 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי סוג של הסבר (או אולי מודל) בנוגע לאהבת הסיכון החזקה מאהבת הסיכוי1. יכול להיות שזה קשור לתחושת שליטה על העולם מסביב, ולהעדפה שלנו להגדיל אותה. ניקח את הדוגמא שמובאת במאמר: שאלה 1: קיבלת 300 דולר במתנה. האם אתה מעדיף לקבל עוד 100 דולר, או הימור של 50% לקבל עוד מאתיים? שאלה 2: קיבלת 500 דולר במתנה. האם אתה מעדיף להחזיר 100 דולר מתוכם, או הימור של 50% להחזיר מאתיים? לפי מה שכתוב במאמר, התשובה לשאלה הראשונה היא בדרך כלל לא להמר, ולשניה היא בדרך כלל כן להמר. לדעתי המקרים אינם סימטריים מכיוון שרווח והפסד אינם סימטריים. רווח יותר קשור/מתואם עם תחושת שליטה והפסד יותר קשור/מתואם עם תחושת חוסר שליטה - פשוט מכיוון שאם העולם אכן היה בשליטתנו היינו בוחרים להעביר עוד מאה דולר אלינו ולא להיפך. התחושה הזו גורמת לתשובות האסימטריות בצורה המתוארת להלן. ראשית, חשוב לציין שבניסוי הזה אין טעם לדבר על תחושת שליטה מלאה כי הניסוי לא בשליטתנו ואין טעם לדבר על תחושת חוסר שליטה מוחלט כי יש לנו אופציית בחירה - אבל לדעתי (וכאן טמון בעצם החלק המשמעותי של המודל) נכון לדבר על רמות שונות של תחושת שליטה וניתן לדבר עליהן באופן הבא: תחושת השליטה הגבוהה ביותר היא רווח מובטח, תחושת השליטה הנמוכה ביותר היא הפסד מובטח ו*הימור הוא איפשהו באמצע*. בשאלה הראשונה החוקר שעורך את הניסוי מציע לנו שתי אופציות - לקבל עוד מאה דולר, או להמר ב 50% על עוד מאתיים. התוחלת שווה בשני המקרים אבל בשקלול הסופי נעדיף את האופציה הראשונה כי תחושת השליטה שלנו חזקה יותר. 2 בשאלה השניה החוקר מציע לנו שתי אופציות - לוותר על מאה דולר או להמר ב 50% על הפסד של מאתיים. גם כאן התוחלת שווה בשני המקרים, אבל תחושת חוסר השליטה חזקה יותר אם נוותר מראש על הכסף. וכך ניתן להסביר את תוצאת הניסוי, ובאופן כללי יותר את הגרף. לסיכום, לנוחותכם, אלה הן טענותי: 1. אנשים אוהבים להרגיש שיש להם שליטה. 2. רווח מקושר לתחושת שליטה. הפסד מקושר לתחושת חוסר שליטה. הקישור נעשה מכיוון שבמצב של שליטה מוחלטת נמקסם את הרווח ובחוסר שליטה מוחלט נפסיד (בדרך כלל. ובדרך כלל נפסיד יותר). 3. מבחינת תחושת שליטה, הימור נמצא בין רווח להפסד. ואלה הן כמה נקודות נוספות. 4. בחירה ושליטה שונות זו מזו. יכול להיות שהמילה "שליטה" טעונה מדי. בכל מקרה, במצב נתון יש כמה אפשרויות מתוכן אפשר לבחור וכל אחת תשא תחושת שליטה שונה. הרבה פעמים תחושת השליטה תהיה מבוססת על שליטה אמיתית: למשל, אם אנחנו יודעים לזרוק מטבע כך שיפול תמיד על עץ תחושת השליטה שלנו בהימור על מטבע תהיה גדולה. בהתחשב בכך, אנחנו ניטה לבחור בהימור על מטבע. 5. זאת בעצם נקודה שלוש: בהפסד יש יותר תחושת חוסר שליטה מאשר בהימור. ברווח יש יותר תחושת שליטה מאשר בהימור. זאת נקודה עדינה. ניתן להראות שהיא נכונה בכמה דרכים. דרך אחת מתחילה בהימור: נניח שיש הימור של 50% לטובתנו ו 50% לרעתנו. אם ההשפעה שלנו על ההימור תגדל (ואיתה תחושת השליטה שלנו) הסיכוי ייטה לטובתנו ואם היא תהיה גדולה מאוד הרווח הוא בטוח. אם ההשפעה שלנו על ההימור קטנה (תחשבו על מקרה שבו לא נותנים לנו להסתכל על המטבע אחרי שזרקו אותו) רבים הסיכויים שנפסיד. 1 האם זהו קיצור מוצלח מבחינה לשונית לתיאור התופעה המופיעה בגרף, לפיה בתחום הרווח שולטת שנאת הסיכון ובתחום ההפסד שנאת הסיכוי? באנגלית זה יהיה עם chance ו risk. 2 בגרסא מאוחרת יותר של התגובה הזו ניגשתי לעניין ברוח ספורטיבית/מתמטית והגדרתי באופן שרירותי וכמותי מקדם תחושת שליטה A בין 0 ל 1. בניסוי הספציפי הזה הגדרתי שרווח מובטח ייתן A=0.75, הפסד מובטח ייתן A=0.25, והימור ייתן A=0.50. המונחים האמורפיים לא פחות משכנעים ועובדים לא פחות טוב בקשר לניסוי הזה, אבל אני מניח שבניסויים אחרים אפשר להתשמש לכל הפחות בדירוג תחושות השליטה השונות לגבי כל בחירה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רווח שנובע מהימור איננו נותן תחושת שליטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מתייחס לעניין באופן קצת נוקשה. בני אדם נמצאים באינטראקציה עם העולם שמסביבם, הם מושפעים ממנו ומשפיעים עליו. חלק מהטענה שלי היא שאם בן אדם ניצב בפני שתי האופציות הבאות - רווח בטוח והפסד בטוח - הרווח הכי מתקשר אצלו לתחושת שליטה וההפסד הכי מתקשר אצלו לחוסר שליטה. הסיבה לכך היא פשוטה - העולם בנוי ככה שאם יש לו שליטה על הסביבה הוא יבחר ברווח ואם אין לו שליטה על הסביבה סביר מאוד להניח שמישהו שדווקא יש לו או סתם ההתנהלות השרירותית של העולם ייקחו ממנו משהו והוא יפסיד. הימור הוא באמצע. אולי תרגיש יותר טוב אם תחושת שליטה תהיה על סקלה בין אחד למינוס אחד והימור של חצי חצי יהיה אפס על הסקלה? ונקרא לצד החיובי תחושת שליטה ולשלילי חוסר אונים? המחשה אחרת: נניח שאתה בג'ונגל לפני מיליון שנה רב עם מישהו על מאה דולר ששניכם מאוד רוצים וחושבים שמגיעים לכם. אם אתה הרבה יותר חזק ממנו ואין לך כלפיו שום סימפטיה וכד' אתה תיקח את המאה דולר (ותחוש שליטה במצב). אם ההיפך נכון - הוא יקח (ואתה תחוש חוסר שליטה). אם אתם פחות או יותר שקולים ואין קיוסק בשביל לפרוט (או שמדובר במשהו בלתי ניתן לחלוקה) אתם יכולים ללכת מכות בצורה שקולה יחסית (דומה להימור) או לזרוק מטבע. יש בזה פחות תחושת שליטה מאשר במקרה הראשון ויותר תחושת שליטה מאשר במקרה השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. קודם כל, ברור שהייתי נוקשה מדי: רווח לא *בהכרח* מתקשר לתחושת שליטה. (לא בהקשר של הימור וגם לא בהקשרים אחרים). וגם הפסד לא *בהכרח* מתקשר לתחושת חוסר שליטה. במקרה של הימורים, למשל, ייתכן שאתה מהמר על סיכוי של חצי-חצי, אבל אינטואיטיבית מרגיש שאתה תרוויח. ואז, אם הרווחת, אתה תרגיש יותר שליטה. אותו דבר יכול לקרות גם בצד השני של הסקאלה: ייתכן שלא תרגיש יתר שליטה אם הפסדת לאחר תחושה אינטואיטיבית שתפסיד, אבל סביר שגם לא תרגיש פחות שליטה. וגם במקרה שאין מדובר בהימורים, ייתכנו מצבים שבהם רווח/הפסד לא יגרמו לתחושת שליטה/חוסר שליטה בהתאמה. למשל, אם אתה מרוויח במשחק מול שחקן שנופל ממך עשרות מונים, או לחילופין - מול שחקן שאתה מרגיש שנתן לך לנצח - אתה יכול להרגיש, במקרה הראשון, שאין כאן עניין של שליטה - ובשני, חוסר שליטה מוחלט. אם יציעו לך שכר גבוה בהרבה מהמקובל לעבודה מסוימת, כשאינך יודע מה המניע להצעה - ייתכן שתרגיש חוסר שליטה כבד מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכתבת נכון אבל לא רלוונטי. הניסוי המדובר הוא מקרה מאוד לא מורכב, בניגוד לדוגמאות שהבאת (שגם אינן ''כלכליות''). אני אנסח מחדש את כוונתי המקורית כדי שתתאים למקרה המאוד פשוט של הניסוי ואח''כ אם תתרצה אפשר להרחיב לגבי מקרים יותר מסובכים. אם לא אנא הסבר. יש ''תחושת רווח בטוח''. יש ''תחושת הפסד בטוח''. יש גם רצף של תחושות ביניים. ''תחושת רווח בטוח'' יותר נעימה מ''תחושת הפסד בטוח'' והתחושות שעל הרצף נעימות במידה פחותה מהראשונה וגדולה מהשניה. בניסוי הראשון מציעים לך שתי אופציות שהתוחלת שלהן היא פלוס מאה, אבל אחת מהן כרוכה ב''תחושת רווח בטוח'' והשניה בתחושת ביניים. ''תוחלת פלוס מאה'' עם ''תחושת רווח בטוח'' יותר נעימה מ''תוחלת פלוס מאה'' עם תחושת ביניים, ולכן תבחר במאה דולר. בניסוי השני מציעים לך שתי אופציות שהתוחלת שלהן היא מינוס מאה אבל אחת מהן קשורה ל''תחושת הפסד בטוח'' והשניה בתחושת ביניים. ''תוחלת מינוס מאה'' עם ''תחושת הפסד בטוח'' פחות נעימה מ''תוחלת מינוס מאה'' עם תחושת ביניים, ולכן תבחר בהימור. כמובן שיש כאן עניין קצת חשוד - חישוב התוחלת הוא ממילא תוצאה של תהליך שכולל בתוכו את הגורמים ל''תחושות'' המדוברות (כלומר, תחושת הביניים של הניסוי הראשון כבר לוקחת בחשבון את הנתונים שעזרו להגיע למסקנה שלהימור יש תוחלת מאה), אבל זה אולי שורש ה''אירציונליות'' של החלטות מסוג זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הדוגמאות שהבאתי הן כלכליות בהחלט. גם הנצחון/כשלון במשחק יכול להתבטא בכסף. והמקרה השני ודאי מדבר על רווח כספי. ב. אינני מערערת על תיאור הניסויים כפי שהצגת אותם, אלא רק על הקישור לתחושת שליטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אם תיאור הניסוי בתגובה הקודמת (כולל ההנמקה שלי) מקובל עלייך, אז הכל טוב. שליטה היא מונח מורכב וכבר היססתי אם להשתמש בו עוד בתגובה המקורית (למרות שלדעתי הוא קשור לעניין באופן שלדעתי אין טעם לחזור עליו עד שיוצג ניסוי בו יהיה צורך להרחיב אודותיו מעבר למה שנאמר בתגובה המקורית), במיוחד בגלל שאפשר להשתמש בו בהמון דרכים אחרות (כמו בתגובתך הקודמת למשל). בנוגע לדוגמאות, כאמור הן נכונות (וכדבריך, הן גם כלכליות) אבל לא רלוונטיות למה שנאמר בהקשר לניסוי הפשוט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |