה, מה לעשות, לקחת בחשבון גם את קיום החוויה. מאחר ולמדנו מזמן שההויה מעצבת את התודעה, מה הקושי בהרחבה שגם התודעה מעצבת את החוויה? צריך רק לזכור שהעיצוב הזה מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין זה אכן אין בינינו מחלוקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דוקא. תגובה 292138 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |