|
בעיירה הקטנה ידוע היה שמערל בן השתים-עשרה כילד נבון, חכם, בעל תפיסה מהירה, זכרון פנומנלי וכושר פלפול מפליא - עילוי, עילוי של ממש. החליט הרבי לשלחו לישיבה המפורסמת שבעיר הגדולה, זו שבראשות הרב הגאון שליט"א.
יום לפני הנסיעה שוחח הרבי עם הילד וסיכם את שיעורו בהדרכה הרוחנית החשובה ביותר: "כאן, אצלנו, אתה יחיד במינך, אבל אולי שם ישנם עוד כמוך, שלא לדבר על הרב הגאון. יהי - 'והצנע לכת' - נר לרגליך! לפחות בהתחלה, כשתגיע - אל תבליט את הידע שלך! אל תהיה גאה!"
מצוייד במכתב המלצה נלהב הגיע הילד לישיבה שבעיר הגדולה. הרב קרא בעיון את המכתב, שאל לשלום הרבי שבעיירה הקטנה ולקח את שמערל לשיחה אישית בלשכתו.
"מה אתה יודע?", שאל הרב.
רצה שמערל לומר כי יודע הוא את כל הגמרא בע"פ, אך באותו רגע נזכר הוא בעצת רבו - להצניע לכת. הוא נבוך, הסמיק מעט ויאמר: "אנ... אני יודע בע"פ חצי הגמרא, רבי."
איזה חצי, שאל הרב הגדול.
איזה חצי (ש)אתה רוצה, אמר שמערל.
|
|