בתשובה לטליה שניידר, 26/01/06 19:50
אבל המחיר, המחיר 363874
אותו האלמוני • בתשובה לטליה שניידר יום ה', 26/1/2006, 21:46
הטענות שהועלו ע"י טליה שניידר:
1. הפרמקולטורה דורשת מעט שטח, אשר עליו יכולים לגדל החקלאים הרבה יותר.

לא ראיתי במאמר ביסוס לטענה הזו. לעומת זאת, חוקרים בכל העולם (וגם בארצנו הקטנטונת) משקיעים מאמצים רבים במחקר לשיפור הטכניקות החקלאיות, שיפור הזנים החקלאיים, ועוד. המחקר הזה מניב שיפור מתמיד של תעשיית החקלאות.

2. פרמקולטורה אינה דורשת הרבה ידיים עובדות

חקלאות דורשת הרבה ידיים עובדות. נקודה. הזית הוא אכן דוגמה גרועה. והוא אכן גם אינו הפרנסה העיקרית של רוב בעלי החלקות: אם אתם רוצים להתפרנס מחקלאות אתם צריכים להשקיע עבודה. אפשר להוריד את כמות העבודה ע"י הכנסת מיכון. אבל אז צריכים חלקות מספיק גדולות כדי להצדיק את ההשקעה במיכון.

3. שיטות חקלאות מודרניות הוכיחו את עצמן כבלתי יעילות לטווח הארוך בגלל:

3א. שימוש פזיז בדשנים כימיים

אין הבדל מהותי בין דשנים כימיים לבין זבל אורגני. גם עם שימוש פזיז בזבל אורגני אפשר לגרום נזקים רציניים. ההבדל הוא שאנחנו יודעים בדיוק מה הדשנים מכילים, ולא יודעים בדיוק איזה זבל יש בקומפוסט.

3ב. משמידי חרקים

אני לא מוכן לשתף חרקים ביבול שלי. אם לא משמידים חרקים הם משמידים יבולים. העסקת תאילנדים שיעברו בין הצמחים וילכדו את החרקים נשקלה אולם ירדה מהפרק לאחר שהתבררה כלא יעילה ;-) . יש גם מזיקים אחרים, כגון פטריות. יש גם סתם צמחים שצומחים במטעים צמחים ששותים מי השקיה יקרים ואם לא יושמדו, יהיה צורך להשתמש בכמות מים גדולה יותר.

הועלתה האפשרות להשתמש באויבים טבעיים במקום בחומרי הדברה. אל תזלזלו ביכולתם של האויבים הטבעיים: חומר ההדברה לא יגיע בכוחות עצמו מהשדה של החקלאאי אליכם (לא מרססים אף-פעם בזמן רוח). הצרעה שהוא שם שם נגד זבובים, יכולה להגיע אליכם לשכונה.

3ג. מונוקולטורה

מונוקולטורה: אחידות. במקרה של החקלאות: נוח לעבוד עם גידולים צפויים. גם לצרכנים האחידות נוחה מאוד. לכן נוח שכולם יהיו מאותו הזן ודומים ככל האפשר. לעומת זאת, זה אומר שאם מזיק הצליח למצוא נקודת חולשה אצל אחד, היא כנראה קיימת גם אצל כולם. זוהי אכן בעיה.

הפתרון המקובל כיום הוא לשמור על האחידות, אולם לקיים מגוון בזמן: להחליף את הזן פעם בכמה שנים. לכן צריכים כל הזמן להמשיך ולפתח זנים חדשים: הזנים הישנים "נשחקים" כל הזמן ע"י מזיקים. אולם "מאגר" הזנים החדשים אינו מאגר מתכלה.

נדרשת כאן השקעה ראשונית גבוהה יותר, אולם התוצאה הסופית טובה יותר.

3ד. מאז החל השימוש בשיטות אילו פרודוקטיביות הקרקע רק פחתה.

החקלאות המודרנית הצליחה להעלות את היבולים בצורה משמעותית ולהפטר מהרבה רעות חולות. חקלאי אחד היום מפיק אותה כמו תוצרת שהפיקו (להערכתי הגסה. למישהו יש מספרים יותר מדוייקים?) כמה עשרות לפני מאה וחמישים שנים. השיטות הללו כבר בשימוש במשך למעלה משני דורות ואני לא רואה את חוסר היעילות שמפניו מתריעים.

אין לי כרגע קישור לעובדות, אולם למיטב הבנתי היבולים ממשיכים לעלות. אני אנסה למצוא מספרים.

בשלב זה נמאס לי להתייחס לטענות ברצינות.
אבל המחיר, המחיר 363890
איכר נבער • בתשובה לאותו האלמוני יום ה', 26/1/2006, 22:19
תשובה לאותו האלמוני
1. הגדלת ההכנסה על ידי הגדלת כמות הפרי היוצאת מחלקה מסוימת תוך שימוש בתשומות גדולות, היא תפיסה חקלאית קונבנציונלית. לפי הפרמקלצ'ר אל תגדיל את השקעותיך כדי להגדיל את היבול, אלא הגדל את ניצול השטח. אם אתה מגדל זיתים (זן ברנע), אתה יכול להוציא כ- 10 טון זיתים בשנה לדונם. אם תגדל זנים פחות פוריים אבל יותר עמידים (סורי) היבול שלך יהיה נמוך יותר, אבל ההשקעה בשטח תקטן. לאורך השורות אתה יכול לגדל גידולי חורף (כרוביים, חסות, ירקות שורש), ובין השורות אפשר לגדל מספוא. התנובה לאותו שטח במצב זה גדולה יותר לא בגלל שיפור הזנים או הגדלת התשומות, אלא הודות למחשבה יצירתית וניצול נכון של השטח. מצב זה מקטין את הסיכון - ההשקעה נמוכה יותר, והתלות שלך המחיר של מוצר בודד (שמן זית) קטנה יותר.
2. חקלאות = עבודה קשה. בתכנון נכון של יחסי גומלין וניצול המצב הטבעי אפשר להקטין את השקעת העבודה. אם במקום להלחם בעשביה, נשחרר אווזים במטע, נחסוך עבודה ונרוויח בשר.
3.
3ב. מגיפות מתפשטות בקלות יותר באזורים צפופים - אם תפרק את המונוקולטורה ותיצור מטע מגוון תקטין את הפגיעה של המזיקים. אני אישית מעדיף לשלם מס חרקים ולא להרעיל את עצמי.
3ג. פיתוח הזנים החדשים מהווה סיכון לחקלאי. מטעי נשירים מוחלפים כל 15 שנה בגלל הזדקנות העצים (ניצול יתר). חלק מהמטעים מוחלפים בתדירות גבוהה יותר בגלל חוסר הצלחה של זנים. חלק מהזנים החדשים סובלים מבעיות שונות כמו עמידות והפריה דבר המצריך את החלפתם.
על הטעם של עגבניה כבר דיברנו ?
אבל המחיר, המחיר 363899
אותו האלמוני • בתשובה לאיכר נבער יום ה', 26/1/2006, 22:51
נניח לרגע שהשטח שעומד לרשותי גדול מספיק. וכן שאני מתעקש לגדל בו דווקא זיתים, אווזים, ירקות, ומספוא. איך יותר יעיל לי לגדל?

להפריד כמובן. כאשר אני אצטרך למסוק את הזיתים, אני אצטרך ממילא לכסות את כל מה שמתחת. כאשר ארצה לקצור את המספוא בצורה יעילה, לא ארצה למצוא בפנים חלקי ירקות.

אותו שילוב מגדיל לכאורה את הצפיפות אולם מעלה בהרבה את כמות העבודה הנדרשת ומונע אפשרויות מיכון. וכמוכן שים לב שהתנובה גם לא גדולה יותר כי אתה צריך להשתמש בגידולים לא אופטימליים ובשיטות לא אופטימליות.

לגבי התלות במוצר בודד: כך עובדת היום הכלכלה. לא רוצה להיות תלוי במוצר בודד? תגדל בשדות שלך גם כרוב וגם חסה ובצד תגדל לול אווזים קטן.

דרך אגב, אם תשחרר אווזים בשדה, יאכלו אותם שועלים ותנים. למעשה, ייתכן שמהסיבה הזו תהיה התנגדות לשימוש בטכניקה כזו מצד גורמים ירוקים בארץ.

פטריות הרסו יבולים שלמים עוד לפני החקלאות המודרנית. תקרא קצת על ההיסטוריה של אירלנד.

עצים במטעים מוחלפים כי הם לא מספיק טובים. כלומר: עדיף בנקודת זמן זו לספוג 3-4 שנים ללא פרי כדי להעלות את רמת היבולים ו/או להשיג תכונות רצויות יותר. כאמור, מפותחים כל הזמן זנים חדשים. לא בדיוק "ניצול יתר".
אבל המחיר, המחיר 363918
איכר נבער • בתשובה לאותו האלמוני יום ה', 26/1/2006, 23:54
תכנון נכון של השטח מנצל אותו לאורך השנה. מספוא אפשר לגדל בחורף (תלתן, בקיה, דגניים) בין השורות, ולאורך השורות ירקות. קציר ממוכן יעשה לאורך המרווחים ולא בין העצים, כך שאין חשש שתקצור ירקות. המסיק מתבצע בסתיו, אז הכל יבש אין מספוא ואין ירקות חורף. העבודה תתחלק על פני כל השנה כך שלא תצטרך להשקיע בעובדים זרים בעונה הבוערת, אלא תוכל לנצל את כח העבודה העצמי בעיבוד מתמשך לאורך השנה.
"גידולים לא אופטימליים ובשיטות לא אופטימליות." החקלאות המודרנית משתמשת בגידולים לא אופטימליים. הזנים החדשים נותנים יבול גדול אבל הם פגיעים מאוד והדרישות שלהם לדישון והשקיה גדולות מאוד. ריסוס כותניון במטע נשירים כל 10 ימים, זה לא בדיוק שיא היעילות והחסכנות.

לגבי האווזים - גדר רשת תמנע כניסה של תנים. מכיוון שמדובר בחלקות קטנות, התוספת השולית של עלות שידרוג הגדר נמוכה יחסית.

איזה יבולים הושמדו באירלנד ? האם היו אלו תפוחי אדמה מיובאים ?

אם השקעת בנטיעת מטע ואתה מתכנן 12 שנות קטיף (15 פחות 3 שנות עורלה), החלפת הזן אחרי 4 שנים, היא הפסד רציני. אם נטעת כרם זיתים, מזנים מקומיים, ההשקעה שלך נמוכה והיא מניבה תשואה לאורך תקופה ארוכה היכולה להמשך 300 שנה.
אבל המחיר, המחיר 363943
אותו האלמוני • בתשובה לאיכר נבער יום ו', 27/1/2006, 0:31
בקיצור, אם הטכניקות הללו היו כה יעילות, למה אף חקלאי כמעט לא משתמש בהן? חקלאים הרי רוצים להרוויח. הסיבה היא שהן לא ממש יותר יעילות. גם מגדלי ירקות אורגניים (שמגדלים ירקות יקרים יותר) לא ששים להשתמש באווזים.

מטעים כיום מתוכננים בקפדנות. אם יש אפשרות להמנע מהחלפה, לא מחליפים. אבל ציינתי שיש סיבות להחלפה גם מלבד פגיעות. אובדן פופולריות, לדוגמה.

לגבי תפוחי האדמה: http://he.wikipedia.org/wiki/רעב_תפוחי_האדמה_הגדול_ב...

שים לב שזו לא הפעם היחידה שבה הכמשון השמיד את יבול התפודים. תירוף של נסיבות גרם לכך שהשמדת היבול הזו גרמה לתוצאות קטסטרופליות.
אבל המחיר, המחיר 363970
ברקת • בתשובה לאותו האלמוני יום ו', 27/1/2006, 7:50
השאלה הראשונה שלך מתעתעת - מוצגת כאן פרדיגמה חדשה יחסית בחקלאות, המנסה לתפוס מקום ולדחוק פרדיגמות שליטות ‏1. השאלה "אם זה כל כך טוב, מדוע לא כולם משתמשים בזה", עיוורת לתהליך הפוליטי הכרוך בהחלפת פרדיגמה - כל פרדיגמה.

‏1 וזה לפני שבדקתי אם מתאים בכלל לטבע הפרמקלצ'ר לדחוק לגמרי את שיטת החקלאות הקיימת.
אבל המחיר, המחיר 363985
אותו האלמוני • בתשובה לברקת יום ו', 27/1/2006, 9:14
בהתחשב בכך שהמאמרים הראשונים על הגישה הזו הם מלפני יותר מחמישים שנים (משנת 1970), ושהיא מבוססת על גישות חקלאיות מסורתיות ידועות ומוכרות, אין כאן משהו מאוד חדשני.

על חקלאים במקומות רבים בעולם יש לחץ להתייעל. אם השיטה הזו היתה כה יעילה, כפי שאתה מציג אותה, היה לה כבר זמן להכנס לגידולים מסחריים.

בפועל, כדי לעמוד בתקנים המחמירים החדשים של אירופה וארה"ב למוצרי מזון יותר קל אם אתה גדול.
אבל המחיר, המחיר 363992
ברקת • בתשובה לאותו האלמוני יום ו', 27/1/2006, 9:57
מאז 1970 עברו חמישים שנה? ולא העירו אותי?

תיקון שולי נוסף - אני לא מציגת השיטה (ואתה מוזמן לפנות אלי בלשון נקבה, תודה).
אבל המחיר, המחיר 364008
אותו האלמוני • בתשובה לברקת יום ו', 27/1/2006, 10:50
סליחה. הייתי בטוח שאני משיב ל"איכר הנבער" אשר כינויו רומז שמומלץ לפנות אליו בלשון זכר. ותודה על התיקון (עוד 15 שנים זה יהיה חמישים. אבל מדובר הרי ממילא בטכנולוגיה שהיתה מוכרת היטב כבר בשנת תרפפ"ו ;-) )
אבל המחיר, המחיר 364084
ברקת • בתשובה לאותו האלמוני יום ו', 27/1/2006, 21:41
לי נראה שזו לא טכנולוגיה אלא מתודה. טכנולוגיה חדשה הרבה יותר קל לאמץ לעומת שיטת חשיבה.
אבל המחיר, המחיר 363984
איכר נבער • בתשובה לאותו האלמוני יום ו', 27/1/2006, 9:12
תודה על הדוגמה. תפוחי האדמה באירלנד היו גידול מיובא שהגיע לאירלנד 200 שנה קודם לכן. תפוחי האדמה היו גידול עיקרי, מונוקולטורה קיצונית ללא מחזור זרעים, מגוון אקולוגי בשדה וללא חלוקת סיכון. אם תגדל מגוון גידולים הסיכוי שתגיע למצב של אובדן כל היבולים נמוך מאוד. המצב באירלנד באותם שנים היה דוגמה הפוכה לגמרי לפרמקלצ'ר, המעודד מגוון. אם הם היו מרססים את הכימשון במנבגן, בשלב מסוים הפטריות היו מפתחות עמידות והפגיעה ביבולים הייתה נדחית אבל לא נבלמת.
אבל המחיר, המחיר 363989
אותו האלמוני • בתשובה לאיכר נבער יום ו', 27/1/2006, 9:38
כמובן שלא על כל השמדת יבול יש ערך בוויקיפדיה. רק על מקרים קיצוניים. אבל באופן כללי אם התוצרת היא תמיד מאיכות נמוכה ולפעמים נגועה בפטריות, היא פשוט לא תעמוד בתחרות.

ואם אתה משלם כל שנה ''מס פטריות'', תראה שלטווח הארוך זה לא משתלם.
אבל המחיר, המחיר 364055
איכר נבער • בתשובה לאותו האלמוני יום ו', 27/1/2006, 15:16
מס הפטריות שלי לא הולך לפח כמו במטע קונבנציונלי אלא משמש כמזון לבעלי חיים. במשק מגוון ניתן למצוא שימוש נרחב לתוצרת כך שהפחת קטן יותר. כותבת המאמר מתייחסת לנקודה זו. דרך אגב, הודות ליבולים הגדולים שהיו בקיץ האחרון בעלי החיים שלי שבעו אפרסקים, נקטרינות ותפוחים שלא נקטפו בגלל מחיר שוק נמוך. האם זה משתלם בטווח הארוך ?

לגבי נגיעות במחלות - זנים מקומיים מתפתחים בתהליך ברירה לאורך שנים רבות ולכן הם מותאמים לפגעים המקומיים. עז בלאדי עמידה בתנאי הארץ יותר מעז זאנן מיובאת. אם אתה חושש ממס פטריות, עבור לזנים מותאמים המבוססים על זנים מקומיים.
אבל המחיר, המחיר 363991
אותו האלמוני • בתשובה לאותו האלמוני יום ו', 27/1/2006, 9:49
ואם כבר הזכרתי את ויקיפדיה: הערך על פרמקולטורה בויקיפדיה העברית נמצא בקטגוריית הערכים הזקוקים לשכתוב.
אבל המחיר, המחיר 363967
איציק ש. • בתשובה לאיכר נבער יום ו', 27/1/2006, 7:42
מה פירוש ההעמדה של כרם זיתים מול מטע? אתה חושב שבישראל צריכים להיות רק זיתים? ליבא תפוחים ופירות אחרים מאירופה?
חיטה מארה"ב?
אבל המחיר, המחיר 363983
איכר נבער • בתשובה לאיציק ש. יום ו', 27/1/2006, 9:04
כרם זיתים הוא רק דוגמה לגידול ארוך טווח. מטעי נשירים הם קצרי טווח בגלל הגידול האינטנסיבי ולא בגלל אופי העצים. ברמת הגולן יש בוסתנים סוריים נטושים בהם ניתן למצוא עצי פרי זקנים שעדיין מניבים. גידול נכון הכולל בחירת זנים מתאימים, טיוב הקרקע ושמירתה יכולים להתאים גם לעצי פרי, ירקות ודגניים. היבול יהיה נמוך יותר אבל הרווח ימשך תקופה ארוכה יותר.
אבל המחיר, המחיר 363987
אותו האלמוני • בתשובה לאיכר נבער יום ו', 27/1/2006, 9:24
אני חוזר ואומר שהחלפת הגידולים אינה בהכרח בגלל שהעץ הקודם אינו טוב.

ואם כבר מזכירים את רמת הגולן, הרי שדווקא ,הרי שדווקא תושבי צפון רמת הגולן ההררית לא ממש מתרשמים מדבריך ונוטעים תפוחים ואגסים בכל מקום שאליו טרקטור יכול (איכשהו) להגיע. להבדיל מאנשי הזיתים, הם חקלאים במשרה מלאה ומשקיעים בגידול שדורש יותר עבודה אולם נמכר יותר טוב.

אגב, מאוד ייתכן שעוד 20 שנים מחירי התפוחים לא יהיו כ"כ טובים, או שתקום להם תחרות חדשה. ר' המקרה של כל הפרדסים בשרון. לכן השקעה בעץ שמחזיק 2000 שנים אינה בהכרח משתלמת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות