|
זו שאלה טובה מאוד (התשובה כרגיל הרבה פחות). ברור שלסכסוכים מזויינים בין חברות אנושיות יש רקע של חלוקת משאבים מוגבלים (אדמה, מים, אוצרות טבע). אבל נראה שאין זה נימוק מספק. תאוריה מקובלת בהיסטוריה של הלוחמה מדברת על סכסוכים בחברות פרימיטיביות על בהמות-בית או נשים, אבל גם זה נראה לי הסבר חלקי מאוד. לי אישית המלחמות בין בני אדם נראות לי משהו בלתי נפרד מן הטבע האנושי (אחרי הכל יש הרבה פחות הסכמי שלום מאשר מלחמות). גם בימינו אנו, בהם היחס עלות/תועלת של המלחמה הטוטאלית בין מדינות הוטה כל כך חזק לצד העלות, נראה שהטבע האנושי הלוחמני דורש את שלו ומוצא את פורקנו במקרה הטוב בתחרויות כדורגל וקטטות ההמונית הנלוות להן ובמקרה הרע בסכסוכים מזויינים חלקיים. נראה לי שדוקא הסכסוך המזויין הפלשתינאי-יהודי והטרור האיסלמי והמלחמה בו יאפיינו את הלוחמה במאה ה-21 ולא מלחמת עירק-איראן (דוגמה טובה למידת התועלת שצדדים לוחמים צפויים להפיק מסכסוך בעוצמה מלאה). יתכן שהלוחמנות האנושית היא דארויניסטית. אולי זו דרכה של החברה האנושית לבער ולחסל חברות ומשטרים שאינם יכולים לעמוד במבחן הסכסוך המזויין או שלוחמנותם גולשת מעבר לגבול ההתאבדות. לתאוריה המרקסיסטית על הקשר בין מלחמת המעמדות לסכסוכים המזויינים איני רואה הוכחות של ממש: א. הסכסוך המזויין קיים גם בחברות כל כך פרימיטיביות, שאין להן שום דמיון עם המבנה המעמדי הקלאסי שעליו בנוייה התאוריה המרקסיסטית. (הרכוש בחברות הללו הוא כל כך דל, שהן הרבה יותר שיויוניות אפילו מן החברות המודרניות המרקסיסטיות הקיצוניות ביותר). ב. הסכסוכים המזויינים בין בריה"מ לסין, בין סין לוייטנם ובין וייטנם לקמבודיה אינן מוכיחות שפתרון בעיית המעמדות תרמה משהו לצמצום סכנות המלחמה. ג. אם להשתמש בדוגמה שהבאת (המהפכה האמריקאית), ידועה האמרה ששליש מן האמריקאים היו רפובליקאים, שליש רויאליסטים ושליש נייטראלים. לחלוקה הזו לא היה שום איפיון מעמדי או כלכלי. כמו בכל עניין אנושי היו מעורבים כאן סבך של אינטרסים כלכליים, אידיאולוגיים ודתיים. אבל דוקא במלחמה זו נראה שהאינטרסים הכלכליים נוצרו אחרי המאורעות ולא לפניהם. נכון שאת הרפובליקה הובילו בעלי אחוזות אפיסקופלים (אנגליקנים), אבל גם בשני השלישים האחרים היו אנשי המעמד העליון. הפטריצים של קונגרס המושבות לא מרדו בגלל שלא רצו לשלם מיסים (מס התה בוטל עוד לפני הכרזת העצמאות ומס הבולים לא היה אלא תואנה למרד ולא סיבה של ממש. ובכל אופן לא נראה שבעלי האחוזות שתו יותר תה או כתבו יותר מכתבים מן האחרים). הם מרדו משום שלא הסכימו לשלם מיסים למשטר בו לא היה להם ייצוג. כדי למשוך לצידם את המעמדות הנמוכים, אבות המהפכה שילמו מחיר הוגן בהחלט - זכות הצבעה נרחבת ביותר, כמותה לא היתה באנגליה אפילו מאה שנים מאוחר יותר. כאשר האנגלים ניסו לשחק משחק דומה והכריזו על ביטול העבדות במושבות, היחס של החיילים הבריטים-גרמנים למתנדבים השחורים לצידם ביטל את האפקטיביות של ההכרזה. היו אפילו עבדים שחורים שלחמו לצד הרפובליקנים בעלי העבדים.
|
|