|
||||
|
||||
הוא רומז לאירועי מנהרת הכותל. וקצת גם להתנהלות מנהלת ההתנתקות, לדעתי. |
|
||||
|
||||
יתכן שהוא רומז למערת מלאסקו? התכוונתי למינהור קוואנטי,אגב. |
|
||||
|
||||
מינהור קוואנטי הולך טוב עם ניעור קל של המרחשת בשלב הטרום-חריכה של הצ'יזבורגר מדג בקלה. גם כשר וגם מסריח. |
|
||||
|
||||
עזוב אותך ממנהרות,זה שייך להיסטוריה,היום מה שהולך זה תעלות. |
|
||||
|
||||
כשהשריטה במוח מתגלה כתעלה זה זמן טוב למינהור התודעה. |
|
||||
|
||||
מי כמוך יודע זאת הלכה למעשה. |
|
||||
|
||||
אכן, נסיון *עצמוני* הוא בסיס לא רע. במקביל ל-*מכל מלמדי השכלתי*. |
|
||||
|
||||
תגיד מוס,יש לך קשר לאייל למעלה?אולי איזה שהיא משיכה מינית בלתי ידועה עד כה למדע ,בין איילים קוראים למוסים גויילמים? |
|
||||
|
||||
הקשר היחיד הידוע לי הוא דרך האב''א והאמ''א בלבד. |
|
||||
|
||||
הממממ...לפני כמה שנים הופיע האב"א ? |
|
||||
|
||||
לפי שכ"ג בתגובה 364266 היא, אב"א, די ותיקה בסביבה... |
|
||||
|
||||
זה לא בהכרח מינהור, שכן לא קבעתי תנאי שפה (לא חייב להיות מחסום פוטנציאל, לפחות לא לכל החלקיקים). יכול להיות שלכל אטום יש הסתברות (אפסית) להימצא במרחק חמישה מטרים ממיקומו הסביר והוא יגיע לשם גם ללא מינהור. |
|
||||
|
||||
יתירה מכך, התהליך לא חייב להיות קוונטי, יש גם סיכוי קלאסי (דיפוזיה וכולי) שחלקיק לא יהיה במקום הטיפוסי שלו. |
|
||||
|
||||
האינטרקציות בין חלקיקי החומר במוצק לא יאפשרו לחלקיקים לעבור ממקום אחד לאחר בצורה כזו. לצורך העניין, במכניקה קלאסית (גם סטטיסטית) גמל לעולם לא יעבור בקוף המחט, דיפוזיה לא תאפשר לו את זה בגלל שעבורו כגמל שלם (כאמור גוף קשיח בקירוב) החור הוא מחסום פוטנציאל (או אילוץ), לעומת זאת במכניקה קוונטית כל חלקיק בנפרד יכול לעבור בקוף המחט ו''להתחבר'' לגמל בצד השני. |
|
||||
|
||||
אבל ההסתברות לכך אפסית, כלומר משהו בסביבות 1 ל-10-בחזקת-20,000. כמו ההסתברות לשני אחים זהים גנטית שאינם תאומים זהים. למדתי פה כמה דברים היום. ומכיוון שאין סיכוי שאירוע כזה יתרחש במציאות, אז נחמד לבלות את שעות הפנאי במחקר קוונטי תיאורטי לגמרי במקום להזיע בג'ים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהחישוב לא נכון ובטח שהסיכוי הוא לא 1 חלקי 10 בחזקת 20,000-הסיכוי הוא כנראה הרבה יותר גדול -גם אם עדיין לא ריאלי. |
|
||||
|
||||
קהלת דווקא העביר שיעור בהסתברות מפורט בנושא: תגובה 364741 תגובה 364762 תגובה 364917 אני רק מסתמך על דעת גדולים. בטענות ומענות נא לפנות וזה... |
|
||||
|
||||
זה לא מספיק מפורט מכמה סיבות-כאשר מתבצע שיחלוף בין כרומוזומים לא מדובר על אירועים ב''ת ,ההפך,מעבר של מקטע אחד יכול להעלות באופן ניכר מאוד מעבר של מקטעים אחרים שמצויים לידו . כך שלא ניתן להתייחס לכל יחידה באופן נפרד -אלא יותר מדובר בשרשרת מרקוביאנית של אירועים כאשר הסיכוי להתרחשות אירוע אחד תלויה בסיכוי להתרחשות האירוע שקדם אליו. במובן הזה הסיכויים לאחים שאינם תאומים אך זהים הם הרבה יותר גבוהים גם אם לא ממשיים עדיין. |
|
||||
|
||||
מכיוון שהמנגנונים של השיחלוף לא ידועים לגמרי (אפילו לא בשמרים), ניסיתי לתקוף את הבעיה מזווית אחרת ולהביט בפיזור המלא של האוכלוסיה כהומוגני. באופן כללי למיטב ידיעתי, להוציא אזורים בהם מתערבים חלבונים מיוחדים, הסיכוי של כל נוקלאוטיד שבו תקרה רקומבינציה הוא שווה וב''ת בסביבתו, אולי למעט סביבתו המיידית (כתוצאה מקישור חלבונים לצורך רקומבינציה), כאשר המרחק הממוצע בין נוקלאוטידים שונים הוא בד''כ גדול מזה. כל רקומבינציה תגרור מעבר של כל הנוקלאוטידים עד הרקומבינציה הבאה, לכן על מנת לקבל זהות אנו צריכים לדרוש אותם אירועי רקומבינציה על אותם כרומוזומים על שני ההורים. אמנם כאן מדובר במספר קטן בהרבה של אירועים, אבל כל רקומבינציה יכולה להתרחש באופן ב''ת על כל הגנום, כלומר אנו מעלים שלושה מיליארד בחזקת מספר הרקומבינציות (חישוב מדוייק יותר יכלול את הרווח הזהה הממוצע בין נוקלאוטידים שונים). הדבר דורש חישוב מעמיק, אבל אני חושב שמתחייב שנקבל את אותה התוצאה (במידה ולא משמעות הדבר היא שאין באמת פיזור הומוגני באוכלוסיה). נקודה בעייתית אחרת שטרם נתקפה, היא האפשרות לתקלה במנגנון הרקומבינציה, אבל מכיוון שקיימים מספר מנגנונים כאלו אצל שני ההורים, הסיכוי לכך הוא די קטן (אם כי עדיין גדול כנראה מהסיכוי המדובר) |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה אתה צודק, אין סיכוי שישנם מספיק אירועי רקומבינציה כדי "לערבב את הקלפים" בצורה הוגנת. אפשר אולי לנסות להעריך ע"י לקיחת 300,000 (מספר הרווחים בין נוקלאוטידים לא זהים עבור הורים שאינם אחים) בחזקת מספר הרקומבינציות (בהזנחות קלות). |
|
||||
|
||||
דיפוזיה לא תאפשר לו זאת כגמל שלם, אבל ה*מחט* יכולה להתאדות ולהתחבר מחדש בהסתברות מסוימת. |
|
||||
|
||||
המחט לא יכולה לעשות את זה כל עוד רוקדים עליה המלאכים. |
|
||||
|
||||
המלאכים רוקדים כשהמוזות שותקות? |
|
||||
|
||||
כשהמזוזות שותקות. |
|
||||
|
||||
שתיקת המזוזות הכשרות נוכח היעדרות קוצו של י'(מהמחלקה היהודית בשב''כ) |
|
||||
|
||||
כשהמזוז שותק |
|
||||
|
||||
ואולי: קל לאייל להפיל מחט לקוף, מלעייל פיל בקוף מחט |
|
||||
|
||||
אפשר לקרוא לשוטר מקוף אבל לא לקרוא לשוטר קוף. |
|
||||
|
||||
תגובה 131876 |
|
||||
|
||||
מחט זה גוף קשיח, היא לא מתאדה בלי סיבה טובה. חוץ מזה אמרנו שעל הגמל לעבור בקוף המחט, כשם שעל ההר לבוא אל הנביא. |
|
||||
|
||||
מחט היא גוף קשיח, *בהסתברות גבוהה* היא לא מתאדה בלי סיבה טובה. אבל אנחנו מדברים פה על 10^2000 או משהו כזה, לא? אפילו הפרוטון פחות יציב מזה. |
|
||||
|
||||
אתה צודק מבחינה עובדתית, אני פשוט לא מכיר דרך (מה שלא אומר שאין) להכניס את זה למודל הקלאסי. |
|
||||
|
||||
לא שמעת על אונסגר-מחלוף(Onsager Machlup)? |
|
||||
|
||||
לא (לפחות עד עתה). |
|
||||
|
||||
בגדול, מה שזה אומר הוא שחלקיקים יכולים להמלט מפוטנציאל בעזרת ''דיפוזיה קלאסית'' גם אם מבחינה אנרגטית הם קשורים חזק. האפקט הוא נדיר וקורה משום שבמקרה יש רעש תרמי רגעי חזק במיוחד. המתמטיקה דומה במידה רבה למתמטיקה של המינהור הקוונטי. |
|
||||
|
||||
זה נכון שמקורו של הביטוי בצורת השערים בחומה? ששער צר היה נקרא "מחט," ומטרתו לחייב את הסוחרים לפרוק את הארגזים שתלויים משני צדי החמור או הגמל, לפני הכניסה לעיר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |