בתשובה להאייל האלמוני, 05/02/06 14:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקשר הוא שהבעל של האמא שלהם יבין שהם לא הילדים שלו ולכן ישקיע בהם פחות משאבים. לכאלה כדאי ללמוד מהר מאד איך הזכר הבוגר שמסתובב לידם מתנהג ולחקות, כמידת יכולתם, את התנהגותו (''יש לו החיוך של אבא''). המקרה שאתה מביא הוא לא של משפחה כהה, כפי שעובר האורח הסביר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל שאלתי על *אבות* בוגדניים. כי עליהם דיברת. איך הם יכולים להסיק שהבנים אינם שלהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איבדתי אותך. לאב הבוגדני כדאי שהבעל המקורנן לא יידע שהוא מגדל את בניו של הבוגדן. איפה כאן הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בשביל זה הבעל המקורנן שולח לרחם הנקבה זרעוני-קמיקזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו תמיד, כשעולה עניין הקמיקזות, נשאלת השאלה למה היה צורך למתאבדים לחבוש קסדות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מתלוצץ? לפחות לפי תיאוריה אחת רבים מהזרעים אינם מיועדים לרביה אלא למלחמות בזרעים מאב אלטרנטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי. אני חושב שמצאו שבזרע של זכרים מסוימים (אני לא זוכר אם זה בני אדם או איזה חרק) יש כ- 30% צורה אחרת, והם נלחמים בזרע של זכר אחר (הזרע יכול להישאר פעיל כשבוע בנרתיק של נקבה-אדם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, יש פסיקה בסוגייה עתיקה: לא הגודל קובע אלא אורך חיי המדף של הזרעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנונית: הזרע יכול להיות פעיל כשבוע *ברחם* ובחצוצרות. זרע שאיתרע גורלו להיוותר בנרתיק יישחת ארצה או סתם יתייבש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, כאן אתה לא מדבר דווקא על *אבות בוגדניים* אלא "גברים שמאהבותיהם בוגדניות": הרי הם יכולים להיות גברים פנויים, או להתעסק עם נשים פנויות). ואתה לא מדבר בהכרח על חוסר דמיון של הילדים לאביהם הביולוגי, אלא על דמיון מסוים שלהם לאב המגל אותם... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |