|
||||
|
||||
הדמגוגיה לא מחזיקה מעמד. אם היה מישהו טוען שלא ניתן להסיק מתגובות של יהודים על תגובות בני אדם אחרים, היית יכול לנסות ולהשתמש בטיעון מקביל לזה שבו אתה מנסה להשתמש. איש לא טוען זאת. הטעם נגד ניסויים בבני אדם אינו הדעה שלא ניתן להסיק מתגובות של בני אדם על תגובות של בני אדם אחרים. כן ניסו לטעון שבעלי חיים שונים עד כדי כך מבני אדם, שהניסויים הם חסרי ערך מדעי. הניסויים גורמים לסבל, והטענה כאילו הם חסרי ערך מדעי אינה נכונה. ניסויים כפויים בבני אדם אינם מוצדקים מהבחינה המוסרית, אם כי ניתן להפיק מהם ערך מדעי. |
|
||||
|
||||
הדמגוגיה באה לשרת מטרה אחרת ולא להתווכח עם הטענה האבסורדית ממילא שלך. חשוב רגע על ניצולי שואה כמו הדודה ההיא שישבה וכתבה מאמר שלם למה אסור להשתמש במלה סלקציה. דמיין איך היא תגיב לקריאת דבריו המרושעים שכתב פה זה שכינה את עצמו מנגלה על היהודים שלא סובלים. אז אולי תתחיל להבין כיצד נשמעים דבריך המרושעים באזני אנשים בעלי רגישות לסבלם של בעלי החיים. אתה בטח היית מלא שביעות רצון מעצמך כשישבת מול המחשב והקלדת במרץ איך לפי מתנגדי הניסויים החיות אולי בכלל לא סובלות, הא הא, איך הכנסת להם, בחיי, תראה איך כולם נעלמו מרוב בושה. הבעיה היא שגם בזמן שכתבת את דברי הבלע שלך ממשיכות מכונות העינויים וההריגה לפעול כתמול שלשום, אדון דוקטור. הדבר היחיד שבאמת הצלחת להוכיח הוא שגם בישראל יכולים לצמוח מכחישי שואה. |
|
||||
|
||||
כלומר - לא הייתי צריך להעלות את הטיעון, משום שמייד יקפצו כל מיני מטורללים וישוו את מה שכתבתי לאידאולוגיה הנאצית? נראה שנשק יום הדין של מי שמפסיד כאן בויכוח הוא "כן, גם הנאצים חשבו כך, דמגוג שכמוך". אני העליתי כאן טיעון ספציפי, וכל מה שקיבלתי בתמורה הוא נסיון לשפוך עלי מי שופכין. ועכשיו - מישהו מוכן להסביר לי מה פגום בטיעון שלי ללא עזרה של נאצים? |
|
||||
|
||||
לא היית צריך להעלות את הטיעון משום שהוא טיעון מגוחך וטפשי כפי שגם אתה יודע היטב ומשום שהעלאתו כרוכה בחוסר רגישות קיצוני ומופגן כלפי חלק גדול ממשתתפי הדיון. |
|
||||
|
||||
אלמוני יקר ראשית, "מגוחך" ו"טפשי" הן בעיקר מילות גנאי, שאין להן מקום בדיון תרבותי. גם אם אתה חושב כך מנומס יותר להסביר מדוע הטיעון שגוי מבחינה לוגית או סותר דברים קודמים או סותר דברים שעדיין לא נאמרו (כלומר, להוסיף לדיון). אחרת, זו סתם השלכת רפש בזולתך. שנית, מה זאת אומרת ש"שהעלאתו כרוכה בחוסר רגישות קיצוני ומופגן כלפי חלק גדול ממשתתפי הדיון"? האם דיון הוא עניין רגשי או עניין שבא לברר נושא העומד על הפרק? האם עלינו להשמיט עובדות בגלל שהן "לא נוחות/פוגעות"? פתאום המדרון החלקלק ל"משטרת המחשבות" נראה קרוב מתמיד. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |