|
||||
|
||||
בקיצור, אם הטכניקות הללו היו כה יעילות, למה אף חקלאי כמעט לא משתמש בהן? חקלאים הרי רוצים להרוויח. הסיבה היא שהן לא ממש יותר יעילות. גם מגדלי ירקות אורגניים (שמגדלים ירקות יקרים יותר) לא ששים להשתמש באווזים. מטעים כיום מתוכננים בקפדנות. אם יש אפשרות להמנע מהחלפה, לא מחליפים. אבל ציינתי שיש סיבות להחלפה גם מלבד פגיעות. אובדן פופולריות, לדוגמה. לגבי תפוחי האדמה: http://he.wikipedia.org/wiki/רעב_תפוחי_האדמה_הגדול_ב... שים לב שזו לא הפעם היחידה שבה הכמשון השמיד את יבול התפודים. תירוף של נסיבות גרם לכך שהשמדת היבול הזו גרמה לתוצאות קטסטרופליות. |
|
||||
|
||||
השאלה הראשונה שלך מתעתעת - מוצגת כאן פרדיגמה חדשה יחסית בחקלאות, המנסה לתפוס מקום ולדחוק פרדיגמות שליטות 1. השאלה "אם זה כל כך טוב, מדוע לא כולם משתמשים בזה", עיוורת לתהליך הפוליטי הכרוך בהחלפת פרדיגמה - כל פרדיגמה. 1 וזה לפני שבדקתי אם מתאים בכלל לטבע הפרמקלצ'ר לדחוק לגמרי את שיטת החקלאות הקיימת. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בכך שהמאמרים הראשונים על הגישה הזו הם מלפני יותר מחמישים שנים (משנת 1970), ושהיא מבוססת על גישות חקלאיות מסורתיות ידועות ומוכרות, אין כאן משהו מאוד חדשני. על חקלאים במקומות רבים בעולם יש לחץ להתייעל. אם השיטה הזו היתה כה יעילה, כפי שאתה מציג אותה, היה לה כבר זמן להכנס לגידולים מסחריים. בפועל, כדי לעמוד בתקנים המחמירים החדשים של אירופה וארה"ב למוצרי מזון יותר קל אם אתה גדול. |
|
||||
|
||||
מאז 1970 עברו חמישים שנה? ולא העירו אותי? תיקון שולי נוסף - אני לא מציגת השיטה (ואתה מוזמן לפנות אלי בלשון נקבה, תודה). |
|
||||
|
||||
סליחה. הייתי בטוח שאני משיב ל"איכר הנבער" אשר כינויו רומז שמומלץ לפנות אליו בלשון זכר. ותודה על התיקון (עוד 15 שנים זה יהיה חמישים. אבל מדובר הרי ממילא בטכנולוגיה שהיתה מוכרת היטב כבר בשנת תרפפ"ו ;-) ) |
|
||||
|
||||
לי נראה שזו לא טכנולוגיה אלא מתודה. טכנולוגיה חדשה הרבה יותר קל לאמץ לעומת שיטת חשיבה. |
|
||||
|
||||
תודה על הדוגמה. תפוחי האדמה באירלנד היו גידול מיובא שהגיע לאירלנד 200 שנה קודם לכן. תפוחי האדמה היו גידול עיקרי, מונוקולטורה קיצונית ללא מחזור זרעים, מגוון אקולוגי בשדה וללא חלוקת סיכון. אם תגדל מגוון גידולים הסיכוי שתגיע למצב של אובדן כל היבולים נמוך מאוד. המצב באירלנד באותם שנים היה דוגמה הפוכה לגמרי לפרמקלצ'ר, המעודד מגוון. אם הם היו מרססים את הכימשון במנבגן, בשלב מסוים הפטריות היו מפתחות עמידות והפגיעה ביבולים הייתה נדחית אבל לא נבלמת. |
|
||||
|
||||
כמובן שלא על כל השמדת יבול יש ערך בוויקיפדיה. רק על מקרים קיצוניים. אבל באופן כללי אם התוצרת היא תמיד מאיכות נמוכה ולפעמים נגועה בפטריות, היא פשוט לא תעמוד בתחרות. ואם אתה משלם כל שנה ''מס פטריות'', תראה שלטווח הארוך זה לא משתלם. |
|
||||
|
||||
מס הפטריות שלי לא הולך לפח כמו במטע קונבנציונלי אלא משמש כמזון לבעלי חיים. במשק מגוון ניתן למצוא שימוש נרחב לתוצרת כך שהפחת קטן יותר. כותבת המאמר מתייחסת לנקודה זו. דרך אגב, הודות ליבולים הגדולים שהיו בקיץ האחרון בעלי החיים שלי שבעו אפרסקים, נקטרינות ותפוחים שלא נקטפו בגלל מחיר שוק נמוך. האם זה משתלם בטווח הארוך ? לגבי נגיעות במחלות - זנים מקומיים מתפתחים בתהליך ברירה לאורך שנים רבות ולכן הם מותאמים לפגעים המקומיים. עז בלאדי עמידה בתנאי הארץ יותר מעז זאנן מיובאת. אם אתה חושש ממס פטריות, עבור לזנים מותאמים המבוססים על זנים מקומיים. |
|
||||
|
||||
ואם כבר הזכרתי את ויקיפדיה: הערך על פרמקולטורה בויקיפדיה העברית נמצא בקטגוריית הערכים הזקוקים לשכתוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |