בתשובה להיושב על הגדר, 26/01/06 10:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
המחיר הוא מרכיב חשוב. החקלאי המודרני עומל, משקיע תשומות חיצוניות, קוטף... ומפסיד. כשיש יבולים נמוכים אין הכנסה וכשיש יבולים גבוהים אין מחיר. פרמקלצ'ר לא מטיפה לחזרה לאת מכוש, טוריה וקילשון, ואנשי פרמקלצ'ר לא שורפים טרקטורים בכיכרות. הרעיון הוא להתייעל. לא להגדיל את התשואות על ידי הגדלת התשומות אלא ניצול טוב יותר של התשומות הפנימיות. השטח החקלאי הנחוץ כדי להאכיל את כל גוש דן בשיטות של פרמקלצ'ר קטן מהשטח החקלאי הנחוץ למטרה זו בחקלאות קונבנציונאלית. פרמקלצ'ר מפיקה את המירב מכל שטח בלי לפגוע בקרקע. למשל הגדלת מגוון הצומח על שטח נתון תגדיל את התשואות מהשטח, תקטין את השימוש בחומרי הדברה, דשנים ומיכון, והחקלאי לא יפסיד. וגם לא יהיה תלוי במיכון. אגב המחיר שמשלמים עבור תוצרת חקלאית קונבנציונאלית אינו רק מחיר עגבניה בשוק. אוכלי אותה עגבניה משלמים גם עבור טיהור המים שהזדהמו מחןמרי הדברה ודשנים, וישלמו עבור הטיפולים הרפואיים כשגופם ינזק מאותם רעלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבינה, ההתמחות והתעשייתיות בחקלאות המערבית המודרנית מאפשרת לפעול ב"סרט נע", בצורה שנראית (לפחות על פניה) יעילה יותר. קל יותר על פי שיטה זו, לקטוף, לארוז ולשנע 1,000 תפוזים באותה צורה, מאשר לארוז ולשנע 200 תפוזים, 150 פומלות, 300 צמחי בזיליקום, והשאר - תירס (הצירוף - מדמיוני הקודח בלבד). נקודה נגזרת - על פניו זול יותר לשלם לפועל חקלאי שכל היום אורז תפוזים באותה תנועה, מאשר ללמד אותו 5 שיטות אריזה שונות של צמחים שונים (שלא לדבר על הגידול שלהם והטיפול בהם). הדרך השנייה דורשת השקעה גבוהה יותר בהכשרת עובדים ותעריף שעת עבודה גבוה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרמקלצ'ר פחות כלכלית מחקלאות מתועשת, ואין על כך וויכוח. היא גם דורשת יותר עבודה, וגם על כך אין ויכוח. לעומת זאת, אם מודדים את הכדאיות בפרמטרים לא כלכליים (או לפחות לא כלכליים טהורים), היא לעיתים עדיפה ויעילה יותר. השטח הדרוש לגידול קטן יותר עקב עירוב גידולים, כמות המים הנצרכת קטנה יותר, אין שימוש בדשנים (למעט קומפוסט), וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמישהו מספר לכם שדשנים מרעילים את הצמח, זהו אות שיש כאן מישהו שלא ממש מכיר את המצב. דשנים מוסיפים חומרי מזון לצמח. חומרים אילו חסרים לקרקע. אין שוני מהותי בין זיבול בזבל אורגני לבין דישון בדשן (ויש תופעות לוואי דומות לשימוש לא נבון בשני הסוגים). גם שימוש מושכל בחומרי הדברה (שמתפרקים בזמן) חוסך הרבה ימי עבודה (=כסף) ולא מסוכן. אם תטען שאפשר להשיג את אותן תוצאות בעזרת הדברה ביולוגית, הרי שגם הדברה ביולוגית היא משחק מסוכן עם הטבע ויכולות להיות לה תוצאות מאוד לא צפויות. חקלאים היום מבינים היטב את הצורך להתייעל כדי לשרוד. ואגב, בד"כ התוצאה היא גם הכנסת עבודה תאילנדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו אלמוני דשנים: דשן כימי מיועד למטרה אחת - הזנת הגידול הספציפי לשם הגדלת היבולים. דישון כימי ניתן על ידי השקיה ומכיוון שהוא מומס במים הוא גם נשטף. רוב הדישון הכימי ניתן בעונת הקיץ, מכיוון שבעונה זו משקים את הגידולים ונוח לדשן. הבעיות הסביבתיות הנגרמות מדישון כימי הם: 1. שטיפה למי התהום, המלחתם ושינוי בהרכבם. 2. המלחת הקרקע - המים מתאדים (קיץ ישראלי) והמלחים נותרים על פני הקרקע. בעיית המלחת קרקעות נפוצה יותר במדינות מדבריות כמו עירק ומצריים ופחות בישראל הודות לגשמי החורף השוטפים את המלחים. בחקלאות אורגנית בכלל ובפרמקלצ'ר בפרט לא מטפלים בגידול יחיד אלא משפרים את מצב הקרקע. יותר עבודה לטווח קצר אבל חסכון בטיפול בקרקע בטווח הארוך. חומרי הדברה: אשרייך, אתה יכול לאכול ירקות בשלווה. חומרי ההדברה משתייכים למספר קבוצות חלקם רעילות יותר וחלקם פחות. הזרחנים האורגניים לדוגמה הם גזי עצבים שעדיין לא נמצאו בעירק אבל נמצאים בכל מחסן חקלאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם קוטלי חרקים יש כמעט בכל בית. אני אישית לא נוהג לשים אותם בסלט, אבל כמה מחברי הטובים ביותר משתמשים בהם נגד תיקנים ונמלים בביתם הפרטי, רחמנא לצלן! אתה צריך להשתמש בהם בזהירות. היצרן כותב הוראות. הוא הדין בחומרי הדברה. לגבי דשנים: לא רלוונטי לארץ, אלא אם כן אתה שופך עודפי דשנים. אבל אם אתה שופך עודפי דשנים אתה ממילא בזבזן ולא זהיר. בכל מקרה, השיטות שאתה מתאר פשוט לא רלונטיות לגידולים בסיסיים כגון חיטה ואורז. הם בנויים למשק ביתי קטן שיספק תצרוכת של משפחה אחת במשך יום אחד בשבוע במקרה הטוב. זה לא עובד בצורה יעילה בקנה מידה גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נתקלת בתיקנים אתה בוודאי יודע שעמידותם ראויה לציון. התיקנים מפתחים עמידות במהירות לכל חומר היוצא לשוק. גם פרעושים וקרציות נהנים מתכונה זו. חומרי ההדברה הנהוגים בחקלאות משתנים כל הזמן, וחומרים קשים יותר ויותר נכנסים לשימוש בגלל העמידות של המזיקים. אתה, דרך אגב, סתם צובר חומרים מסרטנים ברקמות השומן של גופך בלי להנות מפיתוח עמידות. דשנים - מאוד רלוונטי לארץ. במקורות הדן ניתן למצוא ניטראטים וניטריטים שמקורם בדשנים כימיים מהמטעים בסביבה. גם אורז וחיטה ניתן לגדל ביחידות קטנות יחסית. במקרה הזה לגודל החלקה יש משמעות. במצריים בה חלקות החיטה קטנים יחסית, היבול גדול מאוד בהשוואה לארצות הברית בה חלות החיטה גדולות מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שטענתי הוא בסה"כ שלא צריך לפחוד מחומרי הדברה רק משום שהם מסוגלים להרוג. אחרת גם חומרי ההדברה הביתיים היו אסורים בשימוש. למיטב ידיעתי המקור העיקרי לעודפי החנקות בכנרת הוא עדיין ביובים (לדוגמה של רפתות) שלא מטופלים כמו שצריך. אם גידול החיטה במצריים כ"כ יעיל, איך ייתכן שארה"ב מייצאת למצריים חיטה ולא להפך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומרי הדברה מסוגלים להרוג, הורגים ואף גורמים לחקלאים, תאילנדים ולצרכנים. עודפי החנקות בכנרת מגיעים ממקורות שונים בינהם שימוש בדשנים באגן הכנרת. גם שאריות חומרי הדברה מגיעים למי הירדן והכנרת. צפיפות האוכלוסיה במצריים גבוהה מזו של ארצות הברית, האקלים צחיח יותר והשטחים החקלאיים קטנים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טוען שכל הרעה הזאת - חקלאים, תאילנדים ואפילו צרכנים - נובעת מחומרי הדברה?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה טעות. חסרה שם המילה ''נזק''. חומרי ההדברה גורמים נזק לחקלאים, צרכנים ולעובדים התאילנדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין יבול החיטה, אני מניח שאתה מתכוון לתפוקה פר יחידת שטח. ובכן, ויקיפדיה חולקת עליך: http://en.wikipedia.org/wiki/Agricultural#Crop_impro...
South American average wheat yields are around 2 t/ha, African under 1 t/ha, Egypt and Arabia up to 3.5 to 4 t/ha with irrigation. In contrast, the average wheat yield in countries such as France is over 8 t/ha. Higher yields are due to improvements in genetics, as well as use of intensive farming techniques (use of fertilizers, chemical pest control, growth control to avoid lodging). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יבול החיטה בצרפת גבוה, והשטחים לא גדולים כמו בארצות הברית. נתתי את ארצות הברית כדוגמה כדי להראות שאין בהכרח יחס ישר בין גודל החלקות לרמת היבולים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין דשן כימי לזבל אורגני הוא כמו ההבדל בין חלב אם למטרנה. העובדה שיודעים מה בדיוק מטרנה מכילה לא עושה אותה טובה יותר למאכל תינוקות. תופעות לוואי לשימוש לא נבון בקומפוסט ??? כוון אותי. התייעלות ? פרמקלצ'ר היא ההתייעלות. היא מנצלת טוב יותר את הקרקע ואת המשאבים הכספיים. למיטב ידיעתי תאילנדים עולים כסף וכך גם ריסוסים ודשנים כימיים (הרבה יותר מקומפוסט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך קל לעשות קומפוסט טוב מאוזן ואפקטיבי, עם או בלי תולעים! קומפוסט רע יכול לגרום לשלל נזקים לטווחים שונים- מהחמצת הקרקע , המלחת הקרקע , הפרת היחס C/N ועד הפצת מחלות צמחים . שלא תביני לא נכון, אני מאוד בעד, ומחזיק מתקן קומפוסט פעיל בגינה ,אבל אכן יש סיכונים... גילוי נאות- בעברי הייתי אגרונום כיום הגינה היא רק תחביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתה עובד בגני התמנון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |