|
||||
|
||||
טכניקת ההדמיות הממוחשבות מביאה ליותר ויותר כתבות וספרות פופולרית בנושא המוח ותיפקודו. שבועונים ועיתונים מפרסמים תמונות צבע מבריקות המראות פעילות אזורי המוח השונים בצרוף טענות ראוותניות על חשיבותן של התמונות. אמנם אפשר לראות איזה איזור מוחי פעיל כשהבעל מחזיק בידה של אישתו, או איזה ניורון ספציפי יורה בקדחתנות כשחולה מביט בתמונות של ג'ניפר אקטינסון, אבל צריך להתייחס לטכניקות האלה בספקנות. מצד אחד הידיעה שלהתנהגות רגשית קיצונית יש חותם ביולוגי במוח, מעלה את מידת הסובלנות ואמפטיה, כך שנגלה מידה גדולה של הבנה להתנהגות רגשית קיצונית כמו דיפרסיה מבלי ליחס את זה לאופיו הרע של האדם (בעוד עו"ד משתמשים בהדמיה לטעונים לטובת מרשם). אבל מצד שני, תמונות של פעילות מוחית רק מגרדות את פני השטח ולמעשה לא מראות יותר ממה שהיה ידוע לניורולוגים של המאה ה-19. לכתבת הני"ט מצורפת מצגת מענינת של "המוח המאוהב." |
|
||||
|
||||
"Already, lawyers have used M.R.I. brain images to help reduce criminal sentences, arguing that their clients' actions can partly be explained by the way their brains function, or malfunction" מתקשר לקישורית שהבאתי לפני יום-יומיים. מאד משונה, כאילו עד כה ההנחה היתה שהתנהגותו של הפושע לא קשורה למוח שלו. הטענה על הנוירולוגים של המאה ה 19 שגויה למיטב ידיעתי. וג'ניפר היא אניסטון, לא אקטינסון. |
|
||||
|
||||
זה שההתנהגות קשורה למוח נראית לי טענה "לא מענינת" (מחוסר ביטוי אחר), בימינו, אלא אם אתה נכנס לויכוח דתי או פילוסופי, אם כי אני לא יודע כמה פילוסופים באמת מחזיקים בהפרדה בין נשמה (לא נפש) ומוח ואם כן, עד כמה היא חזקה. השאלה היא עד כמה אנחנו, החיים בחברה, מוכנים לקבל טענות כאלו כשזה בא להצדיק התנהגות אנטי חברתית. נגעתי בזה בקצרה תחת הכותרת "איך לשמור על אחריות ללא רצון חופשי" בדיון 871. לפני כמה ימים התאפקתי מלהכנס לויכוח על פרופסור לפסיכולגיה אבולוציונית שטען שטרוריסטים מתאבדים הם דוגמא חזקה לברירה קבוצתית. אפשר אולי לגמור את הויכוח שלו בכמה תמונות ברזולוציה גבוהה (אם כי במצגת שבכתבה הנ"ל, ד"ר לוסי בראון מזהירה שהרזולוציות של המכשירים הם מאד גסות ולא מדויקות). (וההתקטנוניות שלך על שגיאות הקלדה מעוררות מחשבה מעמיקה...) |
|
||||
|
||||
מה, התמונות של ג'ניפר אקטינסון אינן מעוררות את הנוירונים? |
|
||||
|
||||
במיוחד בשבילך. מחקר-אינסטנט שערך מארקו יקובוני. הוא סרק את מוחם של צופים במשחק כדי לראות כיצד המוח שלהם מגיב לפירסומות. הכתבה מזכירה "ניורוני מראה," שהם, עפ"י הניורולוג רמאצ'אנדראן, הדרך בה המוח לומד מצפיה באחרים, וגם אולי הצורה בה אנחנו מעוררים חוויות דרך הפעלה חלקית מחודשת של זכרונות. (אבל גם אני ראיתי את המשחק והפירסומות לא היו משהו מיוחד השנה). |
|
||||
|
||||
תודה. הקישורית השניה מעניינת, אם כי קשה להגיד שהשתכנעתי. ההסתייגות העיקרית שלי נובעת מכך שגם לקופים אחרים מלבדנו יש "נוירוני מראה" - המחבר אמנם מתייחס לזה, אבל, כאמור, לא שיכנע אותי. גם אני מצאתי את הפרסומות השנה בינוניות למדי (אבל שמחתי ש METV מראה אותן ולא את הקדימונים החוזרים על עצמם של הרשת האחרת). |
|
||||
|
||||
רק עכשיו הגעתי לטור של הלשונאי ספייר שהוקדש לסופר בול. הוא כותב: "אם אתה לא מבין את צורת ההתבטאות המוחצת הזאת, הסופר בול ישאר עבורך בגדר מיסתורין." I'm calling this play's signals out of the shotgun. No, wait – I see their lockdown corner is set for a corner blitz, and Sam, Mike and Will are in a 4-3 press coverage with their secondary in a cover-2. So I'll audible a pistol offense with a max protect and have my tight end try to work the seam or run a skinny post to beat the zone.
|
|
||||
|
||||
מודה באשמה: אני לא מבין חלק ממה שנכתב שם. |
|
||||
|
||||
מצבך יותר טוב ממני. אני הבנתי כל מילה, ותו לא. |
|
||||
|
||||
הסירו דאגה מלבכם.. האמריקאים אוהבים להתפייט סביב המשחק הברוטאלי הזה כאילו יש בו איסטרטגיות נחבאות ותרגילים מסובכים. במציאות, ובניגוד לכדורגל עם הרבה אלמנטים של מזל ומקריות, כמעט בכל סופר-בול זכתה הקבוצה הפייבוריטית מלכתחילה לפי יחס ההימורים. השמרנות האמריקאית תרמה לקיפאון וקיבעון במשחק כך שסופר-בול לפני 20 שנה נראה כמו זה האחרון. אז נשאר רק לכתוב על..והמון... |
|
||||
|
||||
''המשחק הברוטאלי הזה'' הוא הספורט האולטימטיבי. מי שרוצה מזל ומקריות שישחק ''מלחמה''. |
|
||||
|
||||
גמני סבור שזה הספורט האולטימטיבי (לצד הטור דה פראנס) מבחינת האפשרויות של המאמן, היכולות האתלטיות של השחקנים, השכל של הקוורטר-בק והפיזיות המתפרצת והאלימה. מה שלא משנה את העובדה כי במרבית המקרים התוצאה ברורה עוד לפני המשחק (ההימורים הרי נעשים בעיקר על ההפרש), וזה מנחית במידה מסוימת את ההנאה, השאובה גם מאלמנט המתח וההפתעה. מה שקיים בשפע בכדורגל (והרבה פחות בכדורסל/בייסבול). |
|
||||
|
||||
מחקר שהוזמן ע"י ה NFL מראה שלשחקני פוטבול לשעבר סיכון גבוה ללקות באלצהיימר ומחלות שקשורות באבדן זיכרון, עד פי 19 מהסיכון של גברים בגילאי 30-49. המחקר לא עבר ביקורת של הקהיליה המדעית אבל הוא עולה בקנה אחד עם מחקרים עצמאיים שבדקו את ההשפעה של פציעות ראש. |
|
||||
|
||||
עוד לא יבשו הפיקסלים של ההודעה שלך, והנה אני נתקל ב http://www.ahc.umn.edu/news/releases/brain020906/hom... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |