|
||||
|
||||
נדמה לי שהכוונה היא זו (אני כותב זאת, ולא ממתין לראובן, רק למען המקרה שאני טועה): נאמר שיש מספיק אינפורמציה ב-DNA על מנת לתאר 10^10 חיווטים שונים. ייתכן שאלה בדיוק כל החיווטים האפשריים איתם אפשר להוולד, כך שמבנה המוח נקבע לחלוטין על סמך הגנום. |
|
||||
|
||||
הייתכן שאינך מבדיל בין ראובן ליובל? הנה לך רמז: אחד מהם בחור פיקח. |
|
||||
|
||||
והשני? גם. |
|
||||
|
||||
השני עוד יותר פיקח! |
|
||||
|
||||
למה תמיד עומד לי לנגד עיני ההבדל בין פיקח לחכם? |
|
||||
|
||||
בעיירה הקטנה ידוע היה שמערל בן השתים-עשרה כילד נבון, חכם, בעל תפיסה מהירה, זכרון פנומנלי וכושר פלפול מפליא - עילוי, עילוי של ממש. החליט הרבי לשלחו לישיבה המפורסמת שבעיר הגדולה, זו שבראשות הרב הגאון שליט"א. יום לפני הנסיעה שוחח הרבי עם הילד וסיכם את שיעורו בהדרכה הרוחנית החשובה ביותר: "כאן, אצלנו, אתה יחיד במינך, אבל אולי שם ישנם עוד כמוך, שלא לדבר על הרב הגאון. יהי - 'והצנע לכת' - נר לרגליך! לפחות בהתחלה, כשתגיע - אל תבליט את הידע שלך! אל תהיה גאה!" מצוייד במכתב המלצה נלהב הגיע הילד לישיבה שבעיר הגדולה. הרב קרא בעיון את המכתב, שאל לשלום הרבי שבעיירה הקטנה ולקח את שמערל לשיחה אישית בלשכתו. "מה אתה יודע?", שאל הרב. רצה שמערל לומר כי יודע הוא את כל הגמרא בע"פ, אך באותו רגע נזכר הוא בעצת רבו - להצניע לכת. הוא נבוך, הסמיק מעט ויאמר: "אנ... אני יודע בע"פ חצי הגמרא, רבי." איזה חצי, שאל הרב הגדול. איזה חצי (ש)אתה רוצה, אמר שמערל. |
|
||||
|
||||
אני מכיר גרסא אחרת- אב יושב בבית הכנסת ונאנח. שכנו לספסל שואל אותו מה העניין. "אתה יודע, יש לי בן אידיוט." "איזה מהם?" מתעניין השכן באמפטיה. "איזה שאתה רוצה." |
|
||||
|
||||
''כן, ככה זה עם הגנטיקה''... |
|
||||
|
||||
לי התגובות של שכ''ג על יובל וראובן מזכירות את הסיפור על ההוא שכל פעם קיצר לסוס אחד מהשניים את שערות הזנב כדי שיוכל להבדיל ביניהם, עד שיום אחד הוא שם לב שהסוס השחור הרבה יותר גבוה מהסוס הלבן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |