|
||||
|
||||
אם אני הבנתי נכון, לבני הונג קונג היו דרכונים של הונג קונג. והקומון וולף (איך קוראים לזה בעברית) מאפשר מספר דברים, אבל באופן מוגבל. אני לא מאמינה שהם עוד משתייכים אליו בכל מקרה. לפי מה שאני ראיתי בני הונג קונג הסינים "אספו" אזרחויות שהתאפשרו להם, בדומה לישראלים. לצד בעלי דרכונים בריטים, היו גם בעלי אזרחות צרפתית, אמריקאית וכו'. למרות שהבריטים טרחו כאמור להעניק להונג קונג דמוקרטיה רק כשהם ידעו שהם עוזבים, הנטיה למעורבות פוליטית ומחאה פוליטית התפתחה בין בני המקום כבר קודם. אגב, האם ברברה טוכמן טענה שזה גנטי? אולי אפשר לקחת נגד זה כדורים? |
|
||||
|
||||
ודאי שזה גנטי, לכן כדורים לא יכולים לעזור. צריך טיפול אגרסיבי יותר, משהו כמו ברית מילה, למשל. |
|
||||
|
||||
חבר העמים הבריטי British Commonwealth. ההמצאה האגלית שמטרתה ללכת בלי אימפריה, אבל להרגיש עם. הועתקה למטרה זו ע"י רוסיה בשנות ה־90. |
|
||||
|
||||
בשם חבר העמים של היא. (היי, זה באמת מרגיש טוב!) |
|
||||
|
||||
אל נא באפך. אין צורך להסתער על גב' טוכמן. אני קצת תמצתי ולכן אולי קבלת רושם לא נכון. אבל אפילו אני ציינתי שהיא מסבירה את האופי המעמדי והאוטוריטטיבי של הסינים בהיסטוריה ובמסורת הארוכות שלהם. המסורת והפילוסופיה הסינית אינן מדגישות את קונספט האזרח האקטיבי על חובותיו וזכויותיו שלקח למערב 2500 שנה לפתח (מיוון העתיקה דרך המהפכה הצרפתית והג'פרסונית ועד ימינו), אלא דוקא את האתיקה האישית והמשפחתית ואת חובת הציות לסמכות. לדעתי אפשר ללמוד המון מספרה על סטילוול בסין על ההיסטוריה המודרנית של סין ועל יחסיה של הממלכה התיכונה עם יתר העולם (וארה"ב בפרט). נראה לי שהספר צ"ל להיות קריאת חובה לכל אמריקאי הן מכיון שהוא מדגים את הנזק שגרמו תפיסות עולם דתיות פשטניות והן בגלל המסקנה העצובה העולה ממנו לגבי יכולת לימוד לקחי ההיסטוריה (הטעויות שעשתה ארה"ב בסין מטרימות ומזכירות באופן טראגי את ההסתבכות האמריקנית בהודו-סין). ובכל אופן הדמוקרטיה של הונג קונג ויותר ממנה של טיוואן היום אינן יותר מדי שונות מן הדמוקרטיות המערביות (יפן ודר' קוריאה בעלות המסורת הקרובה לסינית הן דוגמאות עוד יותר ברורות). לגבי שאלת האזרחות של תושבי הונג-קונג הבריטית, גם אני זוכר משהו עם הקומונוולת' (מה שקראתי חבר העמים הבריטי). אבל מצד שני הונג-קונג היתה מושבת כתר (כמו גיברלטר וג'מייקה) מה שהקנה לאזרחיה לפחות תאורטית את הזכות להגר לבריטניה. יתכן שאני לא זוכר נכון, אבל נדמה לי שהיה צורך בשינויים חוקיים מסויימים (בתקופת תאצ'ר או מייג'ור) שנטלו זכות זו מ-7 מיליון הסינים של הונג-קונג (האנגלים תושבי הונג-קונג היו אזרחים בריטיים ולא 'נתיני' המושבה). קנדה אינה רלאבנטית לעניין זה שכן יש לה חוקי הגירה משלה שבודאי 'גוברים' על הכללים של הקומונוולת' או כל חוק שאנגליה יכלה לחוקק לגבי הונג-קונג. |
|
||||
|
||||
"The philosophers have only interpreted the world in various ways; the point, however, is to change it." marx
All those societies where democracy has evolved from granted some civil rights to a minority while denying it to the majority. The american and franch revolution were an evolvement of the economic system. In the american revolution for example the rich were tired of paying taxes to the british king. They found democracy (after a couple of rebellions) as a good tool to channel the anger of the masses to the voting booth. If you don’t mind me asking I'm cuirass to know what do you think creates arm conflict? Why do you think americe (as you said) have been intervening for more than a hundred years in other countries? |
|
||||
|
||||
אח, כל־כך עלובים האמריקאים והצרפתים האלה. בונים את המשטר שלהם בהדרגה, בעדינות. ממש כמו באנגליה, שאותה כינה היטלר "אומה של חֶנְוונים". --- תחי הזעֵיר־בורגנות! |
|
||||
|
||||
נפוליאון אמר את זה. |
|
||||
|
||||
וגם אותו החנוונים ניצחו. תודה על התיקון. |
|
||||
|
||||
זו שאלה טובה מאוד (התשובה כרגיל הרבה פחות). ברור שלסכסוכים מזויינים בין חברות אנושיות יש רקע של חלוקת משאבים מוגבלים (אדמה, מים, אוצרות טבע). אבל נראה שאין זה נימוק מספק. תאוריה מקובלת בהיסטוריה של הלוחמה מדברת על סכסוכים בחברות פרימיטיביות על בהמות-בית או נשים, אבל גם זה נראה לי הסבר חלקי מאוד. לי אישית המלחמות בין בני אדם נראות לי משהו בלתי נפרד מן הטבע האנושי (אחרי הכל יש הרבה פחות הסכמי שלום מאשר מלחמות). גם בימינו אנו, בהם היחס עלות/תועלת של המלחמה הטוטאלית בין מדינות הוטה כל כך חזק לצד העלות, נראה שהטבע האנושי הלוחמני דורש את שלו ומוצא את פורקנו במקרה הטוב בתחרויות כדורגל וקטטות ההמונית הנלוות להן ובמקרה הרע בסכסוכים מזויינים חלקיים. נראה לי שדוקא הסכסוך המזויין הפלשתינאי-יהודי והטרור האיסלמי והמלחמה בו יאפיינו את הלוחמה במאה ה-21 ולא מלחמת עירק-איראן (דוגמה טובה למידת התועלת שצדדים לוחמים צפויים להפיק מסכסוך בעוצמה מלאה). יתכן שהלוחמנות האנושית היא דארויניסטית. אולי זו דרכה של החברה האנושית לבער ולחסל חברות ומשטרים שאינם יכולים לעמוד במבחן הסכסוך המזויין או שלוחמנותם גולשת מעבר לגבול ההתאבדות. לתאוריה המרקסיסטית על הקשר בין מלחמת המעמדות לסכסוכים המזויינים איני רואה הוכחות של ממש: א. הסכסוך המזויין קיים גם בחברות כל כך פרימיטיביות, שאין להן שום דמיון עם המבנה המעמדי הקלאסי שעליו בנוייה התאוריה המרקסיסטית. (הרכוש בחברות הללו הוא כל כך דל, שהן הרבה יותר שיויוניות אפילו מן החברות המודרניות המרקסיסטיות הקיצוניות ביותר). ב. הסכסוכים המזויינים בין בריה"מ לסין, בין סין לוייטנם ובין וייטנם לקמבודיה אינן מוכיחות שפתרון בעיית המעמדות תרמה משהו לצמצום סכנות המלחמה. ג. אם להשתמש בדוגמה שהבאת (המהפכה האמריקאית), ידועה האמרה ששליש מן האמריקאים היו רפובליקאים, שליש רויאליסטים ושליש נייטראלים. לחלוקה הזו לא היה שום איפיון מעמדי או כלכלי. כמו בכל עניין אנושי היו מעורבים כאן סבך של אינטרסים כלכליים, אידיאולוגיים ודתיים. אבל דוקא במלחמה זו נראה שהאינטרסים הכלכליים נוצרו אחרי המאורעות ולא לפניהם. נכון שאת הרפובליקה הובילו בעלי אחוזות אפיסקופלים (אנגליקנים), אבל גם בשני השלישים האחרים היו אנשי המעמד העליון. הפטריצים של קונגרס המושבות לא מרדו בגלל שלא רצו לשלם מיסים (מס התה בוטל עוד לפני הכרזת העצמאות ומס הבולים לא היה אלא תואנה למרד ולא סיבה של ממש. ובכל אופן לא נראה שבעלי האחוזות שתו יותר תה או כתבו יותר מכתבים מן האחרים). הם מרדו משום שלא הסכימו לשלם מיסים למשטר בו לא היה להם ייצוג. כדי למשוך לצידם את המעמדות הנמוכים, אבות המהפכה שילמו מחיר הוגן בהחלט - זכות הצבעה נרחבת ביותר, כמותה לא היתה באנגליה אפילו מאה שנים מאוחר יותר. כאשר האנגלים ניסו לשחק משחק דומה והכריזו על ביטול העבדות במושבות, היחס של החיילים הבריטים-גרמנים למתנדבים השחורים לצידם ביטל את האפקטיביות של ההכרזה. היו אפילו עבדים שחורים שלחמו לצד הרפובליקנים בעלי העבדים. |
|
||||
|
||||
''יתכן שהלוחמנות האנושית היא דארויניסטית. אולי זו דרכה של החברה האנושית לבער ולחסל חברות ומשטרים שאינם יכולים לעמוד במבחן הסכסוך המזויין או שלוחמנותם גולשת מעבר לגבול ההתאבדות.'' - אם יותר לי, זה ניסוח מאד לא מוצלח. דארויניזם אינו מכיר בשום ''דרך של חברות'' אלא כמטאפורה. רוב המלחמות של שבטי ציידים-לקטים הם על ענייני נשים (אונס, חטיפת כלות וכיו''ב). לוחמים טובים הם, בממוצע, אבות ליותר ילדים. בעסה אמיתית, אם תשאל אותי. |
|
||||
|
||||
למה בעסה. הרי זו הישרדות המקדמת עוד יותר הישרדות. |
|
||||
|
||||
הרבה טקטיקות הישרדותיות מבאסות עד מאד. (למה כתבתי "בעסה" ולא באסה"? באסה.) |
|
||||
|
||||
אני מסכים שהשימושים בכל הואריאציות של ''דארויניזם חברתי'' הם בעלי קונוטציות לא סימפטיות וגם יוצרות קשר מזוייף של הוכחה מדעית בין מדע ביולוגי לתאוריות חברתיות. יחד עם זאת איני רואה דרך להתכחש לדומיננטיות של הלוחמה בהיסטוריה החברתית והפוליטית של האנושות. התוקפנות ה''ספוראדית'' היא קו אופי מרכזי שלנו ושל קרובינו הפרימטים. כל התאוריות הפוליטיות שהתימרו לבטל את הלוחמה המזויינת כשלו וכל התאוריות האנתרופולוגיות המתארות חברות אנושיות לא אלימות ''נגועות'' בחשד עמוק של ראיית מציאות ''יצירתית''. |
|
||||
|
||||
לא על זה חלקתי. להיפך, בעניין הזה הסכם הסכמתי. |
|
||||
|
||||
אה, סוף סוף הבנתי מה היה ההיגיון בהצעה לתת קצבת ילדים דווקא ליוצאי צבא... |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה שלכה אני נורה אסוק עכשו; אני אענה לך תשובה קצרה,ואחת יותר ארוכה אחר כך. מה שניסיתי להגיד בתשובה שלי זה שמושגים כמו "אחוה" חרות" ושיויון" לא כימים באבסטרקט, הם קשורים למיבנה הכלכלי ולמציאות. זה חסר טועלת לדבר על שיויון כשחצי מהעולם חי על שתי דולר ביום. זה גם נראה לי קצת גיזעני להגיד שאנשים מיתרבויות אחרות לא יכולים להבין מושגים כאלא, או יותר מזה שנשים שוות לגברים, או שלבנים שווים לשחורים. הטרור האסלמי הוא טרור שבנוי על העובדה שבהרבה ארצות ארביות הממשל המושחת בנוי על הכסף והצבה האמריכהאי. ההתנגדות של העמים האלה באה בצורה דטית ובגלל שהיא בנויה על דת היא לא תצליח. אתה תמיד חיב להפריד בין האנס לנאנסת. בשבילי הטרור הנוצרי (והיהודי) הוא הרבה יותר מסוכן. הפצצה של ערים מהאוויר או גירוש של אלפים מהבתים שלהם נראה לי הרבה יותר מסוכן. אני אאנה לכה יותר מאוחר על המהפכה האמריקאית, מלחמות, וכומוניזם. עם לא אכפאת לך אני אחזור לאנגליט. |
|
||||
|
||||
האמת היא שאכפת לנו1. בבקשה, תשאר בעברית. רק, אם אתה יכול, תכתוב כמאו מור, שנדע שאתה זה אתה. 1 לפחות לי אכפת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |