 |
|
 |
||
|
||||
 |
שלומית יקרה. צר לי לנפץ לך את אשליית הפמיניזם הבועתית שלך, אך עיתון "לאישה" נהג לפרסם בכל גיליון לקראת סופו 3 מדורים קבועים, שאני כילדה סקרנית בשנות ה-80 (שלא נתקלה בעיתון בבית אלא אצל חברות / רופא השיניים) נהגתי לדפדף לשם בשקיקה. הראשון היה סיפורים מהחיים של העו"ד המכובד (?!) צבי לידסקי שכלל סיפורי זימה עם מילים גסות כמו: זיון, אורגזמה, איבר (ר"ל או לא, משם קיבלנו את השכלתנו טרום שיעורי חינוך מיני והיינו בטוחות שמנשיקה סוערת מספיק נכנסים להריון), השלישי היה לוח מודעות זימה שפירסם מכוני ליווי וזונות צמרת והשני היה מדור שנקרא "סיפורים מהעולם" וכלל תמונות של יפיפיות בעירום חלקי (ולעיתים רחוקות גם מלא) על מנת שנדע איך *לא* להראות כמו אמא ואיך צריכה להתנהג אשת הקריירה המודרנית. הרי היה זה העידן הפמיניסטי שבו נשים שרצו קריירה הבינו עד מהרה שעליהן לטפח אותה בנוסף לטיפוח הבית הילדים והבעל ואם לא יהיו כוסיות מהממות עם ציצים זקורים (מעולם לא ראיתי שם ציצים נפולים) בעלן לא ירצה אותן ואז תיוותרנה לבד ואנה הן באות? עניין היבוא האישי נותר בעינו גם בתקופת "אסקימו לימון" (שקדמה קצת לדעתי) ואם תשימי לב, כל הבחורות המתפשטות הן בעלי טקסט דל מאוד ולמעשה מדובבות. מדובר היה בדוגמניות זרות שהגיעו לשזוף את עיני המקומיים. כך גם דנוטה - שחקנית הרכש הגרמניה בסרטי יהודה ברקן ודומותיה. מאוחר יותר, רכשה גליה אלבין את עיתון מוניטין וביקשה להפוך אותו ל"מוניטין פנטהאוז". זאת בעזרת יפיפיות מקומיות דווקא. הרעיון היה מוצלח, כך גם הגיליון הראשון אך העיתון גווע מהר מאוד. אני מצרה על גישתך התוקפנית ללא בדיקה מוקדמת. (דובי, אני מתנצלת, הספריה הלאומית היא אמנם מרחק הליכה ממני ואני מומחית במיקרו פילמים אך בשל התחייבויות קודמות לא אוכל לעשות את החיפוש במהרה). וטיפ אחרון שלומית - היום הפמיניזם גווע. כדאי לך לשקול את הפוסט פמיניזם. על רגל אחת מאוד - 1. חזיות עולות הרבה כסף, למה לשרוף. 2. האם באמת תעמדי ותחליפי גלגל כשאת יכולה להעזר בקסמייך הנשיים ולגרום לבחור להרגיש גבר? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, מיץ מספר לי שלפי הקטלוג האינטרנטי שלהם, אין להם "לאשה". בכל מקרה, זה מאוד יצער אותי לגלות שהם שומרים מיקרופילמים של השבועון הזה. בזבוז חומר ומקום... (: שלומית, האם שלושה אנשים מספיקים לך, או שאת עדיין רוצה תמונות ממש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבועון שמוכר 100 אלף גיליונות בשבוע הוא באמת חסר חשיבות. אגב, מתי בפעם האחרונה קראת את העיתון שאתה מרשה לעצמך להגיב על תכניו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם נהגתי לעיין בגליונות שאמא שלי הייתה קונה (אחרי שהם הפסיקו עם המדור החביב ההוא), אבל בד"כ לא ממש מצאתי שם דברים שעניינו אותי. אולי הוא השתפר מאז, לא יודע. ועדיין - פלייבוי מוכר מיליונים כל שבוע - זה לא אומר שהייתי מצפה לראות אותו בספריה. בעצם פלייבוי לא דוגמא טובה - הם מפרסמים שם סיפורים מצויינים, לפחות על פי האוסף שהם פרסמו פעם (כן! לא קראתי אף פעם פלייבוי! תקפצו לי עם הסקרזם שלכם). אז נגיד - האסלר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה בין האסלר ל"לאשה" היא השוואה מצויינת. נאורה. תודה לך, דובי, שהוכחת לי עד כמה אתה ליברלי, ענייני, מנומק ויצירתי. גם רציני. מאוד. ענייני, כבר אמרתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יו, נו... איזה אנשים נעלבים אתם. חוץ מזה, כל הזמן מתלוננים עלי שאני רציני מדי. עכשיו אולי תבינו למה: הבדיחות שלי לא מצחיקות אף אחד. להפך. סליחה, טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יקירי. לא נעלבתי, רק חשבתי שמן הראוי שמישהו יצליף בך קצת. באופן אמהי, כמובן. אבל אם אתה ממש מתעקש, אני מוכנה גם לסלוח. זה הזמן, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוף סוף קצת S&M, קצת אקשן באתר היבש הזה. תצליפי עוד קצת אמא, זה עושה לי טוב. תסלחי לי רק אחרי שאני אגמור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסלח לי, אבל בתור חובב S&M אתה לא אמור להיות ראוי לסליחה. <הדברים שאת לומדת ממדורי סקס בעיתוני נשים...> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בצחוק. את אישה על הכיפאק. סליחה. אני הולך לעמוד בפינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, שמתי לב לסמיילי בסוף המשפט בתגובתך הקודמת שבו התייחסת לכך שאתה לא מצפה למצוא את "לאישה" בספריה הלאומית, אולם דומני שבתגובתך הנוכחית אתה באמת מתכוון לכך. ובכן, עיתון רב תפוצה כמו "לאישה" הוא חובה בספריה מחקרית מכובדת. זה חומר לא יסולא בפז לחוקרים במדעי החברה, להסטוריונים חברתיים, לחוקרים במדעי נשים, לחוקרים במדעי התקשורת ועוד. רק לדוגמא: ב"נוירומנטיקה" חלק ג' המתפרסם בעוד כמה שעות מוזכר מחקרה של רייצ'ל מיינס על תולדות הוויברטור ובחלק המחקר המתאר את הסוואתו החברתית של הוויברטור - הצגתו כמכשיר רפואי ולא כעזר מין - מסתמכת מיינס במידה רבה על עיתוני נשים מאותה תקופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי שהעמידה את עצמה, ברוב חוצפה, כנציגת עיתוני הנשים, אני מודה לך על ההערה. נימאס עלי הזלזול המתנשא, המופגן שמקורו בפרה-קונספציה עלובה, כנגד מוצר שנצרך על ידי מאות אלפים ושנעשה מדי שבוע ברצינות ובכשרון לא מבוטלים. האם לא מובן שגם עיתוני נשים, ככל יצירה כתובה, מוצגת, משודרת וכו', הם בבואה של החברה שצורכת אותם? אגב, אף אחד לא טרח להזכיר, ולכן מן הראוי לומר: סדרת הכתבות שלך מרתקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאישה כן נמצא כמובן בספריה הלאומית . אם כי בפעם האחרונה שבדקרתי החוברות הספציפיות שחיפשתי היו במיקרופילם . וכן גם אני זוכר את המדור הוא של הדוגמניות חשופות השד. לזכות לאישה הם היפסיקו עם זה בשניטם האחרונות . מצד שני הם מקפידים שבכל גליון יהיו כמה מאמרים מפורטים על סקס ( למשל בגיליון האחרון היה משהו עם קסוירה הולנדר , מלכת הסקס של שנות השבעים, או סטוצים בחו''ל וכ'). כנראה שהם היגיעו למסקנה ועוד לפני שנים רבות שזה מה שימכור את המגזין.לדעתי הדגש הזה הוא מיותר . ווכאשר עתה נאלץ לעבור על חוברת אחרי חוברת בחיפוש אחר משהו ובכל חוברת מוצאה כמה כתבות צעקניות על סקס בשלישיה ברביעיה , '' וידויה של אשת יהלומן ''בעלי הכריח אותי להשתתף באורגיות '' וכו', זה נעשה מחליא ממש. אבל בבירור רוב הקוראים לא חושבים כמוני וכידוע אין מתווכחים עם הצלחה ( אחרת הם כבר לפני שנים רבות היו צריכים לזרוק את מר לידסקי לכל הרוחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלי שלום, אגב, גם השבועון ''בול'' ז''ל מצוי בנבכי הספריה הלאומית, כיאה לכל פירסום המופיע והמתפרסם בשפת הקודש. יש לשים לב כיצד הנוגעים בדבר מתנועעים בחוסר מנוחה בבקשך לעלעל בצהובון כחול זה, המורכב מתמונות בחורות-ניכר מיובאות בלבד, ואשר מלוות בהסברים מפולפלים ודרשניים בעברית כיד הדמיון (היהודי) הטובה. מומלץ. שלך אלכסנדר מאן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן אני יודע , עברתי עליו בזמנו. בשנותיו הראשונות הוא היה מעין עיתון שערוריות בנוסח ה''עולם הזה'' ורק בשלב מאוחר יותר הפך לעיתון פורנוגרפי של ממש. בכל אופן בשנים הראשונות שלו היו מעורבים בו כמה אנשים ידועים כמו המשורר מקסים גילן והמתרגם עמוס גפן ( לעתיד ממיסדי האגודה למדע בדיוני) שהסתבכו שם בבעיות עם המוסד לאחר שחשפו פרשיה הקשורה בהתנקשות בחייו של מנהיג אלג'ירי וכו' והוכנסו לבית הסוהר וכו'. סיפור שלם. ללמדך שגם בעיתון פורנוגראפי יכול להימצא לפעמים חומר מעניין ואפילו במגזין ''לאישה '' עם מחפשים בעקשנות בין כל דברי התועבה של צבי לידסקי ( אולי החומר המחליא ביותר במגזין) אפשר למצוא מדי פעם משהו מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשבועון "בול" היה אח ושמו "בול צחוק" שעד כמה שזכור לי היה קצת יותר פופולרי. בספר המצחיק "זוארץזו" ישנם פארודיות נהדרות על כל העיתונים הללו. אם אני זוכר נכון, הקטע בסגנון "לאישה" הוא סיפור על נהגת האוספת חייל טרמפיסט. הדיאלוג בין הנהגת לחייל העייף הוא מלאכת מחשבת: "מלחמה זה דבר נורא" היא לוחשת "כן, מלחמה זה דבר נורא" הוא עונה וכך הם ממשיכים בקצב הולך וגובר לחזור על המשפט הזה. לבסוף, הם קמים מהשמיכה והיא אומרת" מלחמה זה דבר נורא" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש ברשותי מגזין בול מתאריך 31.8.84 שמספרו 960 אם יש מישהו המעונין במגזים לצורך מחקרי או כפריט אספנות מוזמן להשאיר פניה בתיבת המייל שלי,,,, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלום לך, מכיוון שאני הייתי בתקופה זו העורך הגראפי של המגזין בול, הייתי שמח לקבלו לידי ולו לשם הנוסטלגיה שבדבר. ב ת ו ד ה. שי, ת.ד. 2481 ראשל"צ 75123 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |