|
||||
|
||||
זה בכלל לא קשור, אין קשר בין לימודי המתמטיקה המתורגלים לבין לימודי התלמוד המחנכים. בעוד שתרגול מתמטי נועד לחדד את המוח ואולי גם לתרגל אותך להתמודד לבד בכל מצב בדרך את המטרה הנכספת של מבחן התוצאה, לימודי התלמוד נועדו בעיקרם לחדד את החושים המוסריים העדינים של נפש האדם בכל הנוגע ליחסים שבין האדם לסביבתו. מכאן שלא פלא בעיני יחסה השונה של המפקדת בעלת ה-5 יחידות בתלמוד לעומת יחסם של מתמטיקאים קרי מזג מספריים כלפי סובביהם. שאני אנחש ע"פ התגובה הזאת שלך כאן שמעולם לא פתחת דף גמרא בחייך, בעוד שמתמטיקה אתה למד בתואר שני בטכניון. תתבייש לפחות. דור של חוצפה יסגי... |
|
||||
|
||||
תואר שני? תודה על הכבוד הלא ראוי. מהאמירות שלך על מטרות התרגול המתמטי (ועל "מתמטיקאים קרי מזג מספריים" ועל "מבחן התוצאה") אני מקבל תחושה לא נעימה באשר לדרך שבה אתה מנסה לגזור מהדברים שאדם למד בבית הספר (או לומד באוניברסיטה) על אופיו. |
|
||||
|
||||
כך זכרתי לי משום מה. נו, להווה ידוע מאז ומעולם שהמקצוע של האדם כלל אינו מתיימר להשפיע (מטוב ועד רע) על אופיו של העורך דין, הפילוסוף, השופט, הרופא, הרב או המתמטיקאי. |
|
||||
|
||||
אז מה הקשר בין יחידות לימוד בתלמוד ונימוסים והליכות? |
|
||||
|
||||
<גילוי נאות: אם לא ירדת לסוף דעתי, המשפט נאמר בלשון סגי נאור>. |
|
||||
|
||||
האם אני יכול להבין מזה שתפסיק לתלות את גסות המפקדים שלך בצבא בכך שלא למדו מספיק תלמוד? |
|
||||
|
||||
כן, בטח. הלא בין רגע אני מוריד לפניך את הכובע: תגובה 357601 |
|
||||
|
||||
יש גבול לבול שיט. היה לי מורה לתלמוד- מתתיהו -שהיה שולח ידים לבנות. מורה אחר לתלמוד היה מריח משום ומזעה ואהב לקרב את פניו לתלמידים. לא כתוב בתלמוד נגד שני הדברים הללו? |
|
||||
|
||||
ולי בתיכון היה מורה לתלמוד שהתאבד. |
|
||||
|
||||
והוא בטח התאבד בגלל שלמד את זה מהתלמוד, נכון? |
|
||||
|
||||
בניגוד לתלמידים, המורים בדרך כלל מלמדים בשביל בצע כסף. המקצועות שהם מלמדים לא בהכרח חודרים לשד עצמותיהם, כמות שהם חודרים למוחות הצעירים בגילאי עיצוב אישיותם ועומדם על דעתם. |
|
||||
|
||||
לא צריך להפריז. גם אני הייתי מורה להיסטוריה. אין הרבה בצע כסף במיקצוע ההוראה אך יש עבודה מאד קשה. גם מעניינת ומספקת. |
|
||||
|
||||
מה קשה בהוראה? (שאלה רצינית. אני מתעניין בתשובה ובטוח שיש תשובה טובה). |
|
||||
|
||||
העבודה הזאת, אם אתה מתייחס אליה ברצינות -מאד תובענית. אתה צריך לעניין את התלמידים, הכיתות הרבה פעמים מאד הטרוגניות ואם אתה מלמד בכתה י"א למשל, היו בכתה מסויימת תלמידים ברמה של אוניברסיטה וברמה של כתה ה' ואתה צריך לעניין את שניהם. מורה טוב מכין כל הזמן וקורא המון. המקצוע שלי היה היסטוריה וקשת היכולות של תלמידים שונים היא ענקית. יש תלמידים שעדיין אינם מגיעים בכתה י"א לשלב הפורמלי (על פי שלבי ההתפתחות של פיאז'ה) ולכן תפיסת מימד הזמן וההבנה שאירוע מסויים יכול להתפס על ידי שני היסטוריונים שונים באופן שונה- הם מעבר ליכולתם. אמנם טוענים שמורה מלמד 24 שעות הוראה בשבוע ולפעמים גם פחות, אך הרבה פעמים אתה משקיע זמן כפול בהכנות, בדיקת מבחנים ועוד דברים שאינני זוכר עכשיו. אינני מקטר; שעור מוצלח הוא הנאה צרופה בשביל מורה. אתה מרגיש שאתה נותן מעצמך ומקבל הערכה שאתה משפיע. קשר טוב עם הנוער הוא מקור להנאה רבה.שעור לא מוצלח מצד שני,הוא תסכול מטריד. אם אינך אוהב נוער-אל תלך למיקצוע הזה. בדיקת מבחנים. בדיקת מבחנים הוגנת לוקחת הרבה זמן; לקחתי לא פעם לחופשת פסח 80 מבחנים לבדיקה. לפעמים לוקח הרבה זמן למבחן אם אתה מתלבט. 15 דקות אינו הגזמה. לבסוף המשכורות. כל מילה נוספת- מיותרת. |
|
||||
|
||||
תוכל לפרט על פיאז'ה? |
|
||||
|
||||
המאמר (המומלץ) בוויקי העברית - תאוריית ההתפתחות בשלבים: |
|
||||
|
||||
לא קראתי מה כתוב בויקי, אבל תורת השלבים של פיאז'ה נחשבת היום כלא נכונה. יש אפילו פתילון בעניין אי שם בנבכי האתר הזה, ואני מניח שהסיסמה הסודית למנוע החיפוש היא "פיאז'ה" (אם כי תמיד כדאי לנסות גם "סיסמי היפתחי"). אחרי שהמציאו את הפטנט איך ניתן ללמוד על התעניינותם של תינוקות רכים, התברר שהם הרבה יותר חכמים ממה שפיאז'ה חשב (או, ליתר דיוק, שהלוח איתו הם נולדים אינו ממש חלק. אולי זה מוזכר ב דיון 2244. |
|
||||
|
||||
לענייננו כאן התכוונתי בעיקר לשלבים שבגיל העשרה ולא לתינוקות הרכים. נדמה לי שכבר הוכח שתוצאות מבחני בגרות טובים בכתה י"א מאשר בי' ובי"ב מאשר בי"א. אני מכיר אפילו מעצמי, שדברים שהיו קשים לי במתמטיקה בתיכון-הלכו לי בקלות בגיל 22. לגבי היסטוריה, הרבה פעמים הבשלות מגיעה בגיל עוד יותר מאוחר. פיאז'ה היה רק לצורך התפיסה של התפתחות המוכנות. לפעמים מרגישים את זה כקליקים- פתאום משהו שהיה קשה- הולך יותר בקלות. הרבה פעמים זה איננו עניין של שלב בהתפתחות אלא הגעה לתובנה. בתיכון, הרבה פעמים קשיים נובעים מחוסר בשלות אינטלקטואלית. כך נראה לי באינטואיציה. |
|
||||
|
||||
ההסתייגות הרגילה - אני הייתי נזהר מלהכריז על דברים כ"לא נכונים," במיוחד כשמדובר בענינים כל כך מורכבים, וכבר התכתבנו על זה בתגובה 193967 (גם תגובה 194965 רלוונטית). |
|
||||
|
||||
כתבתי "נחשבת היום כלא נכונה" מה שמבטא, למיטב ידיעתי, את המצב. אולי אני מושפע מדי ממה שקראתי לאחרונה (פינקר, איך לא?), ועלי להודות שאני לא מומחה בתחום כך שכנראה היה מן הראוי לסגנן את הנאמר קצת אחרת. |
|
||||
|
||||
תלמוד? מחנך? צר לי, תלמוד למדתי, ולא ראיתי את התלמוד כמרק עוף לנפש. מחדד את השכל - כן. מעניין מאוד - כן. המון סיפורים שלובים תוך כדי - כן. חושים מוסריים? רוחניות? ממש לא. אורי יקירי, יש המון אנשים שלמדו תלמוד והם חלאות, כמו שיש המון אנשים שלא למדו כלום והם אנשים טובים. |
|
||||
|
||||
''אורי יקירי, יש המון אנשים שלמדו תלמוד והם חלאות, כמו שיש המון אנשים שלא למדו כלום והם אנשים טובים'' הטיעון הזה לא כל כך מובן לי. לכל תורה מוסרית, אני בטוח שאפשר למצוא המון אנשים שלמדו אותה והם עדיין לא מוסריים, וכאלו שלא למדו אותה והם מוסריים בכל זאת. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל במקרה של התלמוד, זה נכון שבעתיים, כי מה לעשות, רובו של התלמוד אינו מוסר. |
|
||||
|
||||
נכון, רובו של התלמוד אינו מוסר כי אם רובו-ככולו מוסר יהודי. איפה למדת תלמוד? במכללת עלמא? |
|
||||
|
||||
בחברותא באוניברסיטה העברית. ובהרטמן. |
|
||||
|
||||
יופי לך. ברשותך, איזה מסכתות למדת? אילו דפים-עמודים מתוכן? ואילו סוגיות? |
|
||||
|
||||
ראש השנה. כל המסכת. בבא בתרא עד עמוד י'. |
|
||||
|
||||
ממספר סיבות לא אכנס איתך כאן וכעת בהתדיינות תלמודית, מרתקת ככל שתהיה. אבל דווקא את המקורות המדויקים שציינת (ראש השנה ובבא בתרא) לומדים בעולם הישיבות התורניות והתיכוניות, ולמיטב הבנתי סוגיות מורכבות ומרתקות אלה מחדדות את החושים המוסריים העדינים של נפש האדם בכל הנוגע ליחסים שבין האדם לסביבתו. כאשר אתה יוצא החוצה מדלת אמות הישיבה, ל''עולם הגדול'', אתה רואה את הפער הזועק לשמים בין העדינות לה הורגלת לבין הגסות לגווניה (שלא בהכללה, כמובן. כי כאלה יש גם כאן וגם כאן. אלא שברמה היחסית-הרווחת הדברים אמורים). |
|
||||
|
||||
אני חושבת שראינו שהחושים מחודדים כל כך שהם מתבייתים רק על נקודות כ''ך קטנות שאי אפשר בכלל לראות אותם והם לא רואים את העולם הגדול של האדם וחברתו |
|
||||
|
||||
איפה ראינו? אצל מי ראינו? |
|
||||
|
||||
זהו. שאני לא סבורה שהלימוד מחדד את החושים המוסריים והעדינים. אבל זה מאוד אינדיבידואלי. יש אנשים, כמוך, שזה יוצר אצלם את זה. יש אנשים שלא. אני חיפשתי (ומצאתי) דברים אחרים בתלמוד. ואני חושבת שהתלמוד זה דבר מדהים. אבל אני לא רוחנית, ואני לא מחפשת חידוד חושים. |
|
||||
|
||||
נכון שהתלמוד מראה על יכולות חשיבה והפשטה ראויות להערכה, אבלמ צד שני אפשר גם לראות את הקורפוס ההלכתי כביטוי ה''פואטי'' של ביורוקרטיה אודיולוגית דוגמטית שמצאה את עצמה במצב בו החיטוט המתמשך והאינסופי בחיי האדם גורם למעשה לייבוש ולסחיטת כל לשד של אנושיות. המאמץ הבלתי פוסק להחיל לגליסטיות על כל אספקט של החיים, יהא זה הטריביאלי, הבנאלי, הסתמי, היומיומי, הבסיסי ביותר, מעקר כל חום אנושי של ספונטניות ואקראיות. המאמץ להכיל את חיי אנוש בקופסא שכלתנית-חוקית-טקסטואלית (הכוללת כמובן מערכת שלימה של אכיפה ורציונליזציה) שמתעלמת מעובדה שלרגשות ואינסטינקטים האנושיים-חייתיים יש תפקיד עיקרי הנותנים לנו את ''טעם החיים.'' |
|
||||
|
||||
אני מקוה שזכרת לברך ''שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך'' לפני ששיגרת את ההודעה. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, היהדות תמיד סלדה מאינסטינקטים. |
|
||||
|
||||
ויש עוד, עם חברה: למדנו חלק מפרק חלק בסנהדרין. חלק מברכות. חלק מסוטה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |