|
||||
|
||||
בד"כ אין לפסיכולוגיה חברתית השפעה פרקטית כמו שינוי מדיניות וכו'. בתחום אחד נראה דווקא מבטיח, וזה התחום של "איומים סטריאוטיפיים." בקצרה אפשר לומר שהתאוריה הזו אומרת שעצם הידיעה שאת שייכת לקבוצה שיש לה דימוי סטריאוטיפי חברתי מסוים, ישפיע על ההתנהגות שלך, אפילו אם את יודעת שאין לך את המאפיינים שהסטריאוטיפ מייחס לך. ידיעת הסטריאוטיפ משפיע על רמת הביצועים וכך מהווה איום על ההתנהגות, המחשבה והרגשות שלך. לדוגמא - סטריאוטיפ נפוץ הוא ההבדלים בהישגים אקדמיים בין אפרו-אמריקאים ואמריקאים ממוצא קַוְקָזִי. לקחו קבוצות מעורבות של סטודנטים ונתנו להם שאלות קשות מאד שמופיעות במבחני הכניסה לאוניברסיטה. לחלק אמרו שזה מבחן הבודק יכולת אקדמית ולחלק אחר אמרו שזו בדיקה כללית של ניתוח טקסט. הקבוצה הראשונה פעלה תחת הרושם של הסטריאוטים הרווח בציבור שאומר שהיכולת האקדמית של אפרו-אמריקאים נמוכה יותר ואכן, תוצאות המבחן הראו על פער עצום בין שתי הקבוצות. לעומת זאת לא היה הבדל בהשגים של חברי הקבוצה השניה, שפתרה את השאלות ללא איום סטריאוטיפי, כי לא הוזכר שזה מבחן אקדמי (למעשה האפרו-אמריקאים אפילו השיגו תוצאות מעט יותר גבוהות). תוצאות דומות השיגו במגוון גדול של מחקרים מתוחכמים יותר ברחבי העולם, שבדקו למשל הבדלים בין נשים לגברים, נתונים סוציואקונומיים שונים, מוצא אתני שונה ועוד. מחקרים כאלה הביאו לפיתוח של שיטות חינוך וקשר מורה-תלמיד במטרה לנטרל את הפשעות הסטריאוטיפ המאיים. למשל, אחד הדברים שיכולים לעזור זה ללמד שיש השפעה כזו, ללמד את התלמיד שהוא אינדיבידואל ולא חלק מגוף סטטיסטי אנונימי, או שהיכולות שלו אינם קבועות וקשיחות אלא שהן בעלות פוטנציאל לשינוי והיתפתחות. ז"א, בדוגמא שהבאת, אולי עצם העובדה שאספו את התלמידים האלה בכיתה אחת, דבר שהעלה את רמת המודעות העצמית לקיומו של הסטריאוטיפ וכך השפיע על הביצועים של התלמידים. |
|
||||
|
||||
אולי יש לך לינק למחקרים האלה? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע. אחד המומחים הוא קלוד סטיל. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שהתלמידים המדוברים נאספו לחדר כיתה מסויים רק על מנת לכתוב את מבחני הבגרות. מחוץ לזה השתייכנו לכיתות שונות ומגמות שונות. התפתחה כמובן תודעה קבוצתית שהתבטאה בכינוי העצמי ''קבוצת הדפוקים''. אבל הדימוי שהתלווה לזה היה ''קל'' יחסית, של מי שיש לו בעיות בתיפקוד המוטורי וכיוב', לא של מי שהוא פחות אינטלגנטי. אין לי כלים לדעת אם הדימוי הזה השפיע על התיפקוד במבחן. אני יודעת רק שהיה לי יותר זמן לארגן ולכתוב את התשובות. נדמה לי שמה שתארת מתאים יותר לחלוקה אחרת שהתקיימה בבית הספר. בכל שלב תמיד היתה כיתת ''מאותגרים'' (אינני זוכרת איך כינו אותה אז). התלמידים שבה היו תמיד בסכנת ''אי המשך לימודיך במוסדנו''. אני זוכרת תלמידה שנאבקה על מנת לעבור לכיתה אחרת. הקשיים שהערימו עליה היו מרובים, מעל ומעבר למה שהיה נראה לי סביר. תחושתי היא שהסטראוטיפים הנלווים היו בעלי משקל בהתייחסות לבני אותה קבוצה, מבחוץ כמו גם מבפנים. |
|
||||
|
||||
"קווקזי" זו הייתה בדיחה? |
|
||||
|
||||
אולי הוא לא ידע שהמילה הזו משמשת יופמיזם ל''לבן'' כמו ש''אפרו-אמריקני'' זה יופמיזם לשחור. |
|
||||
|
||||
"ממוצא קווקזי" - הכוונה פשוט ללבנים, לא? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
יש לבנים שאינם "caucasian" או "caucasian" שאינם לבנים? |
|
||||
|
||||
אין לי עניין לנהל ויכוח איילי טיפוסי שכזה. אני חושב שהצגתי רעיונות מענינים יותר מסתם טרמינולוגיה. |
|
||||
|
||||
הרעיונות שהיצגת מעניינים מאוד, גם בעיניי.:) |
|
||||
|
||||
ואצלנו במשפחה, נהוג לומר בכזה מקרה, ''טעיתי''. |
|
||||
|
||||
יש לך משפחה יחודית, איחולי. (קרי, אין טעות). |
|
||||
|
||||
אם כך, עליי להודיע לך, שהתרגום שלך לcaucasian גרוע. אילו לא הייתי מכיר אותך הייתי חושד שהסיבה היא בורות המתרגם. |
|
||||
|
||||
אין הרבה גברים שהמלה הזאת נמצאת בלקסיקון שלהם. לפחות לא בגוף ראשון. |
|
||||
|
||||
המרצה שלי (פרופ' משה ברוור, כן, ההוא מהאטלס*) נוהג לומר "קווקזואידים" (והכיתה נוהגת להתפקע מצחוק). *שיזכה לחיים טובים וארוכים אמן. |
|
||||
|
||||
והאם כוונתו ללבנים? |
|
||||
|
||||
כן. ידועים גם בשם אינו-אירופאים. למרות שמוצא הקבוצה (או אם לא נהיה פוליטקלי קורקטיים, הגזע) הוא באירן וצפון הודו. ההגדרות הללו אמנם איבדו מהפופולאריות שלהם במאה או שתיים האחרונות, אבל עדיין: הקווקזואידים הם הקבוצה הנפוצה באירופה צפון אפריקה והודו, ובהתאמה: האוסטרלואידים, אבוריג'ינים או תושבי פפואה-ניו גיני. הנגרואידים, במזרח אפריקה ואיזורי התת סהרה. מונגולואידים, צפון, מזרח ומרכז אסיה, שתי האמריקות וחלקים ממזרח אירופה. במזרח התיכון אגב, גם הכורדים בעירק ותורכיה, וגם היוונים בקפריסין שייכים לקבוצה של הקווקזואידים. השאר במזה"ת שמיים ברובם (ברובינו). |
|
||||
|
||||
בואי נפריד בין חלוקה לפי גזע (מאפיינים חיצוניים) לבין חלוקה בלשנית (לפי משפחות שפות). אין ספק שתושבי פינלנד (וגם הונגריה) הם קווקזואידים לפני מאפייניהם החיצוניים, כמונו למשל, אבל פינו-אוגרים לפי שפתם, כמו עמים מונוגולואידיים מסויימים ברוסיה האסייתית. גם אנחנו במזה''ת, גם הכורדים, וגם האירופים קווקזואידים, אבל הכורדים והאירופים הודו-אירופים לפי שפתם ואילו במזה''ת אנו שמים. לא ידוע לי שאפשר לדעת מה ''ארץ המוצא'' של גזעי האדם השונים (זה נשמע מעניין), אבל יש טכניקות ידועות לנסות למצוא את המוצא של דוברי משפחות שפות. |
|
||||
|
||||
האם יהודי בארה"ב, למשל, לא יוגדר לעניינים "רגילים" "קווקזי"? |
|
||||
|
||||
כשמנסים להחליט באיזה חלק של האוטובוס הם יכולים לשבת? |
|
||||
|
||||
כשהמשטרה מנסה לעלות על זהותו. |
|
||||
|
||||
אז כוונתך ''מבחינת המראה''. |
|
||||
|
||||
מה פתאום? מבחינה סוציו אקונומית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |