|
||||
|
||||
זהו. שאני לא סבורה שהלימוד מחדד את החושים המוסריים והעדינים. אבל זה מאוד אינדיבידואלי. יש אנשים, כמוך, שזה יוצר אצלם את זה. יש אנשים שלא. אני חיפשתי (ומצאתי) דברים אחרים בתלמוד. ואני חושבת שהתלמוד זה דבר מדהים. אבל אני לא רוחנית, ואני לא מחפשת חידוד חושים. |
|
||||
|
||||
נכון שהתלמוד מראה על יכולות חשיבה והפשטה ראויות להערכה, אבלמ צד שני אפשר גם לראות את הקורפוס ההלכתי כביטוי ה''פואטי'' של ביורוקרטיה אודיולוגית דוגמטית שמצאה את עצמה במצב בו החיטוט המתמשך והאינסופי בחיי האדם גורם למעשה לייבוש ולסחיטת כל לשד של אנושיות. המאמץ הבלתי פוסק להחיל לגליסטיות על כל אספקט של החיים, יהא זה הטריביאלי, הבנאלי, הסתמי, היומיומי, הבסיסי ביותר, מעקר כל חום אנושי של ספונטניות ואקראיות. המאמץ להכיל את חיי אנוש בקופסא שכלתנית-חוקית-טקסטואלית (הכוללת כמובן מערכת שלימה של אכיפה ורציונליזציה) שמתעלמת מעובדה שלרגשות ואינסטינקטים האנושיים-חייתיים יש תפקיד עיקרי הנותנים לנו את ''טעם החיים.'' |
|
||||
|
||||
אני מקוה שזכרת לברך ''שמנה לחמו והוא ייתן מעדני מלך'' לפני ששיגרת את ההודעה. |
|
||||
|
||||
אם אינני טועה, היהדות תמיד סלדה מאינסטינקטים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |