|
||||
|
||||
איבדתי אותך. לאב הבוגדני כדאי שהבעל המקורנן לא יידע שהוא מגדל את בניו של הבוגדן. איפה כאן הבעיה? |
|
||||
|
||||
אולי בשביל זה הבעל המקורנן שולח לרחם הנקבה זרעוני-קמיקזה? |
|
||||
|
||||
כמו תמיד, כשעולה עניין הקמיקזות, נשאלת השאלה למה היה צורך למתאבדים לחבוש קסדות... |
|
||||
|
||||
האם אתה מתלוצץ? לפחות לפי תיאוריה אחת רבים מהזרעים אינם מיועדים לרביה אלא למלחמות בזרעים מאב אלטרנטיבי. |
|
||||
|
||||
הוא שאמרתי. אני חושב שמצאו שבזרע של זכרים מסוימים (אני לא זוכר אם זה בני אדם או איזה חרק) יש כ- 30% צורה אחרת, והם נלחמים בזרע של זכר אחר (הזרע יכול להישאר פעיל כשבוע בנרתיק של נקבה-אדם). |
|
||||
|
||||
אם כך, יש פסיקה בסוגייה עתיקה: לא הגודל קובע אלא אורך חיי המדף של הזרעון. |
|
||||
|
||||
הערה קטנונית: הזרע יכול להיות פעיל כשבוע *ברחם* ובחצוצרות. זרע שאיתרע גורלו להיוותר בנרתיק יישחת ארצה או סתם יתייבש. |
|
||||
|
||||
אם כך, כאן אתה לא מדבר דווקא על *אבות בוגדניים* אלא "גברים שמאהבותיהם בוגדניות": הרי הם יכולים להיות גברים פנויים, או להתעסק עם נשים פנויות). ואתה לא מדבר בהכרח על חוסר דמיון של הילדים לאביהם הביולוגי, אלא על דמיון מסוים שלהם לאב המגל אותם... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |