בתשובה לייחודיות עירומה, 14/01/06 13:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(יכול להיות שאני חוזר על דברים שנכתבו במורד הפתיל). כפי שהשבתי למעלה, מטרת הסקירה ההיסטורית היתה לשים את הדיון במסגרת תרבותית אותה אנחנו מכירים. כמובן שרעיונות של בקר אמורים להיות אוניברסליים, אבל אני לא יודע אם מישהו בדק מה קורה בתרבויות אחרות. נשמע לי סביר שחרדות החיים יכולות לנבוע מדברים שונים, אחד מהם הוא המוות. השאלה היא כיצד אנחנו מגיעים למצב בו יש לנו חרדה קיומית. האם זה משהו בעל סממנים ביולוגיים-תורשתיים או אולי זה משהו שילדים לומדים תוך כדי ההתפתחות שלהם (שזו הדרך אנושית לתורשה)? בכל מיקרה, די ברור שלפחות כדי לדבר על התופעה הזו האדם צריך להיותת בעל נסיון חיים מסוים, בעל יכולת מחשבה מופשטת וכו', ולכן אולי תינוקות וילדים לא חשים חרדה ואימה כזו (אלא אם הם וודי אלן בסרט "קח את הכסף וברח"). יכול להיות שצריך לטפס בסולם התפתחותי כלשהו, או כדי לפתח הכרת האימה או כדי להכיר בקיומה. סולם כזה הוא למשל שלבי ההתפתחות עפ"י אריקסון בו עוברים מאמונה בסיסית דרך אוטונומיה, יזמה ואשמה, ודרך זהות עצמית של בת הנעורים. מכיוון שזהות עצמית היא תוצר תלוי חברה, אולי זה השלב בו אותה אימת המוות עשויה להתחיל להשפיע עלינו. (אלה היו סתם הרהורים בקול ואין לי שמץ מושג אם אפשר בכלל לבדוק את זה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאפשר לבדוק אותן, אבל כמובן ששווה לבחון תופעות ולפרשן גם באור הזה. הייתה הרגשה של חוסר מתודולוגי בבקרה על הניסויים שהוצגו. האם למשל הציגו לאנשים דעה קיצונית על מדינת אויב (למשל, יש למחוק את צפ' קוריאה/אירן מעל פני האדמה... ,מוסלמים הם רעים מטבעם וכו') אחרי שדיברו איתם על מוות? או להציג נושא מזעזע אחר ולשאול אחריו את אותן שאלות. ואפילו אז, השאלה היא מה משמעות הממצא. אולי ימצאו שמחשבה על המוות גורמת להרגשת אחווה בינלאומית ואולי שהיא פשוט מקצינה דעות בסיסיות פרטיות. בכל מקרה, לא שמתי לב שיש ביקורות מסוג כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הביקורת המתודולוגית. מה זותומרת "הקצנה של דעות פרטיות?" שתי קבוצות נבחנים קוראות אותו שאלון, האחת נחשפת למחשבות על מוות והשניה על נושא נייטרלי. התוצאות מראות על הבדלים בהערכת הביקורת על המדינה שלהם. ישנה ביקורת אחרת, מהותית יותר על התאוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר מרתק. מצטרפת לתודות.:) הניסויים האמריקאיים משונים גם בעיניי. מעניין באיזו תקופה הם נעשו. אתה יודע? זה משהו מהזמן האחרון? וכפי שאמר כאן כבר מישהו, ילדים הרבה פעמים מפחדים ממוות. בעיקר ממות הוריהם, אבל גם ממותם הם. לכן קשה לי להאמין שזה דורש סולם התפתחותי מעבר למה שעוברים עד גיל 5-6 נאמר. זה ודאי נכון עוד יותר לילדים שנתקלים בגיל צעיר במוות של אדם קרוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא הבנתי מה משונה בניסויים האלה, זה שהם אמריקאים? כפי שציינתי, ניסויים נערכו בכל העולם, כולל ישראל, משנות השמונים-תשעים של המאה שעברה, ואילך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי מתי הם נעשו משום שנראה לי סביר שיהיה הבדל בתוצאות בין תקופות של איום חיצוני (למשל - בארה"ב אחרי נפילת התאומים ובארץ רוב הזמן, במיוחד בתקופות של אינתיפאדה) לבין תקופות שלוות יחסית. מה שמשונה במחקרים האמריקאיים איננו קשור לאמריקניותם אלא לזה שאם הם נעשו בתקופת קלינטון, למשל, מוזר בעיניי שהתוצאות היו מובהקות. וגם: שאלה גדולה היא לאיזה סוג של מחשבות על מוות הם נחשפים. יש להניח שכדי להשיג את התוצאות שהושגו, הכיוון הוא של מוות בידי אויב, במלחמה או בפיגוע. הרי אם היה מדובר על מקרי מוות שכיחים פי כמה - ממחלה או תאונה, למשל - ייתכן מאוד שהיו מגיעים אפילו לתוצאות הפוכות. ראה בארץ, סל התרופות בתקופת נתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתתי דוגמאות במאמר (1) ביקשו מהם לכתוב פיסקה קצרה בה הם מדמיינים את מותם או, (2) עצרו אנשים ברחוב מול בית לוויות (בחו"ל בתי לוויות נמצאים ברחובה של עיר, לא כמו בישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין בית הלוויות דיברת על הפגנה בעניין עובדים זרים, לא? ואם ה"מחשבות על מוות" הופיעו סתם בצורת הצורך לדמיין את מותך, אז ממש לא מובן לי איך הגיעו לתוצאות שהגיעו אליהן - אלא אם כן המחקרים נערכו ממש בסמוך לאיום חיצוני מסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. עצרו אנשים ברחוב מאה מטר לפני בית הלויות וממש לפניו. שאלו אותם מה דעתם על החוק החדש ועד כמה הם מעריכים את התמיכה הציבורית בדעה שלהם. לפי הסקרים הרגילים, ההמתנגדים לחוק היו *מיעוט* בציבור, וכשהם נישאלו ליד בית הלויות, הם נטו להעריך שיש *רוב* בציבור שתומך בעמדה שלהם. ההערכה של מי שנישאל במרחק מבית הלויות תאמה את הסקרים הכלליים. בית הלויות שימש כאמצעי לחשוף את הנישאלים למוות, אפילו אם זאת לא היו מודעים לחשיפה הזו (אם סוקרים אותך ברחוב, האם תתחיל לבדוק איזה בתי עסק נמצאים בסביבה לפני שתענה?) אני לא רואה קשר בין ניסוי שנעשה במעבדה לבין איום חיצוני מסיבי (אם כי ישנם נתונים שנאספו בסמוך לארועי 911 או להתרסקות מעבורת החלל). התקבלו תוצאות שונות מאנשים שקראו או כתבו דבר מה על מוות לעומת מי שכתב/קרא על נושא נייטרלי. הסיבה היא ההנחת על ההשפעה הלא מודעת של [ידיעת] המוות על הפעולות והמחשבות שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו - שתודעת המוות *כמובן* משפיעה עלינו, לדעתי לפחות. גם, אפילו בד"כ, באופן לא מודע. אבל בתקופה שבה אנשים עסוקים במיוחד בחשש ממוות בפיגוע/מלחמה/עובדים זרים (בעיות פרנסה) וכיו"ב עניינים הקשורים באויבים מבחוץ - הגיוני שהתוצאות יראו "התלכדות" עם הקבוצה המובחנת שלהם (עם, מדינה וכדו'). לעומת זאת, אם החשיפה היא למחשבות על מוות מזקנה, מחלה וכיו"ב - אני הייתי מצפה שה"התלכדות" תופיע רק ביחס לחברה המיידית שלהם, משפחה, חמולה, חברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניראה שאני לוקה בכושר ההסבר שלי. אם יש מצב לחץ חיצוני, הוא אמור להשפיע על *כולם*. אבל, אם אתה סוקר אנשים ברחוב ומקבל *תוצאות שונות* עפ"י מיקום הסוקר (בית הלוויות), הרי שזה תומך בהנחה שישנה השפעה לחשיפה למחשבות [לא מודעות במקרה הזה]. מה עוד שניסוי כזה לא עומד בפני עצמו אלא הוא חלק מקונסטלציה ניסויית. (חוצמזה, איזה עניני מלחמה/פיגועים היו באותן שנים בגרמניה, או בסקוטלנד מהניסוי האחר שתיארתי?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהליקוי הוא בכושר ההסבר *שלי*. כפי שאמרתי, למחשבות על המוות יש ודאי השפעה, מודעת או לא מודעת. זה ממש לא מפתיע. השאלה היא מה *כיוון* ההשפעה. ומה שאותי מפתיע הוא שמחשבות על מוות באשר הוא - לאו דווקא ברצח/הריגה, דוחפות להתלכדות לאומית ולשנאת הזר. הקשר לא ברור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם מוות אלים שנגרם מהתנגשות עם בני שבט שכן היה נפוץ במידה מספקת כדי להסביר את הקישור. מעניין, אגב, היה לעשות אותו ניסוי ליד כלובי החיות הטורפות בגן חיות ולהשוות את התוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו דרגת רצינות היית מסווג את תגובתך זו בסולם 1-10? (שמתי לב שהבחנתי בין ציניות סתם לכזו שקודמת לה ר' התעמעמה מאוד לאחרונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום ציניות לא היתה כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ. אשר יגורתי בא לי. תגובה רצינית מחייבת רצינות בתגובה. ובכן: ההיגיון שלך נשמע משכנע על פני הדברים, אבל כשחושבים על אנשים רבים שמשנים את קבוצות ההזדהות וקבוצות ההתייחסות שלהם במשך שנותיהם הקצרות שלהם עצמם, זה בכל זאת מוזר לקשר התנהגויות מסוג זה שבניסויים לגנים או ממים מימים קצת רחוקים יותר, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו קשור, אולי: http://www.upenn.edu/pennnews/article.php?id=902 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזהר מלהיות החלטי. י. אורן התעורר משנת החורף שלו והוא אורב לטרף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נורא. אני מאוד לא החלטית ביחס להחלטיות שלי.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר בטחון אני כבר מחפש ידידים לגרומינג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, קוד'ם רציתי לומר "קשור וגרום", רק שבעברית זה קצת מבלבל. יש למישהו מלה עברית לזה? אולי פרווב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפלול (שילוב של טיפול ושל טפיל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טפלל לי ואטפלל לך. הולך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דטפללת יטפללונך, ומטפלליך יטופללון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מוכר. זה מטפליטא קומי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן מצוות טפילין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם3, אפשר "חתינות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. בעצם מניפולציה זה ''תפלול'', לא ''טפלול''. אולי עדיין יש תקומה לטפלולך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עפ"י רב מלים: טִפְלוּל שֵם ז' החלופה העברית למָנִיפּוּלַצְיָה . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפתיע. ממתי אתה שואל דעת רבנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
grooming. טיפלול הוא תחדיש שהצעתי, אבל אני רואה עכשיו שזאת המילה העברית למניפולציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. אולי טיפוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפוח זה קצת רחב מדי לטעמי, אבל קבל טפיחה על השכם בכל זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיפוח מסוג ספציפי, מעין קרצוף פרווה הדדי של בבונים. נניח טיפורווח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באנגלית, גם כשאתה מתגלח ולובש בגדי ערב זה grooming. למשל http://www.groominglounge.com/ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 365235 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה גם ''פירכוס.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את זה תנסה בעצמך. תזזיתי מדי בשבילי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שידעת גם קודם שזה מניפולציה. אבל זה ברור שהבבונה השכולה שמדובר בה עשתה מניפולציה רצינית על ''חברתה'' הפרולטרית, שהרי לולא האבל היא לא הייתה שמה עליה כלל - אפילו לא טלף אחת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם כל grooming הוא גם מניפולציה חברתית, אלא ששוב אנחנו מפספסים את המשמעות המדוייקת שלו (כמו ב"טיפוח"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאידך גיסא, בעצם2, גם באנגלית הגרומינג הוא בדיוק אותה מלה לטיפוח - שמשם זה בא, כמובן. בקיצור, ציפלוח. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |