|
||||
|
||||
לחמש דקות זה אולי מעניין, אבל אז אני נזכר שאחרי שאני מתפגר זה לא יהיה רלוונטי אליי - אז לא. |
|
||||
|
||||
מעניין. יכול להיות שזה קשור במידה רבה למה שחווית בחיים עד היום. נראה לי שכשאתה חווה מוות של אדם קרוב, ומקיים כל מיני יחסים עם הזיכרון הפנימי שהוא השאיר בך, אולי זה משנה את הפרספקטיבה. |
|
||||
|
||||
אולי. |
|
||||
|
||||
אם כך, האם, לדעתך, יהיה לך אכפת מחיי נכדיך ונינך לאחר מותך? ההיגיון אומר שלא, הרי זה כבר לא יהיה רלוונטי אליך. |
|
||||
|
||||
אין קשר. אכפתיות שכזו (אלטרואיסטית) לא נובעת מהרצון שיהיה *לך* טוב. כמובן שמי שאומר שהוא דואג לעתיד טוב לניניו בשביל עצמו, אני אסתכל עליו קצת מוזר. |
|
||||
|
||||
אני אסתכל עליו *באופן* קצת מוזר. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להשמיט את זה? זה ברור מההקשר. |
|
||||
|
||||
אגב, מה האנגרית כאן? איך מתרגמים את מה שאמרתי? |
|
||||
|
||||
I'll look at him a bit funny?
|
|
||||
|
||||
עכשיו *זה* נשמע לי צורם. |
|
||||
|
||||
מה לעשות, זו צורה קיימת. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להשמיט, כי ''מוזר'' היא שם תואר ולא תואר הפועל. |
|
||||
|
||||
אז? כמו שאמרתי, זה ברור מההקשר (ולמען האמת, אני לא רואה למה "מוזר" לא יכול להיות גם תואר הפועל). שניקח את זה לדיון 2228? |
|
||||
|
||||
"זה ברור מההקשר" - כמו בבדיחה על הסקוטי ששלח מברק וכל פעם הוריד מילה אחת? :-) אני לא טובה בהגדרות דקדוקיות, אז אוותר על דיון 2228 כרגע. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על "הוא הולך מוזר"? נשמע לי מאוד טבעי. המשפט של גדי נשמע גם לי קצת מוזר, אבל אני חושב שזה יותר בגלל ש"מוזר" לא באמת מתאר את ההסתכלות של גדי, אלא את האיש. בעצם גדי התכוון "הוא ייראה לי קצת מוזר". |
|
||||
|
||||
נראה לי שהכוונה שלי הייתה שניהם גם יחד. |
|
||||
|
||||
הכוונה האינטואיטיבית/אסוציאטיבית שלך יפה ונאה, אבל עדיין מדובר בשגיאה לשונית (גם אם היתה כאן שירה צרופה, עדיין מדובר בשגיאה לשונית). |
|
||||
|
||||
לא לכולנו אכפת מכל שגיאה לשונית אפשרית, בפרט לא כשברור מה הכוונה שלנו. כאמור, רוצה שנלך לדיון 2228? |
|
||||
|
||||
לא. ממתי מעבירים פה אוף-טופיקים לדיון אחר? לשון היא יותר מאמצעי להעברת כוונות. אבל על כך - בחלום העשירי (הולכת לצחצח). |
|
||||
|
||||
לי זה לא נשמע טבעי, אלא פשוט שכיח (ושגוי כאמור). אני אומרת ''הוא הולך בצורה מוזרה''. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהדיון הזה כבר מיצה את עצמו עד זרא. |
|
||||
|
||||
הפתרון שלי הוא לקרוא לביטוי "מזיר," לדוגמה, "ירדן נתן בכליל מבט מזיר לאחר שקרא את תגובתו ההזויה." המבט מזיר, שכן הוא מעיד על זה שמביטים עליו כי הוא מוזר. המבט עצמו הוא רגיל לחלוטין. אגב, באנגלית אומרים "a quizzical look." |
|
||||
|
||||
זה לא מאוד מתאים: "מזיר" נשמע כמו מבט שהופך את מושאו לזר, מתואר הפועל "הזרה". |
|
||||
|
||||
מכיוון ש''הזרה'' הוא עדיין במידה רבה מונח מקצועי מוגבל לחוקרי ספרות, ומכיוון ש''זר'' ו''מוזר'' לא כל כך רחוקים, ומכיוון שהנימוק הדקדוקי של כליל איתן כסלע, אני מאמץ את הצעתו בשתי ידיים. |
|
||||
|
||||
טוב. אם כך ההצעה שלי היא "מזרזר"! |
|
||||
|
||||
אם הוא רגיל לחלוטין, איך הוא מעיד? ועבור מי? הקורא/מאזין או ירדן (או התגובה, איכשהו)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |